אצלנו בגנים יש בגדי החלפה וכולם מביאים בתחילת שנה מגבונים.זה לא שילד לא גמול,רק פספס,זה נורמלי וקורה.למה להזעיק הורה בשביל זה??

לדעתי הגן חייב להערך לסיטואציות כאלה..

אכן לא נעים

קורה שילד בגיל 3 מרוכז במשחק או בסיפור ומפספס

אם ה"אירוע" לא מתרחש מידי יום לדעתי על הצוות לטפל בו

המועצה חוגגת על חשבונך ושיש לך 8מ ילדים שמפספסים יומיומית במעון והמועצה לא נותת בברז מים חמים כי זה לא בטיחותי לטענתה ולא נותנים מתקן לנקות את הילד ואת צריכה לעשות את זה בעמידה או על שטיח כפול 8 ילדים ואת לבד זה לא בסדר עם כל הכבוד לחוזר מנכל מאוד קל לכתוב אבל הביצוע??? תנו סיוע... מה החוק המטופש שסיוע מקבלי מ10 ילדים לא גמולים... או מ32 ילדים בגן ושיש לי 31 ילשים ש8 מתוכם לא גמולים וסייעת אחת איך אתמודד??? מאוד קל לזרוק הכל על הצוות

חייבים לזכור שהבסיס בעבודה עם ילדים זה לכבד אותם ולהשתדל מאוד מאוד שלא יתביישו ולא יגרם להם צער

על ילד שמפספס פעם אחת ונענש

או על ילד לא גמול שהסייעת נענשת?

אחד הבנים שלי היה גמול וגדול (טרום חובה) ופיספס לגמרי, כי היה באמצע משחק.  ונאלץ לחכות עד שאמא שלו תואיל בטובה להגיע לגן שבמרחק של 10 דק' הליכה בערך.. (ואני חושבת שהייתי אז בהריון, אז העליה לגן לקחה לי יותר זמן..) והגעתי וגיליתי להפתעתי שהבחור מתחבא מסכן ליד השרותים, וחבורת ילדים מסתכלת עליו כעל הצגה מעניינת וממש לא הבנתי איך הצוות נותן לדבר כזה לקרות..

נכון, זה קשה לנקות אותו. אבל להשאיר אותו ככה מול הילדים שיודעים להתנהג כחיות רעות, ולתת להם לצחוק עליו, במקום לעזור לו.. (בדיוק כמו שאני אמרתי לילדים שלא צריך להסתכל עליו וקורה שבורח..)

זה היה מאד לא נעים.. ונאלצתי לקחת אותו פשוט הביתה כדי לטפל בו נורמלי...

לעומת זאת, היה פעם שאחד הילדים פיספס והסייעת התקשרה אלי, שאלה אם מסתדר לי לבוא, כי אותה זה מאד מגעיל, כשהבינה שזה לא כ"כ אפשרי להגיע במיידי, טיפלה בו במסירות ובשמחה. כשהגעתי, כשיכולתי זה היה לגמרי מיותר..

אני אמנם לא סיעת מן  המניין אבל החלפתי אצלנו בישוב הרבה בעיקר בחורף.

וכן יש המון פיספוסים אצל ילדים בעיקר הקטנים .

מטפלים בהם יפה ומנקים ומחלפים . והגננת אומרת לשאר הילדים שזה לא יפה לצחוק /להעליב .....

זה יכול לקרוא לכל אחד .... ולא צוחקים  ולועגים (כנראה תלוי בגן ).

וכן זה לא תענוג גדול להחליף כל היום. שנה שעברה , שעבדתי יצא לי להחליף ל2-3 ילדים ביום .

והיה לי אזה יום אחד שכמעט ולא עזרתי לגננת כי הוי לי 5 החלפות , עוד לא סימתי אם אחד באה אחר .... עד שסימתי אם השניים באו עוד 2 ....

וכן לכן הביאו סיעת שניה לגני 3 3-4 , שתעזור גם בחלק הזה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני יכולה לבכות מכאלה דברים...

הגננת אמרה לא לקום בריכוז.

והיתי צריכה דחוף ופחדתי ממנה

אז לא קמתי וברח לי.והתבישתי..

הקטע שדווקא האמא שלי נתנה לי תחושה טובה

והיא בדר"כ תמיד בצד של הסמכות

והיא אמרה לי תלכי מהר לשירותים 

אח"כ תגידי לגננת שהיה לך דחוף

או שאני אסביר לה.

הבן שלי היה כבר גמול בבית אחרי הקיץ (פספוסים היו נדירים), לכן לא עלה בדעתי לשלוח אותו למשפחתון עם טיטול. ודווקא בתחילת השנה היו לו הרבה פספוסים במשפחתון, כי הוא פשוט היה מתבייש להגיד לגננת שהוא צריך לשירותים. הוא היה פחות מבן 3 אז, אבל בפועל גם בגנים יש ילדים שעוד לא מלאו להם 3 שנים, והם צריכים עזרה בשירותים

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...