-די עם המצבי רוח האלה.
די. עברת את זה כבר.
מספיק.
-זה לא אשמתי שזה חוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים.
-את יכולה למנוע את זה.
-אני לא. אני כל כך השתדלתי לברוח ממקור רע. עזבתי הכל. את כל העולמות שלי. חזרתי לעולם אחר. טוב יותר. אבל כלום.
בכל מקום הרע שולט.
-זה לא נכון. יש מקומות שהטוב הוא השולט שם. איפה כל האנשים המאושרים אבדו פתאום? איך את לא רואה אותם?
-מצטערת שאני לא ברמה שלהם. ושרע לי
-למה רע לך?
-כי עזבתי מליוני אנשים. נפרדתי עשרות פרידות. איבדתי המון בדרך ל'חזרה' ואיבדתי בעיקר,
את עצמי.
- ומה את יכולה לעשות כדי להחזיר את האבדות?
-לחזור להיות חברותית מבחוץ אבל ברגעי שקט להתפרק ולדמם.
-מה זה אומר לחזור? מה את עכשיו?
-עכשיו אני בעיקר לבד ועם כמה אנשים בודדים וטוב לי ככה.
הם יודעים לזהות אותי. זה לא דורש ממני המון מאמצים. זה גרוע אבל לא אכפת לי.
-את עצלנית. את מודעת לזה?
-ברור. זה מאז ומתמיד.
-זה לא נכון. פעם היה לך הרבה יותר נכונות לחזק קשרים וליצור חברויות.
-נכון, כי פעם הכל היה תותים והיה לי טוב עם עצמי ועכשיו לא- אז עד שאני לא חוזרת למצב שטוב לי עם עצמי אני לא יכולה לחזור להיות במצב שטוב לי עם הסובבים אותי.
-אני מבינה. אבל זה לא לגמרי נכון. את עדין בקשר עם אנשים, עדיין יש בתוכך רצון ונכונות.
-רק עם מי שזה בא לי בקלות.
-אפשר לשאול שאלה?
-מוזמנת לנסות.
-את מדברת עם עצמך לפעמים?
-אף פעם. ברגע זה זאת הפעם הראשונה.
-כדאי לך לדבר יותר. זה טוב. אני פה בדכ. אין לי לאן ללכת בעיקרון.
-תלכי תלכי. את סתם מסבכת לי הכל
-אני רק רציתי לעזור..
-לעזאזל אף אחד בעולם לא באמת יכול לעזור לי בלי שאני יעזור לעצמי|לוחש לאוויר|
-שמעתי את הלחישה. תתפסי את עצמך ביידים.
-שמענו אותך. נראה אותך עושה את זה
-התייאשתי ממך. לילה טוב
-כולם כבר, זה בסדר.
לילה טוב? יש דבר כזה?
-|אין תגובה|