פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
למה אני מרגישה בטירונות
הדובדבן שבקצפת
איך מרגיש טירונות?שולם עלייכם
שרירים הרוסיםהדובדבן שבקצפת
בעיקר שרירי העפעפיים
הידיעה שמצפות לך הרבה יותר מדי שעות בלי לפגוש מיטה
שעות של עבודה פקידותית (תמיד חשבתי שאם אני אתגייס זה יהיה קרבי
)
ושמירות
ופעם חשבת שזה מה שיציל את העם
כלומר גם עכשיו אתה חושב ככה לפעמים כשישנת מספיק שעות בשביל לחשוב אבל אתה בכלל לא זוכר מתי הפעם האחרונה שזה קרה.
חחח שמירות בטירונות זה לאוו דווקא על העם היושב בציוןשולם עלייכם
זה על איזה מחסן של שקש״ים או משו





השמירות שלי מתחלקות ל2הדובדבן שבקצפת
שמירה על העם היושב ב(גאולת) ציון והאזור
ושמירה על מליוני דפים וטלפונים וקומבינות ותיאומי לוגיסטיקה מסובכים. (בעיקר באמצע הלילה הם מסובכים וכוללים לבטים מוסריים רבים בנושאי גזל שינה וגזל שוקולדים)
ה׳ ישמרךך ויציליךך מכל רעה וצוקה אמן !!!שולם עלייכם
אמן והמברך יתברך מפי עליוןהדובדבן שבקצפת
יאסשולם עלייכם
יוהו! |מריע תרועת ניצחון|הדובדבן שבקצפתאחרונה
הצלחתי להשיג 2.5 שעות שינה
היו שלום אזרחים ומפקדים
תפגשו אותי בבוקר בתחנה שלפני חיזמא או באזור תעשייה![]()
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

