וככה לגמור את היום הזה.
איזה מעפן.חרוזית
וככה לגמור את היום הזה.
גם לי ואחרי זה לשרוף תבית ולעשות פיגוע בשביל שיהרסו אתו..צהובה
ולקבל תואר חינםחרוזית
נכון ושיעןר תורה שבועי מאבאשלי..צהובה
חרוזית

אבל זה צריך להיות משהו רציניצהובה

נכון..חרוזית
גיבעוננח יגיד לנו מה *לא* לעשות
אז תתיגי אותו כי עכשיו אני מהפלא ואי טפש!..
צהובה
ואי אפשר*צהובה
מה אני לא אבנתיSolomon
תקרא למעלהחרוזית
מצתער אבל לא מבין בזה...Solomon
אוי חבלחרוזית
בשביל שיהרסו לה תבית צריך ליתפס ...Solomon
סמוך עלינו!חרוזית
לבני דוידים לא הרסו תביתSolomon
אתם צריכים תיק יותר חמור מאבו חדיר
ויותר חמור מיגאל אמיר .
או פשוט לגור בגבעה ואז כל יום יהרסו לך את הבית..
אוי רק עכשיו רואה,עדיין רלוונטי מבחינתך?
צהובה
ממחרוזיתאחרונה
להיתפס זה סבבה אבל להיות בכלאצהובה
תקרא תשרשור..תצהובה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול



