את יכולה להשתמש בסידור "כוונת הלב"
או של הוצאת אשכול [עריכה- זה נקרא "יסוד ומלכות"] שיש שם את ההסבר מתחת לכל מילה.

בהצלחה!

"יסוד מלכות" יכול להיות לא מתאים לחלק מהאנשים.

כי יש כאלה שלא מתאים להם לאכול בכפית פירושים שהם מבינים אוטומטית (למרות שחלק מהפירושים לא כאלה).

זה סידור על דרך הפשט, אז לפעמים הפירוש יכול להישמע קצת מיותר ומעיק.

בכל מקרה, אם מתחילים להשתמש בו, מומלץ לעיין לפני התפילה בפירושים, כדי שהתפילה לא תלווה בעיונים חוזרים בפירוש.

אני הייתי ממליץ יותר על "כוונת הלב", סידור מעולה.

הבעיה ששניהם מגושמים ומסורבלים ולא נוח לסחוב אותם לכל מקום.

בהצלחה!

אבל היא רלוונטית יותר למי שעולה להר הבי.

מי שעולה להר הבית מבין את הרצון העז להתפלל, אבל אסור.

ויש שם(לפחות פעם) מלא ערביות שצועקות אללה אכבר.

אז הוא אמר לי תחשוב שאתה בהר הבית ויש את הערביות שצועקות.

לי זה ממש עוזר להתכוון בתפילה.

א'-לזכור שאת מתפללת בשביל כל עם ישראל. ממש לכוון לזכות כל ישראל. זה עוזר.

ב'-לדעת מה הנושא של הברכה. למשל-בברכה הראשונה- ההנהגה שה' מנהיג את העולם ואת אבותינו ושומר עליהם.

ג'-לא להגיע לתפילה בלחץ. להיות עסוקה כבר קצת לפני זה בדברים בעלי ערך. עדיף לימוד כלשהו.

ד'-לחשוב על החשיבות והמשמעות של הדבר שאת מתפללת עליו. למשל בברכת רפואה, לחשוב על אנשים חולים שהתרפאו, על כמה טוב זה שגם לאנשים שחלו יש תקוה. איזה פלא זה שלאדם יש מערכות מתוחכמות שמסוגלות להלחם באויבי נפשו הפנימיים, ושבעזרת כלים הוא יכול עוד הרבה יותר מזה. וכן הלאה. ואז לחשוב כמה טוב שה' עשה לנו את כל זה וגם לבקש ממנו שיעזור לנו בזה עוד. רצוי להשקיע בזה מחשבה לא רק בשניות של הברכה, זה עוזר להיות מוכנים.

היא ההבנה שעומדים מול ה', זו הכוונה הבסיסית גם בלי להבין כל כך מה אומרים... אחרי זה לקרוא מתוך הסידור מילה במילה(עם אצבע) ולזכור נגד מי עומדים ממש לחווש זאת(עפ"י תפילת ישרים של הרב אלי אדלר)

על הספרים "תפילת ישרים" של הרב אלי אדלר ו"צמאה נפשי" של הרב דרוקמן. בהצלחה

רציתי לכוון בתפילה ולא הצלחתי ואז התחלתי לעשות בערך כמו שאמרת, רק פחות מחודש לכל ברכה. באיזשהו שלב לא רק שמצליחים לכוון, אפשר ממש להנות בתפילה. הרב קוק אומר איפשהו שתפילה זה התענוג היותר כשר שבתענוגים, תפילה טובה היא חוויה טהורה, מרגישים אחריה ממש קרובים לקב"ה ולא רוצים להפסיק להתפלל.

ר' אהרון ראטה בעל השומרי אמונים שממנו לעתיד לבוא קמו חצי מהחסידויות של ירושלים  המליץ באחד מספריו

להדביק מנגינה למילים של התפילה ובעצם לשיר אותם בתוך המוח שלך, לפעמים זה ממש עוזר להתכוון יותר. יש כל מיני לחנים שמתיישבים טוב כמעט עם כל חלק בתפילה נניח ניגון קראקוב של הרב שלמה בחלק השמח של הניגון או איזה ניגון של ויזניץ חסר שם שממש געוולאד וכו...

רבי נחמן כתב שאם בני אדם היו באמת מאמינים שה' יתברך בעצמו  שומע ומקשיב לכל מילה ומילה שאנחנו אומרים בתפילה אז בכלל לא היה לנו שום בעיה לכוון בתפילה. אז העצה שלי היא פשוט לעבוד על זה ולהבין שה' באמת מקשיב לכל מילה ומילה שאנחנו מוציאים מפינו!

לבוא כמה דקות לפני התפילה ואז יש שני דברים שאותי לפחות מעוררים או ללמוד או לשיר איזה ניגון, זה מכניס ממש לאוירה של דביקות בה'

שבת שלום!

תתפללי על זה

לא רק בחסידות.

ציטוט מהגר"א (דברי הימים א כג ד): "לנצח"- ע"ש שבכח השיר מנצחים ליה"ר...

אני גם לא יודעת מה לעשות. הבעיה שלי היא לא שאני לא מבינה מה המילים אלא שאני לא מבינה מה העניין של התפילה להגיד כל יום אותו דבר זה ממש קשה וגם לא להכל אני ממש מתחברת.

לתפילות של שבת נגיד שהם מיוחדת, פעם בשבוע ועם שירים וכאלה אני אוהבת וגם מתחברת אבל לתפילות ביום חול אני ממש לא מתחברת וזה קצת מבאס אותי בעיקר בגלל שאני חייבת לעשות את זה. 

עצות.. (אבלי להתחבר לזה בתפילות בשבת ובחגים אני ממש מתחברת וממש נהנת בהם)

וגם לא מסודר בכלל לפי הסדר. קיבצתי פה כמה דברים שעוזרים לי, ואני מקווה שיעזור לך או לכולם....

בחובת התלמידים מביא עצה שעזרה לי המון: לכוון מאד במילים "אתה" (ברוך אתה וכו'), ולדמיין ממש כאילו את לפניו. זה ממש עוזר.

גם חשוב לזכור שצריך מדי פעם למצוא משמעות אחרת לכוונה, כדי שתוכלי להחליף מדי פעם וכך לא להיתקע, כי אפילו כשיש כוונה טובה, אחרי שבועיים+ הכוונה כבר לא כ"כ מועילה... (אך אפשר לחזור אליה)

נגיד "חונן הדעת":

"ה', אתה נותן לנו כ"כ הרבה מכשולים ונסיונות בחיים. תן לנו את היכולת להתגבר עליהם: דעה - שנדע מה צריך לעשות, בינה - שנבין איך לעשות את זה, השכל - שנצליח להתחכם וליישם את זה בפועל חונן הדעת - כל החכמה אך ורק ממך".

ככל טוב שלכל ברכה תצליחי למצוא איזה בקשה שאת מתחברת אליו בברכה (וקבצנו יחד - גם מבחינה אידיאולוגית, שכל עמ"י יצליח לשים את המחלוקות בצד ולהתקבץ סביב העיקר וכדו') אך אל תתני לבקשה/כוונה הזאת למחוק גם מהמשמעות הפשוטה של הברכה...

בעיה נוספת שיש - שקשה לכוון תמיד בכל התפילה, ולפעמים פתאום שמים לב שאנחנו ב"עושה שלום" ולא שמנו לב... (כמו בגמרא על הרב שאמר שהוא מחזיק טובה לגוף שלו שיודע מעצמו לכרוע במודים... (אגב שמעתי על זה פירוש יפה מאד מהרב דוד אמיתי)) לכן חשוב מאד להתרגל להתפלל קצת יותר לאט, להתבונן במילים. מתישהו את כבר לא תוכלי להתפלל לאט, ואפילו אם הדעה שלך מוסחת בתפילה את לא תפספסי את כל התפילה...

מקווה שעזרתי, בהצלחה. גם חשוב שתביני שזה מאבק יומיומי, לא משנה כמה את מצליחה לכוון, יכול להיות פתאום שיבוא שבוע שבו לא תצליחי לכוון, אך אל תתני לזה לייאש אותך ותמצאי דרך חדשה. התפילה היא עבודה תמידית שבכל פעם צריכה להיות בלי קשר לפעם הקודמת. כשאת מתחילה להתפלל תחשבי: התפילה הזאת לא קשורה לתפילה שהיתה פעם שעברה. העולם השתנה בינתיים, וכך גם אני. אני נפגשת עם ה', ולא משנה כמה פעמים אני נפגשת זה לא אמור לשנות כלום. תחזרי על עניין המפגש עם ה' כמה שיותר.

לשהות מעט לפני התפילה, ליטול ידיים (לפי הרמב"ם ור"י החסיד זה מעכב!), לחשוב על מה שאת הולכת לעשות

חיבר אותו יהודי שלמד בכרם ביבנה והוא עוסק בפרוש מילולי על התפילה, ספר מקסים שווה לנסות הוא עולה 40 שקלים מי שרוצה אני יכול להסיג לו 0586208289

לי אישית קל יותר להתפלל מהזיכרון (עם סידור ביד ש"מחזיקה" בקטע התפילה) אתה חייב להתרכז בשביל זה כדי לזכור את המילים הבאות.

זה אומנם לא קל לזכור בעל פה אבל אחרי שהתפללנו שנים אפשר לזכור הרבה קטעים בעל פה.

אם את מכירה שירים עם מילות התפילה את יכולה גם לשיר.

עוד טיפ שהוא ממש חובה לבטא את המילים בשפתיים את המילים.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות