להרפות.
בלי לחץ
פעם אחת היתה ילדה שהיה לה חיים טובים. באמת.
נכון שהיו דברים קצת פחות
אבל היה מסביבה ככ הרבה טוב
ואז כל הזמן היא הסתכלה על הדברים הרעים
ולכן כעסה על כל מיני אנשים מסכנים
ובאמת היה לה טוב
והיא ככ רצתה לראות אותו
אבל היא היתה עוורת נורא
וזהו.
הייתי מתה לאחד כזה.
מה לעשות שלא מגיע לי?
ולא.
לא באלי לעשות הצגות
זה מי שאני
(זה שוב הסכר שנפתח
ואין לי דלת לסגור
להשאר בבית
עד יעבור
הגל הזה
מציק
מעיף בי את הכל
איך שאני מפחדת
מהעומק, מליפול
שב מולי
תגיד לי מה אתה רואה.
תאמר לי
כמה מתוכי תוכל עוד לקבל
תמצא בי מי אני.
הפעם
עכשיו הכל כבר מלוכלך
ואין לי רגע
לשתוק
עוד אבן על הסלע
ואין לזה סוף)
זה מיוחד ככ)
(אני רואה אותך יושב
בלי להדק תחגורה
אולי נתרסק
לא תשאר לך ברירה
יהיה לך תירוץ כזה
נעים ונוח
לרוקן את הארון בלי להביט בי
ולברוח
אני אתן לך דחיפה
אם זה מה שאתה רוצה
יותר מדי זמן,
אתה עומד על הקצה
אני מוכנה לזכור אותנו
כדי שתפתח
אני אוהבת אותך ככה
עד כדי כך.
וכבר כמה חודשים
אתה קשה אלי כמו אבן
ההתחלה של הסוף
קורעת לי תבטן
וחודש מהיום
כבר נהיה כמו חדשים
אני כאן,
אתה שם.
סתם שני אנשים.
עצוב לי ככ עכשיו
חבל שככה)
כמו הירח.
איזה אחת?
כן
כילו אם באלך
(קמתי
עם געגוע כואב
וחשבתי
עם מי את חולקת שמחות
חשוב לי לשמוע שאת צוחקת הרבה
ואוהבת אותי עוד פחות
קמתי עם געגוע כואב
והבנתי
הבוקר שטוב לך לבד
אני לומד לשחרר אותך למרות שקשה
נותן לך ללכת לעד
אל העולם שלך, אליו
אני לא יכול לכאוב אותך
עוד פעם.
אז כדאי שתביני כי אינני עוד.
ושולח לך רק אושר)
אני צריכה פשוט לשנות כיוון.
כי טוב לי.
ככ
תודה אבא
יש לי סיכויאחרונהתודה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
