של איילת 7.היא שאלה כמעט אותה שאלה.

אני רק אוסיף.

שהרצונות הטובים שבדבר עולים על הקשיים.

וכתוב שטוב לגבר כי ישא עול בנעוריו.

ואדם לעמל יולד

באנו לעולם בשביל לעבוד.וכל העול שאת אומרת זה נכון,אבל זה בונה אותנו והופך אותנו לאנשים הרבה יותר חזקים.

ובנימה אישית,

אל תתרגשי מהמחשבות.זה יעבור כמו שזה בא.

אין מספיק דברים לעשות ברווקות?  אין מספיק אנשים לפגוש? נשמע קצת עצוב..

מהחוששים להשפעה של הלחץ החברתי על חתונות

אני מאמינה שכל אחד מהרהר בזה לפעמים...

אני חושבת שזה כמו הרבה דברים שאנחנו עושים בחיים.

לעבוד זה קל?

לגדל ילדים זה קל?

ללמוד תואר זה קל?

לעשות שירות לאומי\צבאי זה קל?

אני מניחה שהתשובות שלך יהיו "כן". אבל בכל זאת, אנחנו עושים את זה כי לא באנו לעולם לנוח, באנו כדי לפתח את העולם ולעשות אותו טוב יותר. וכן, גם לעשות את עצמנו טובים יותר.

אם נשאר במרחב הנוחות שלנו, ורק בדברים שקלים לנו, לא נתקדם הרבה בחיים.

אז נכון, אנחנו מאתגרים את עצמנו, אבל רק ככה אנחנו מגלים את הכוחות שבאמת טמונים בנו, ורק ככה אנחנו מפתחים את עצמנו.

מעבר לזה- חתונה זה דבר גדול, זה ממש הקמת בית בעם ישראל. ככה מפיצים אור לעולם, מגדלים ילדים שיפתחו את העולם, ובעיקר- מקיימים את דבר ה'.

הבודהיסטים למשל בכלל לא מעוניינים בכך. הם טוענים שזה גורם לסיבוכים וליותר מדי עליות וירידות בחיים. המטרה שלהם היא להמנע מסבל, וזה עובד להם נהדר. אין להם כלום ושום דבר. כך הם חופשיים מהכל ולא צריכים לסבך את עצמם וללכת בין הטיפות.

יש כאלה שרוצים בגלל התניות חברתיות ודתיות. כדי לסמן וי מעל איזה לוח דתי וחברתי שתלוי להם מעל הראש.

יש כאלה שרוצים כי זה מספק להם מסגרת שמתאימה לצרכים שלהם הקיומיים הבסיסיים שלהם.

אבל למה באמת רוצים? כאילו, באמת אבל? זה מצריך התייחסות מלומדת, ואני לא מבין בזה. מי יודע????

כשאני שואל את עצמי למה להתחתן? אני עונה - כי אני רוצה.. וזאת תשובה נפלאה..

יש מקומות  בחיים שמותר לענות "ככה" של ילד.. ובמקום ובתזמון הנכון זאת התשובה הכי עמוקה שיש.. 

אנחנו רוצים אהבה כי אנחנו יצורים אוהבים, יש לנו נשמה שאוהבת. (ואין צורך להביא לזה סימוכין, פסוקים וחיזוקים, זה משהו שאנחנו פשוט יודעים, זה חקוק כבר על לוח ליבנו.) 

הדרך לדלג מעל כל הבילבולים תלוי ביכולת להתחבר דווקא למקום הפשוט/ הגבוה של הרצון, כשתצליח לקרוא את שחקוק על לוח ליבך כל השאלות ייעלמו וזה יהיה ברור כשמש, אף בלי לענות תשובה אחת.

לגבי הקשיים שבזוגיות... 

גילוי נאות -  א. אני לא נשוי, ואין לי רקורד ארוך בזוגיות. ב. אני לגמרי מהמבולבלים לגבי חתונה. אני נע בין הקצוות של רצון חזק, לבין הדרת עצמי מכל מה שקשור לזה, מתוך רצף של פחדים וחששות. 

אבל יש כמה תשובות שאני עונה לעצמי -

א.פעם מישהו אמר לי שמעבר לשאלה אם יהיו קשיים, השאלה האם אנחנו יודעים להתמודד איתם. בעיניי אחד הסודות הפשוטים ועם זאת קשים ליישום -  הוא תקשורת טובה.. בגדול נראה לי.. ( שוב בלי ניסיון ) שאם שני בני הזוג באים בתדר קשוב ומכיל באמת, ואם אנחנו מוכנים לדבר על הכל, ממש על הכל.. אז כבר נפתור את רוב הקשיים.. ונצמח מהם..  

ב. בחתונה אנחנו כורתים ברית.  נראה לי שמימד הברית הוא קריטי כדי לזכות ב"אהבה". אפשר לראות את זה מתוך יחסי אהבה בתוך משפחה, יש משהו שלא משנה  מה יקרה תמיד נאהב את אמא/אבא/אח/אחות.. ברית הדם שמקשר בינינו הוא חזק יותר מכל אפיזודה של מריבה פה ושם..  כשאנו מתחתנים אנחנו מנסים ליצור ברית בחירי, שמה שקושר אותנו הוא "דם" הרצון שלנו. אז אולי אם וכאשר יתעוררו קשיים , נצליח לעורר את מימד הברית שבינינו. נעצום עיניים לרגע וניזכר שאי אז לפני שנתיים, עשר, שלושים שנה.. הייתה מישהי שביקשנו שתתקדש לנו, שתהיה מיוחדת לנו, והיא הסכימה ואמרה - " אני רוצה"  - והרצון הזה שקיבל נוכחות כאן בהווה ירומם אותנו ויטיס אותנו מעל הקושי..

באמת יכול להיות שאדם יגיד לעצמו.. שכרגע אני לא שם, אני לא רוצה בזה לגמריי.. וזה בסדר, מותר לחכות שנהיה טיפה יותר בשלים.. ( כמובן כל מקרה לגופו, וצריך לשים לב שאנחנו לא סתם תקועים על משהו שמונע מאיתנו, ובעצם אנחנו כבר בשלים..)

יש כאלה שיותר מתאים להם זוגיות ויש כאלה שפחות, זה עניין של צורך בחברה.

בד"כ לרוב זה מתאים, והמעט - מיישרים קו (ולפעמים מיישרים קו רק כדי לא להיות חריגים).

לשאלתך: אם גם כך תלכי על זוגיות, כדאי מוקדם מאשר מאוחר. זוגיות דורשת גמישות וקצת הסתגלות, תכונות שככל שמתבגרים, כידוע, הולכות ופוחתות (אנחנו נהיים יותר סגורים על עצמנו, גם ברמה המחשבתית וגם ברמה הטכנית) מה שייצור יותר קושי בלהתרגל לחיים עם בן/בת זוג, על כל המשתמע בכך.

ולעידוד: קשיים בחיים לא חסר, לרווקים או נשואים, לפעמים זה יותר קל בשניים...

כל הנ"ל, בלי להתייחס למעלת הזוגיות וכו' וכו' וכו'

זה מצבי.

נניח לרגע שלהיות לבד זה יותר נוח - אולי אכן זה כך . אבל זה מצב לא נורמלי.

אם את מרגישה , שאת לא רוצה להתחתן , אז אולי את צריכה קצת יותר זמן , ופשוט לא לדחוק בעצמך.

מנסיוני הדל , אין קשר בין מה שאת רוצה או לא רוצה לבין נישואין.

אני מכירה את זה מהכיוון ההפוך . אני תמיד רציתי להתחתן , להיות נשואה. ראיתי בזה עול ואחריות, אבל הכי חשובים ויקרים שיש, ו...לא זכיתי. מסיבות שונות שאין המקום לפרטם .

פגשתי אנשים שהכריזו שהם לא רוצים להתחתן ומצאו עצמם נשואים בגיל צעיר...

את מאמינה בקדוש ברוך הוא? תני לו , והוא כבר יראה לך , שנישואים הם דבר חשוב ויקר. שיש בהם אולי רגעים של מחלוקת , כעס, עצב , נפילות , אבל יש בהם גם רגעים יפים מאד . ולפעמים אין סתירה בין הדברים -הרגעים הקשים הם גם היפים.

אם להשתמש במשל : להיות רווק , זה לנהוג ברכב - לתת גז או לא לתת גז , אבל להשאר בניוטרל, ולפעמים אפילו להדרדר אחורה.

להיות נשוי זה לנסוע בכל מיני הילוכים , לפעמים בדרכים לא סלולות , אבל להתקדם במעלה ההר. 

להיות רווק זה ממש לא יותר קל . הרבה יותר קל להיות נשוי . זה קצת תלוי מי את/ה. יש גברים שהם לא בדיוק טובים בהכנת אוכל למשל , ובת זוג סוגרת את המשבצת הזו . ומטעמי תקינות נגיד שזה גם הפוך . 

אבל ממה שכן קראתי ראיתי שלא הרבה מאלה שענו לך הם נשואים ותיקים... ולכן החלטתי גם לכתוב.

אז סיבה אחת מספיק טובה, גם אם פרקטית משהו, היא הבאת ילדים. נכון, טכנית אפשר להביא ילדים לעולם גם לבד, אבל תסכימי איתי שזה לא רצוי ולא בריא לא לילדים ולא לחד-הורה...

ילדים זה משהו שאמנם גם עליו אני יכולה להעיד שהוא לא קל, אבל זה אושר מסוג שלא תפגשי בשום דבר אחר. זה מיצוי ומילוי מסוג שונה לחלוטין מכל מה שאת מכירה. בקיצור - שווה את זה...

ועכשיו לצד האישי יותר: לחיות לבד משמעותו  לחיות לבד... הייתי בחיפושים משהו כמו 7 שנים, וברוך השם אני נשואה כבר שבע שנים, ואני מעידה שהרבה יותר טוב להיות נשוי. זה אומר שאתה חי לא רק בשביל ולמען עצמך. זה בעצם מעלה אותך למדרגה אחרת.

ואם כן נסתכל קצת על ה"רווח" האישי היוצא מזה - אז בהחלט יותר קל להתמודד עם אתגרים וקשיים כשיש לידך מישהו שאוהב אותך באמת. לקשיים יש טעם מתוק יותר... נכון שכדי להגיע לאהבת אמת צריך לעבוד, אבל זאת עבודה שהשכר מלווה אותה בכל צעד וזאת עבודת מידות אדירה עם אותו התענוג שמתלווה לכל התגברות שאנחנו חווים בחיים, בתוספת בונוס של חיזוק הקשר.

וזה דבר שאין לך כשאת לבד

טוב, כבר מאוחר אז אני אעצור כאן, אבל באמת באמת שלהיות נשוי עדיף מלהיות רווק. גם כשצעירים וגם כשמסתכלים לטווח הרבה יותר רחוק...

זה הדבר העמוק ביותר שטבוע בי. אין לי בכלל תהיות על זה. רק כשעולים קשיים טכניים בראש אז צריך להעניק תשובות בשביל להרגיע, אבל ברור שזה באמת לא העיקר.

אפשר לענות המון תשובות ואני חושב שיש לזה תועלת כי אולי זה יעורר בך נקודה רדומה שברגע שתציתי אותה היא תקפיץ לך את הרצון לשמים.

ענו פה מלא תשובות ואני לא יודע אם יש לי מה להוסיף. אולי נרחיב שזה פשוט המצב השלם של האדם. מצב הרווקות הוא מצב שבו כוחות נפש עצומים נמצאים בתוך קופסא קטנה והם פשוט מתים לצאת.

אהבה, ריגושים, אחריות, כנות, מודעות עצמית, רומנטיקה, נתינה, זה מצב של שלמות נפשית. 

כיוון שאני לא אישה אז קשה לי לדמיין איך זה אצל נשים. אבל גברים רווקים הם כמו גוש קרח, המון יובש וציניות וחוסר התחברות ואגואיזם. כל זה משתנה ברגע שהאדם נחשף לאפשרות של אהבה לאישה, אהבת אמת כמובן. גם הביטחון העצמי עולה פלאים.

(אני לא מכוון פה שאדם יאהב בגלל שזה משתלם, אלא שזה מניע פנימי עמוק שמאפשר אהבה של נתינה למען לשני)

זה גם הקיום של עם ישראל. של כל הופעת השכינה בעולם. זו הדרך שלנו לתקן את המציאות.

אבל זה דורש הרבה עבודה והרבה רצון לעבוד. אני חושב שכשמתחברים למטרות העליונות הרצונות מתעוררים.

המון בהצלחה!

שתזכי לרצות להקים נאמן בישראל!

לחזור לבית ריק כזה, לחשוב לבד, לעשות הכל לבד, לאכול ארוחת בוקר לבד

ואח"כ צהריים לבד, ללכת לעבודה בלי להגיד שלום לאף אחד, לחזור לבית ריק ולאכול ארוחת ערב לבד.

זה סתם יצר הרע...

זוגיות זו אמנם עבודה, אבל מי אמר שהיא לא עבודה טובה וכייפית?

גם בבית עם אחים שלך או עם שותפות את צריכה מדי פעם לעבוד על עצמך, אז בזוגיות זה פשוט יותר משמעותי.

כי הרבה יותר אכפת לך מבן הזוג שלך מאשר מחברה שלך לדירה...למשל...

זוגיות זה אושר, זה כיף, זה ביחד, זה לקום ביחד, להתארגן ביחד, לחזור לבית שיש בו מישהו שמחכה לך או את לו, זה להעביר זמן ביחד, לחלוק חוויות ביחד, וללכת לישון יחד. לדבר על הכל, לחשוב על הכל - לא לבד!

כמובן שאפשר מדי פעם לקחת זמן לעצמנו, אבל בסוף חוזרים ליחד הזה.

התורה הרבה יותר חכמה מאיתנו "לא טוב היות האדם לבדו..."

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳