אם כי אני יכול בגדול להבין אותך. אני לא רואה מניעה שיהיה אפשר להתאים גם חתונה שתמיד נתפסה כ"אירוע של גדולים" לילדים...  

כתבת ארבע פעמים ח' ברצף

זה נס  

חוץ מזה לגבי מה שכתבת..

למי אכפת מה הילדים יאכלו בחתונה שלי? 

אוי..תן לי לשאול את זה אחרת..

למה שיהיה אכפת לי ממישהו? חח לא סתם אממ...

מה רציתי שכחתי כבר..

אה..למה דווקא לילדים כלומר אם הם לא שלך אז....מזה משנה? לדעתי הם יהנו בכל מקרה

הם בקטע של משחק עם הילדים האחרים..לא ממש מתעניינים באוכל

למה? חח זה הכי אמיתי ככה

תודה ! ת'חדשי על החתימה ..למצוא בכל דבר עוד יופי..ממ..לא הבנתי את זה ..

ראשית - נכון, הם לא הילדים שלי, אבל בהרבה מובנים ילדים כאלו (האלו שאני מכיר בעיקר) הם "שלי" מבחינת האהבה וכו' וכו'.. (וכאמור - הרבה אאוטינג יש כאן אז תמחל לי אם לא אספר). ולגבי ה"מה זה משנה" - זהו, שלעניות דעתי, ובעיקר איך שאני מכיר ילדים - אם מספקים להם את המעטפת הנכונה, ויותר מכך, להוריהם, את המוטיבציה בכלל להביא אותם לחתונה - זה יכול להועיל לגרום לזה להתקיים. לגבי האוכל - נכון שילדים פחות מתעניינים באוכל, אבל מצד שני הם באים לחתונה שלי ואני רוצה לתת להם אוכל שמתאים להם. אוכלם בחתונות היום חד וחלק לא מתאים לילדים כמעט בכלל (יש מקומות שבהם דואגים שיהיו כמה מנות ילדים). בקטע הזה אם אתה גם מתאים מראש אוכל מיוחד לילדים (וזה לא אמור לעלות יותר מידי. בטח אם כאמור מוותרים מראש בכל החתונה על מנה אחת), ובמיוחד אם אתה גם דואג לגימיקים - אתה לא מבין בכלל עד כמה זה יכול לשנות את מצב העניינים בשביל ילד.

כיום, כתב בעבר בפייסבוק מישהו שאני מחזיק ממנו, נדמה שהילדים הולכים ונעלמים כמעט כליל מחתונות, וזה - ככה אותו כותב כתב - עצוב. ואני מסכים איתו בכל ליבי. 

עליך, במיוחד בהקשר הוירטואלי של העניין.

לעשות אאוטינג לבנאדם אחר ברשת יכול להיות לגלות עליו כל מיני פרטים אישיים שהוא לא מעוניין שכולם יקראו ברשת, וכנ"ל כלפי עצמך.

לעשות אאוטינג זאת עבירה חמורה בין אדם לחברו כאן באינטרנט בכלל ובערוץ בפרט  (כשזה כלפי אחר. כלפי עצמך אתה המחליט מה ברצונך לחשוף ומה לא) 

אתה אומר בעצם

ש..שאם אתה תגרום לכך שלילדים יהיו יותר חוויות אז .. ..

ההורים שלהם ישלמו פחות על בייביסיטר? לא ממש הבנתי את זה ..  

עצוב שילדים נעלמים מחתונות? זה נשמע לי ממש חיובי ..כלומר תחשוב על זה

ישארו יותר קינוחים..

אלא הילדים עצמם. כמו שאמרתי, זאת ה-נקודה שלי בחיים.

אבל מרגע לרגע אני מאמין שהתגובות שלך יותר לכיוון ההומוריסטי ופחות לכיוון הענייני מהותי, ושחוק פו* פועל פה לרעתי, אז נראה לי שאני אניח לזה. 

*חוק פו, זהו חוק אינטרנטי שקובע כי בהיעדר הבעות פנים, או לכל הפחות סמלילים של הבעות - ניתן לטעות בהבנת תגובות שונות שנאמרו בציניות/הומור וכן הלאה... 

מה העניין של לתת עדיפות לאטרקציות לילדים כשזה לא ממש מועיל לך

מה הכוונה הנקודה שלך בחיים? ..אם זה כאילו בנפש שלך .. אז תעשה משהו שקשור לזה ..

תתנדב וכו' אבל איך כל זה קשור דווקא לחתונה?

מה אתה לא מבין? שאנשים רוצים באירוע שלהם מה שהם מתחברים אליו?

יש כאלו שמתחתנים בקיבוץ כי זה מה שהם אוהבים. יש כאלו שמתחתנים ביום שישי בצהריים על חוף הים כי זה השיגעון שלהם.

ויש כאלו (או לפחות אחד כזה ) שה"שגעון" שלהם, זה ילדים, ואי לכך אני מאוד אשמח שהם יהיו מוטיב נכבד באירוע משמעותי זה  

כמו שהסברת לעצמך כבר בשורה השנייה, פחות מדובר על ילדי המשפחה עצמה - הם בכל מקרה יהיו. 
שולחן לילדים/מתחם להם - אותו דבר בעיקרון, פלוס מינוס. אוכל מותאם גם. אטרקציה חינוכית שקשורה לחתונה - רעיון מעניין, תודה! (למרות שאני לא בטוח עד כמה צריך שזה יהיה דווקא "חינוכי" - כלומר, לא שזה יהיה לא חינוכי, אבל לא צריך "לצאת עם מסר" אלא אפשר פשוט אטרקציה מצחיקה, לכיף נטו...)
הג'ימבורי כמו שהסברתי למטה ל"השם שלי" זה יצירת מקום מוגדר לילדים שמותאם להם - מעבר כמובן לחופה עצמה, לריקודים וכו'. הנושא הוא כמובן החתונה אבל מתוך שהילדים יהנו ויהיו פעילים ואנרגטיים בחתונה, אני מאמין ומכיר, שהשמחה והמרץ שלהם מתגלגלים ומשפיעים גם על החתונה עצמה וגם על המשתתפים המבוגרים יותר (ולא רק בדמות כדור ספוג בראש לדודה מאשקלון ).

אחרי הכל - בחתונה צריך שיהיה שמח, לשמח את החתן והכלה, ואם מה שמשמח את החתן ו/או הכלה, זה "שיגעון" כזה או אחר - גם אם זה אל ממוקד נטו בו - אז למה לא? העיקר שתהיה שמחה. זה מעמד קדוש ושמח.

תודה על התגובה המושקעת!  

יש שאומרים שאירוע החתונה שייך להורים המחתנים, יש אומרים שהאירוע שייך לזוג המתחתן.

למעשה, שני כתות האומרים טועים.

אירוע החתונה שייך למי שידו על השאלטר, כלומר למי שידו חותמת על הצ'ק הכי גדול על האירוע.

שזה יכול להיות ההורים, הזוג, אחד הסבים, העמותה שממנת את החתונה או כל גוף אחר שחותם על הצ'ק הגדול.

עכשיו אתה בא עם רעיון לחתונה מאוד לא שגרתית (אין חופות שמתחילות בזמן, אני אומר לך כאדם שהצליח לדחות את החופה רק בשלושת רבעי השעה) אז כדי להחליט מה תעשה בחתונה שלך אתה קודם כל צריך למצוא כלה שתזרום איתך בעניין זה, דבר שכשלעצמו לא פשוט אבל אולי פתיחת השרשור הזה תעזור.

הדבר השני שאתה צריך זה מקורות מימון, אי לכך אתה צריך:

א) או להתחיל לחסוך מעכשיו כדי שתוכל להיות האיש עם היד על השאלטר.

ב) או לשכנע מישהו (ההורים שלך, ההורים שלה, אחד הסבים, עמותה או גוף פיננסי שיסכים לתת לך הלוואה (בתנאים שיתאימו לך ולא יקדירו עבים על המשך הנישואין שלך) לצורך החתונה.

וזכור, ערב אחד בחיים, נוצץ וחמוד ככל שיהיה, זה לא מאוד חשוב, מה שחשוב הוא מה שקורה אחר כך.

א. לגבי החופה, הרעיון הוא, אבל צריך עוד להפוך בו - ההוא מראש לכתוב שעה קצת יותר מוקדמת, כדי להתחיל בשעה שאתה רוצה. שנית, ואת זה אני אומר לך כנין לסבא יקה לחלוטין - אם באמת רוצים, מתחילים. נכון, אחרי זה תהיה חייב "הסברים" לדודה ההיא או לחבר ההוא - אבל אם אתה באמת רוצה, בהנחה שהרב מגיע בזמן - אתה יכול (ולהביא את הרב בזמן זה בסך הכל שאלה של להקצות חבר עם רכב/מונית למענו - בטח כשזה רב שאתה ממש מקורב אליו והוא רבך...) . נכון, אני יודע על בשרי שחופות מתאחרות ולעיתים בהרבה, אבל נראה לי שזאת בעיקר פונקציה של רצון ולהטוטנות מראש בעניין.

ב. אכן, חתונה לא שגרתית. אמרתי זאת מראש (אם כי אתה התעכבת בעיקר על עניין החופה, ניחא) - ואכן, ארצה בהחלט למצוא כלה שגם תהיה בראש הזה או לכל הפחות ממש תגבה אותו ותשמח לעמוד בחלום הזה.

לגבי הדבר השני:

ג. אני לא חושב ששתי האפשרויות שנתת הן היחידות. יש אפשרות שלישית והיא לשכנע את "האיש עם היד על השאלטר, שיזרום עם הרעיון שלך ויקבל אותו. בנוסף, צריך לזכור שלא מדובר כאן רק על "האיש שחותם על הצ'ק הכי גדול" כי יש שני צדדים וזה לרוב מתחלק, ולשני הצדדים יש צד בעניין וזכות אמירה. 

אגב, ישנם גם הורים שמראש אומרים לילדים "יש לכם כך וכך כסף, חלקו אותו בין החתונה לבין ההמשך כרצונכם, ותכננו את החתונה על פי מה שאתם אוהבים". אלו הורים מאוד ליברליים ושדוגלים בכך שאומנם הם אלו שמספקים את הסכום הראשוני אבל החתונה עצמה נבנית על פי הקונספט שהזוג רוצה. (אגב - אני אישית בעד שה"הכנסות", כמה שאני שונא את המילה הזאת, מהחתונה - ילכו קודם כל לפחות לכיסוי חלקי של הוצאות ההורים, ורק לאחר מכן ילכו לזוג. גם זה כמובן תלוי בהורי שני הצדדים...).

אני באופן כללי גם התבטאתי כאן בעבר נגד חתונות ראוותניות ובומבסטיות ואני בהחלט בעד חתונה זולה יחסית (הרעיונות שאמרתי פחות קשורים לכסף, או לכסף קטן יחסית - ויותר קשורים למהות האירוע ולהיערכות ראשונית וכו'..). 

ולסיכום:

ד. נכון, זה ערב אחד, נוצץ וחמוד ככל שיהיה, ומה שחשוב הוא מה שקורה אחר כך - וגם על זה אני עובד, כמובן (תלתי משמע) - אבל זה לא מוריד מכך שהגיוני שארצה שבאירוע החתונה שלי, בעזרת ה' היחיד שיהיה לי - שהוא יתאים לרצונות ולשאיפות שלי. 

אבל ככלות הכל אני גם ריאלי, ברור לי שלא 100 אחוז מהרעיונות והשאיפות שלי בחיים בכלל ובחתונה בפרט, יתממשו, אבל אני מקווה שבעבודה נכונה ובבחירות נכונות, כמה שיותר כן יוגשם. 

בס"ד

וואו יש לך פה חתיכת חלום.... אני מבינה מאיפה זה מגיע וכל הכבוד לך על המחשבה והרצון הזה להתחשב גם בילדים שבד"כ בחתונה- לא מתיחסים אליהם ולצרכים שלהם...

אבל האמת- אתמול שקראתי את זה הייתי קצת במין הלם כזה מהרעיון... חשבתי לעצמי שאתה קצת חי בסרט... כאילו מי ירצה לעשות חתונה כזו, ויש מישהו שממן את החתונה ולא נראה לי שהוא יעוף על הרעיון... (זה קצת שיגעון כזה..)

-אבל אתמול חזרתי מאוחר והייתי ממש עייפה אז ידעתי שאני לא רוצה סתם להגיב בלי שחשבתי על זה לעומק..-

היום בבוקר כשהתחברתי לפורום וראיתי שוב את השרשור חשבתי לעצמי שאולי אני פשוט צריכה להיות בסוג כזה של חתונה כדי האסימון יפול ל- ואני אצליח לקבל את הרעיון... כנראה שהיה לי קשה לחשוב על חתונה בפורמט כזה... לא יודעת זה נראלי שונה ממש וקשה לי עם השינוי הזה... 

אז אחרי חשיבה בנושא גיבשתי עמדה, והיא-

אם יש משהו שלמדתי השנה זה שהכל תלוי ברצון! ועל חלומות ורצונות לא מוותרים- אלא חיים אותם! חיים באמון מלא שאני יכול לממש את הרצונות האלו..!

ולכן- אם זה הרצון שלך (ונשמע חתיכת רצון!) יאלללה עוף עליו!!! תהיה עם הכי אמון בעולם שזה אכן יכול להתקיים (ולא משנה מהצד שלך/ הצד שלה/ "השאלטר"- כמו קראו לזה כאן.. וכו')

בעז"ה אני מאחלת לך למצוא את זיווגך בקרוב ממש, ושהקב"ה יסייע בידך להתחתן בצורה הזו כמו שאתה רוצה...!

*ואם אתה אכן עושה חתונה כזו אז תזמין טוב...? יהיה מעניין לראות ולחוות את זה.....

דבר ראשון תודה על התגובה המושקעת  

שנית, בנוגע למה שכתבת על מי שמממן את החתונה - כמו שכבר טיפטפו פה בשרשור - זה ממש לא חייב לייקר משמעותית חתונה אם בכלל - אלו פחות הוצאות ויותר עניין של תיכנון מקדים (נכון, נניח ג'ימבורי ושמרטפות יכולים לעלות כסף, אבל גם לא בשמיים. 2 שמרטפיות לערב כזה יכולות לעלות ביחד, נניח, 1000 שקלים - סכום משמעותי של 500 שקלים לכל אחת - והג'ימבורי, אם יודעים מאיפה להשיג מזרנים כדורים וכו', יכול לעלות סכום לא גדול להשכרה - 1000 עד 2000 שקלים. מלבד זה להביא משחקים זה עניין של להביא מהבית ולהשאיל מחברים וכו'... - בנוגע לקליפ, כאמור זה דבר שממילא נמצא בכל מיני חתונות, וזה גם לא צריך לעלות כסף - מצלמת וידאו שקיימת, חצובה, וזמן עבודה, זה בעיקר...  ומנות הילדים - ובכן, הם בוודאי יהיו זולות משמעותית ממנות מבוגרים, ובנוסף - זה כלול עם הרעיון הכללי של לקצר את אורך האוכל בחתונה ולקצץ מנה בתפריט - רק מנה עיקרית, בלי ראשונה - זה בהחלט מסוגל להוריד משמעותית במחיר המנה הכללי...)

ואכן, זה תלוי בעיקר ברצון! תודה על העידוד. אכן, מקווה שכלה שאמצא, תהיה אחת שתזרום איתי בזה  

לעולם שלעיתים הם קצת פחות מבינים (למרות שילדים בגן חובה כבר יכולים קצת יותר להבין את המשמעות. בגילאים האלו כל שנה זה עולם אחר והבנה אחרת לגמרי).

אחל'ה רעיון. אני בעד.

מבחינת השעות- ככה היה אצלינו בחתונה.

התחיל ברבע לשבע, נגמר בסביבות 11.

כדי שזה יקרה כדאי לעשות בקיץ לפני שקיעה ואז יש משהו שמחייב להתחיל בזמן.

מבחינת ההוצאות- מנות ילדים לא אמורות לייקר את האירוע, אפילו להפך.

כל מיני שטויות שיש בריקודים, ממילא יש הרבה פעמים.

ג'ימבורי ושמרטפיות זה כן הוצאה. בכלל, לדעתי זה לא רעיון טוב, כי זה מוציא את הילדים מהחתונה.

אולי הם יהנו, אבל הם פחות נמצאים באירוע עצמו.

כן כדאי רחבה או משהו שהילדים יוכלו לשחק ולהשתולל בלי להפריע למבוגרים, אולי משהו בחוץ.

קליפ עם ילדים- זה בעיקר תלוי בך.

בקיצור, אם יש לך כלה שזורמת עם זה, אז אחלה רעיון.

לגבי הג'ימבורי והשמרטפיות"

לגבי ההוצאה - ובכן, הג'ימבורי זאת הוצאה מסוימת אבל אם יש לך פרוטקציות/קרבה מסוימת לאנשים מסוימים זה יכול לעלות פחות. שמרטפיות זה אכן סכום אבל גם לא בשמיים, בטח לא בהשוואה להוצאות אחרות בחתונה...

לגבי זה שזה "מוציא את הילדים מהחתונה" - ובכן, זה עניין של הסתכלות, מהי החתונה... - בזמן החופה הג'ימבורי פחות יפעל כמובן ויהיה מקום מסודר לילדים קרוב לחופה ומראש יעבדו איתם על העניין שצריך להיות בשקט וזה...

ולאחר מכן - ובכן, ילדים מסביב, ובעיקר לא בזמן הריקודים אבל גם - מגלים פחות עניין בכל הטארארם. הם מסוגלים לאכול ב10-15 דקות, ולאחר מכן פשוט להתרוצץ באולם - במקום זה אם יהיה מקום מוגדר בשבילם (ולא חייב דווקא "ג'ימבורי" - אלא בכללי מקום שיוקדש מראש לצורך זה, עם או בלי עזרים כאלו ואחרים) - זה יכול להיות טוב, ואגב כך מישהי/ו שיהיו שומרים ומשגיחים שם.. ככה ההורים מראש יהיו בראש שקט יותר בעניין הזה.

קליפ עם ילדים - את צודקת לגמרי, בעזרת ה'. בינינו בכל מקרה בהמון חתונות מגזריות יש קליפ דומה כזה בכיכוב של האחיינים/בני דודים/חברות הכלה וכו' - אז כאן זה רק שינוי המשתתפים...

ונכון, אחרי ככלות הכל - אני צריך כלה שתזרום עם זה. מקווה שבאופן טבעי הכלה שלי תהיה בראש שלי בהרבה דברים כולל בעניין הזה (ולא רק במובן הצר שלו של החתונה, אלא במובן הרחב ביותר...).

תודה על התגובה המושקעת!

לילדים היה אולם צדדי שבו היה להם ציפס ואוכל של ילדים ובא ליצן ועשה להם הפעלות וקסמים וזה היה ממש חמוד!!

ההורים יכלו להנות והילדים מאוד נהנו!!

רק לא היה את הקטע של השעת חופה..

להוסיף הזמנה מיוחדת לילדים.

למשל הזמנה מנוקדת, צבעונית ומאוירת, שכתובה עם השמות שלהם (כמו שמזמינים בגן ליום הולדת).

הם יתרגשו מאד לקבל הזמנה אישית ויעורר ציפייה לאירוע.

מה אתה אומר?

אולי כדאי שבתחילת הריקודים כשכולם רוקדים צפופים (או מנסים לרקוד) וכולם דורכים על כולם, הילדים יהיו איפהשהו (כנראה במתחם הילדים הנ"ל), וכשמתחיל להדלדל אפשר להביא אותם להצטרף לריקודים.

עוד רעיון שחשבתי עליו כבר כמה שנים: אם לחתן ולכלה יש אחיינים, למצוא בייביסיטר לאחיינים לזמן החופה. ככה האחים שלהם יכולים להתרכז ולהיות בחופה של אח/אחות שלהם ולא לרדוף אחרי ילדים ולהפסיד.

סתם לא בראשון.

אבל היא תעוף על זה.

זה רעיון כ"כ מתוק! 

יאהוהו. 

בכללי אנשים שאוהבים ילדים זה קסום

אם אתה בקטע של לעשות משהו עם ילדים אולי כדאי לחשוב על איזשהו פרוייקט לעשות איתם ולצלם את זה- משהו מעצים לשני הצדדים.

כשחברה ספרה לי שבבר מצווה של הבן שלה היא מתכוונת להשכיר חדר פלייסטיישנים לחברים, זה עשה לי קצת אווצ' בלב- כי זה מוזיל מהערך של מסיבת בר המצווה.

קל וחומר בחתונה. (ג'ימבורי?)

יש עוד דרכים לחבר בין רעיון שאתה חולם עליו שבלי שפירטת נשמע שבה ממקום של אידיאל ומבלי לוותר על חוויות הקדושה של חתונה.

זו דעתי.

העיקר שתהיה חתונה

ובשביל ילדים שהם לא בכיתה ב' - אפשר ללכת לישון קצת מאוחר - מקסימום יהיו עיפים בבית ספר...

ראיתי כבר הרבה חתונות שבזמן של המנה ראשונה היה לילדים מנת ילדים (לחמניות/פיתות עם קטשופ נקנקיות וצ'יפס) הם יותר נהנים ולזוג זה יותר זול

אין סיבה לסיים מוקדם - הם לא חייבים להיות עד הסוף (גם לא ההורים)

הגמבורי נראה לי מיותר - הם רוקדים בצד עם האבא אח או דוד ולא צריך להתרגש הם לא משועממים (גם כשהם רק מסתכלים זה לא משהו שהם רגילים וזה מאוד מעניין להם - ממה שאני ראיתי אצל הקטנים וככול שהם גדלים הם מסתדרים יותר)

ריקוד עם ילדים וקליפ זה גימיק - אם זה מדבר אליך אז בכבוד לך על זה

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!