ואם יש לך הרבה נפילות סימן שיש לך גם הרבה עליות, ואת יודעת גם לקום מהנפילות וזה הכי טוב.

באנו לעולם כדי ללחום, ומה לעשות במלחמה חוטפים מכות אבל סוד הניצחון זה לא להיכנע רק להמשיך ללחום עד הניצחון בלי להישבר.

ואם יש נפילות זה סימן שאת בדרך הנכונה.

כמו שנאמר בתהלים "שבע ייפול צדיק וקם" כל גדולי ישראל עברו נפילות, אף גדול לא נולד גדול, אלא הוא נלחם ונלחם ונלחם... 

רבי נחמן כותב שכשאדם מתחזק מראים לו מהשמים ריחוק בכדי לראות אם הוא התייאש או לא, וחבל על מי שהתייאש ונפל. ואשרי מי שלא נפל.

ב-ה-צ-ל-ח-ה.  

בעקבות הערה \ הארה ששלח לי נער גבעות מצוי באישי 

הפסוק "שבע ייפול צדיק וקם" לא נאמר בתהלים אלא במשלי פרק כ"ד פסוק ט"ז

תודה לנער ג....

ובאמת אני מלא הערכה שאתה מודיע בגלוי על טעויות כאלו, זה מעיד על מידות טובות. חזק ואמץ.

חיזקת

באמת, את יודעת בעצמך, את לא כזו.

כמו הסיפור עם הרב קרליבך:

שאלו את הרב קרליבך, מה העניין של כל אלול ותשרי, הרי כולם בוכים, חוזרים בתשובה, ואח"כ מה? שוב שוקעים וחוזר חלילה (ת"מ).. אז זה לא הפרצוף האמיתי שלנו, זו אפילו צביעות. ענה להם הרב קרליבך: ההיפך! הפרצוף האמיתי שלכם, הוא בחודשיים האלו, כשאתם חוזרים בתשובה, כל השאר זו צביעות!

כמובן, לא באתי לעודד זאת, זה נועד לדרבן לחזור בתשובה. תתפללי המון!!!! ככלל! בערך כל הבעיות במוסר ובאדיקות, צריכים תפילה, והמון! שום דבר לא הייתם יכולים לעשות, לולא ה' בעזרכם. זה גם קשור לזה שחודשיים לא ראית את האולפנה, ללא ספק.

בהצלחה ממש!!

כל מי שמתאפרת היא פרחה? לא.

נכון, זה אומר משהו, ולאו דווקא טוב - אבל את צריכה לברר עם עצמך מה המניע שלך לעשות את זה. אני אתן לך דוגמא - לפני כמה זמן עשיתי חור שני. אין לי מושג מה חושבים עליי, אבל לפי דעתי - אני מאוד רחוקה מלהיות "פרחה" או "מקולקלת" או כל דבר אחר. עשיתי חור שני מתוך חשיבה שזה יפה וזה נחמד וזהו. לא כי זה"קול" או "נחשב"..

נטו כי אני אוהבת את זה. אני גם לא שמה עגילים מפלצתיים שכולם יראו שעשיתי חור שני.. אני שמה עגיל קטן, עדין ויפה. בדיוק כמו שאני אוהבת. ואני יכולה לומר לך על המון בנות שאני מכירה, שכמוני, עשו חור שני.

הכוונות היו אותן כוונות? לא. חד משמעית - ממש לא.

צריך לקחת פרופורציות, ולעשות תמיד חושבים למה אני עושה כל דבר. 

אני עושה חימצון (אני לא מדברת עליי או על מישהי ספציפית ..) כי אני חושבת שזה יפה, או כי כל ה"זורמות" (או איך שלא תקראי להן..)

עושות ככה?

אני שמה לק כי אני אוהבת את זה וחושבת שזה מחמיא לי, או כי כולם עושים את זה?

אני שמה שפתון או מסקרה או עיפרון או כל דבר אחר, כי אני באמת חושבת שזה יפה, (וגם כשאני שמה, זה לא מופרז וזה על גבול הטעם הטוב והעדין.. כי עם כל הכבוד לדורנו המקסים - אני עדיין נערה..) או כי ככה יקבלו אותי יותר וייסתכלו עליי יותר?

כדאי לחשוב על כל דבר שעושים - למה אני עושה את זה? מה המניע שלי? האם זה באמת אני? או שזה רק תחפושת משובשת שלי, כדי להידמות לאלה שאני לא רוצה להידמות להן...

רק דבר חשוב ביותר ---- אל תשכחי לפרגן לעצמך! 

זה שאת לא רוצה להיות כמוהן לא אומר שאת צריכה להפסיק לטפח את עצמך, או להפסיק להתלבש ולהראות יפה.

פשוט שהכל יבוא ממקום אמיתי ונקי. 

וכמובן - לשנן לעצמך כל הזמן מי את באמת, מה מבדיל אותך בינך לבין ההתנהגות והמראה והחשיבה הזולה הזו.

בהצלחה רבה!!

בס"ד

די הפוך ממה שאמרו פה עד כה אבל תחשבי על זה.

אולי תחליטי שאת לא מוכנה לזה?

הרי את יודעת טוב מאוד שמה שאת באמת רוצה זה להיות צדיקה. אז אולי תחליטי שמעכשיו את לא מוכנה לשום פשרות ושום נפילות זמניות או הכרה בזה שאת לא מושלמת וכדומה אלא את יוצאת למלחמה על כל הקופה ואת מוכנה להתמיד בה גם אם זה יהיה קשה ויקח זמן ומאמצים ולפעמים ייראה לך מייאש? מרגע שתקבלי את ההחלטה הנחרצת הזו כבר עשית צעד ענק בכיוון ההצלחה.

בהצלחה רבה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....