ובסוף גן חובה כבר ידעתי לקרוא בלי ניקוד וגם אותיות בכתב יד ולא דפוס.

אני לא זוכרת שזה גרם לי למשהו מכל הדברים שאמרת, ולא זכור לי שלמדתי חומר מתקדם יותר משאר הכיתה. בהחלט קצת השווצתי בהתחלה, אבל מהר מאוד זה עבר לי. אבל מה שכן חשוב זה לא לדחוף אותו קדימה. אני זוכרת שהתקדמתי רק כי רציתי, זה היה סוג של משחק בשבילי, וככה זה רק הועיל לי. למשל קראתי המון זמן רק עם ניקוד, ואף אחד לא ניסה לדחוף לי חומר קריאה בלי ניקוד, אבל עם הזמן התעורר לי הרצון לקרוא בלי ניקוד, ואז פתאום כשציחצחתי שיניים הקראתי לאמא שלי את כל מה שהיה כתוב על משחת השיניים.

אני זוכרת שבכיתה א' אפילו לימדתי עוד בנות לקרוא (עד כמה שילדונת בא' יכולה ללמד) וממש נהנינו.

בקיצור זה מאוד מומלץ לדעתי. ילדים אוהבים אתגרים.

כדי לידע את המורה שהילד יודע ..... שהיה יותר קל להעשיר אותו .

היתה לי את הדילמה הזו עם הבכורה שלי.

החלטתי שלא כדאי שתדע לפני כולם. היום אני חושבת שזה טפשי לחלוטין.

אם הילד נהנה מהלמידה, אוהב את המאמץ השכלי ורוצה ללמוד לקרוא - אין שום סיבה להפריע לו להתפתח, רק בגלל שאולי תהיה לו מורה שתסבול מזה... שתעבוד. למה להכניס ילד ל"מיטת סדום"?

חלק מילדיי הגיעו קוראים שוטף ביותר לכיתה א.

חשוב לשוחח עם המחנכת ולתאם ציפיות

ממליצה ביותר על ספר שנקרא "ספר המסורת" מלמד ילדים לקרוא עם ניקוד כבר מההתחלה (למען האמת הילדים שלי שכן התעניינו בקריאה כבר בגיל צעיר - למדו ממנו כמעט לבד עם סיוע מאיתנו, כשביקשו)

אבל אם אתם מתכוננים לשלוח לבית ספר רגיל זה מיותר ללמד את הילד לקרוא.

יש לי שכנה שלימדה את הבן שלה לקרוא וגם חשבון אז ילד שלה השתעמם גם בכתה א' וגם בכיתה ב' ובכיתה ג' הפך לילד מתקשה כי הוא לא למד להקשיב בשיעור ולא למד להשקיע ולא רכש מיומנויות למידה

עקרונית, אם הילד אכן בשל לכך ורוצה - לא לעכב.

וצריך לדאוג שהמורה בכיתה א יתן/תיתן לו משימות חלופיות כשלומדים מה שהוא כבר יודע.

ולא זכור לי שעמום בכיתה א'.

קצת עזרתי לילדים שלידי, והמורה אכן נתנה לי חוברות עבודה שיקדמו אותי.

אם הוא מגלה עניין אני הייתי ממשיכה עם זה ומלמדת בקצב איטי וקליל ולפי ההבנה שלו

אגב ממה שאני רואה אצל חברותיי ילדים רבים מגיעים לכתה א כשהם כבר קוראים 

תעשה מה שטוב לילד שלך. 
 

קודם כל, מן הסתם יש לו כבר מספיק חברים שיודעים לקרוא. 
דבר שני, הלוואי שחוסר אתגר ושעמום בכיתה יהיו הבעיות של תלמידים בבתי הספר.
כשהייתי בבית הספר גם השתעממתי בחלק לא מבוטל מהשיעורים - אז אחרי שמורה אחד אמר לאמא שלי שאני מפריע ומדבר ואמרתי לה שמשעמם לי, היא נתנה לי ספר ופשוט אמרה לי לשבת ולקרוא. 
זהו. ככה זה נפתר. זה לא אמור להפריע למורה או לאף אחד אחר. 

אני בעד לעזור לילד לממש את הפוטנציאל שלו. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...