פגעתי
העלבתי
זה היה מזמן
שבועיים
יותר
אבל עדיין
מסננת
לא עונה
סליחה
באמת סליחה
כל כך
כל כך לא
לא התכוונתי
לא עונה
איך
איך מתקנים?!
חברה טובה
מאוד
מה עושים??![]()
פגעתי
העלבתי
זה היה מזמן
שבועיים
יותר
אבל עדיין
מסננת
לא עונה
סליחה
באמת סליחה
כל כך
כל כך לא
לא התכוונתי
לא עונה
איך
איך מתקנים?!
חברה טובה
מאוד
מה עושים??![]()
זה עכשיו יותר קשה כי חופש והקשר היחיד שאפשרי זה דרך הפלאפון ומרגיש לי לא רציני
אני מקווה שבעז"ה באולפנה ניפגש והיא תראה עד כמה אני מצטערת...![]()

את יודעת אני חושבת שיש הרבה סיכויים שהיא אוכלת את עצמה מבפנים על מה שקרה לכם ופשוט לא יודעת איך לפנות אלייך... גם אם היא לא מראה אתזה
היא בטח לא יודעת עד כמה את רוצה לחזור ואפילו פוחדת מהתגובה שלך אז זה באמת מביך ומדכא וצריך לחשוב המון על איך לעשות את זה בצורה שלא יהיה מעיק..
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול