יוםדפוקיוםדפוק~תות~
וואלה לא רוצה. אני רוצה לדבר איתה על זה אבל זה פשוט לא ילך, אני מתפדאחת מידי להודות בזה. אולי אני אכתוב לה אתזה, היא בטח תרגיע אותי מיד. אבל פופ
אני פשוט ילדה קטנה וטפשה
ואני רוצה חיבוק|משתנק מבכי|
אילה מושלמת של העולם ואני אוהבת אותה ואופ כי אני אתגעגע.
יש לי שתי דובים חדשים. תקנאו!
אמא שלי זה דבר מושלם
מחר תל אביב ויום ראשון מתחילים תתקן טדםפדם!
באלי בית מלווון בקופהנגןן
באלי את שירר באלי את עוז
ואין לי זמן אני רוצה ללכת לים@שיראלשלי
היא מתחתנת! אני מלווה! אני לא קולטת!
רע לי
ווואעהאעה
אנשים טובים
פאפדאםהנסיך הקטן.
חיבוק וירטואלי זה מבאס אז אני לא אביא לך, אבל הלוואי והייתי לידך
יש לדובים שלך דש מחזקי שלי
הי הופ. תודה!~תות~אחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך