עבר עריכה על ידי הכל מאת ה' בתאריך כ"ה באב תשע"ו 23:57
עונה בתור בת....
חשבתי על השאלה במשך היום.. אני מקווה שזה באמת יעזוור בע"ה.
אז ככה:
קודם כל אין דבר כזה שמישהו לא רוצה חבר/ה . זה דבר טבעי ובסדר גמור. לא להילחץ. הכל בסדר (:
לדעתי אפשר ללמוד מהעניין הזה הרבה דברים
עצם זה שאתה מחכה ומחכה כמו בני נוער דתיים אז אתה עובד על עצמך.
שניקרה אותה התאפקות.אתה רוצה ממש ממש משהו אבל אתה מתאפק. וואו איזו הרגשה טובה שהצלחת!
אפשר לקחת את זה בתור מטרה תזכור שיש לך מטרה כל מה שיבוא בדרך תתעלם ממנו.
ישלך מטרה לחכות שיהיה לך חברה לחיים=אישתך.
ושאתה מציב מטרה שלשם אתה מכוון יותר קל לך לחכות כי לא משנה מה יקרה .אתה מחכה.יתפוצץ העולם אתה נשאר ככה. בדרך אל המטרה העתיד שלך מונח בכף דייך ובטח של הנצח הטוב יינצח!!(זה מתוך שיר.מקווה שאלו המילים (: )
ואתה גם בהתאפקות ובמכוונות מטרה אתה עובד על המידות שלך!
לעבוד על מידת הכעס זה כמו לעבוד על מידת ההתאפקות לפיצה תוססת אחרי בשר.
טוב לא כלכך השוותי אבל נראה לי הבנת את ההשוואה.
תחשוב גם בתור אתגר:ישלך איזושהוא קושי כלשהוא ואתה צריך לעמול עליו. איזה כייף שבסוף העמל הצלחת.
זה ירומם אותך לכל החיים שלך. תמיד תזכור וואו איזה כייף שהצלחתי.
דבר נוסף,מידה כנגד מידה.תחשוב שאשתך מחכה מחכה ומחכה לצאת עם מישהו בזמן המתאים. אז זה נותן לך כח.
כמו שהיא מחכה ומחכה . ככה גם אתה מחכה ומחכה.
שתיייכם עובדים ביחד!תחשוב שיש עוד מישהו איתך שבאותה התמודדת והיא בעצם עוזרת לך ואתה עוזר לה ועדיין לא התחתנתם? זה עוזר .
שתייכם עובדים במשותף בשביל שנייכם. תחשוב שכמו שאתה רוצה שאשתך לא תשחנ"ש עם בנים. ככה גם אתה לא. כמו שאתה רוצה שהיא תלך לים מופרד. ככה גם אתה. ועוד ועוד דברים בנוסף שאתה עושה שיעזרו לך.
וגם תחשוב בנוסף,שיש לימודים ולפעמים זה הורס את הלימודים.הקשר עם החברים שלך.אתה פחות איתם.אתה כל הזמן חשוב אלייה.בשביל מה? שיהיה לך ראש פנוי ללמוד תורה בנחת.קשה לך לפעמים תחשוב על אישתך.
וגם מי אמר שבסוף תיתחתנו? בשביל מה לחוות פרידות?או לחוות רגש על לא בטוח. אני לא אומרת שיש כאלו שבסוף לא מתחתנים.אבל מי אמר בסופו של דבר ? תבוא בראש נקי בלי הסחות דעת מהסביבה.תגבש דעות תבנה כמו שצריך תתחזק בשמירת מצוות במידות טובות. אני לא אומרת שזה סותר אבל כשאתה מובלבל עם החבר/ה שלך קשה להתחבר להרבה דברים.ושאתה בוגר יותר קל לך לעמוד בדברים יותר.
אני מבינה שזה הדבר הכי קשה בעולם.וכל אחד רוצה את המישהו/מישהי שישתפו אותם ויהיו איתם ויהיו ממש שלהם.
לדעתי קשר צריך להיות בין חצי שנה לשלשותרבע שנה.אולי אפילו פחות.יותר מדי לא מושכים.וכל עוד אתה לא הולך להתחתן בשנה הקרובה,אין מה להכנס לזה.
ותזכור:לשמר נגיעה זה דבר קשה. במיוחד לשמר מימשהו/מישהי שאוהבים.
זה נסיון. אז בשביל מה לחכות כמה זמן עד החתונה?
כל אחד יעשה את השיכולים שלו איך להכיר. אבל אני נורא תומכת בהכרות בשידוך.
כי זו נטו ענייני חתונה או לא ? כמעט ואין פגיעות משני הצדדים.הכל קצר באים נטו להתחתן.ולראות עם זה מתאים.
עכשיו אני לא אומרת שחלילה מתחתנים עם משהו שהוא בפגישות קצרות ממש לא.
אבל כל התהליך הזה. יפה בעייני.
טוב נחזור לתחילת הנושא:
אתה יכול לעשות טבלת יתרונות וחסרונות.
להתפלל עלזה שיתן לך כח להתמודד.
ותזכור לחכות ולחכות זה הנסיון שה' מעמיד אותך.
ויש לכולם כוחות להתמודד.
ה' נתן כוחות והוא סומך עלייך שתדע לנצל אותם לדברים הטובים.
עדיף שאלו יהיו הנסיונות מאשר נסיונות אחרים.
ולזכור:כמה שתשקיע עכשיו. למרות הקושי. תראה שבסופו של דבר ה' ייתן לך רק טוב.ותצליח בעמלך.
בהצלחה רבה!!
