איזה יום. אעע.
זה התחיל גרוע.
ברמה שכולם צרחו בחוץ ואני ישבתי לי בסוף של הכיתה ובכיתי לי.
ועטרה באה ונתנה חיבוק חזק חזק ולחשתי לה שהיא היחידה שהתגעגעתי אליה. חיבוק יותר חזק.
ואחכ תפילה. לא מתפללים.
אחרי זה הפסקה. ואעע לעזאזל איתכם עזבו אותי בשקט.
וישבתי לידה. אחלה של ילדה. לא מתוכנן.
ואז כינוס.
ובחיי שפתאום הכל השתנה
כי ישבתי ליד רננה. וצחקנו על כל העולם בערך.
ואז הקליפ. והשיר.
אני מאוד מטומטמת שפיתום ירדו לי דמעות מהתרגשות. אבל זה רק בגלל שקלטתי מה הולך. אנחנו השכבה הכי אדירה שקיימת. אמרו לנו אתזה היום 4 פעמים. אני מתה על השכבה.
וצלצול שלה. ומדריכווות.
אחת מבהרן אולפניסטית בקטע אחר
ואז שיעור עם שני.
מלחמת סוכריות ווהווווו. היה קורע ואני מאוהבת בכיתה שלי.
ואז הילה.
הילה היא אחת האנשות הטובות ביותר שנולדו. חיבוקים חיבוקים ונלך לשירות ביחד
ואז שכבתי ומקהלה מורות מוזיקליות

ואז הולכים לקניון.
ופרחים ושעון.
ופסיכו.

ואז


דלת נפתחת---
שושנהההה
אלוהים כמה זמן לא ראיתי אותה
וחיבוק ופסק זמן.
געגועיייים.
אהבה שלי.

ואז זהו. מחכים לחזור הביתה.
איזה יום