זה הדבר הכי מחרפן שיש. נותן מראה מבולגן, חוסר פרטיות, ועוד...

(ולפני שאת שולחת רווחה, אין לנו קטנים בבית )

ימצאו מישהו אחר להתלבש עליו...

לצערינו

כל הבנות פה לומדות עו"ס

אבל את האש הן הוציאו עליי דווקא.. את יצאת נקייה

זו המחשבה שלכן...

ממני הם התייאשו מראש 

רוגע זאת תכונה של בנות

|מתכוננת נפשית לסקילה|

כמו קרשים.

זה לא נכון.

אולי על פני השטח הן נראות אולי יותר ממ... היסטריות, אבל ברמה העמוקה יש בהן יציבות ונינוחות שחסרות לבנים.

(שונאת הכללות בעיקרון, אבל הפעם זה נכון בהרבה מקרים)

אני לקחתי הכל ברגוע..

הבנות פה נבהלו

שאני אולי יהיה מתוסכל, אני לא מבין מה הבעיה בזה,

זה גם לא כ"כ בחירה אם להיות מתוסכל..

מה עושים בעקבות התיסכול..

אם משהו מעצבן אותך את לא יכולה להשתכנע שזה לא מעצבן.

אהמ - נסיונות פעילים

בהחלט מעציב ומתסכל..

פקקי תנועה בדרך לעבודה 

שאין מה לשמוע ברדיו בבוקר רק אקטואליה ושירים לא משהו   

כל דבר אני קוראת, נזכרת במקרה דומה שקרה לי ומתבאסת

ואז תהני להיזכר..

וסתם ככה, אלו דברים קטנים ומתסכלים שזו הבמה לצחוק עליהם בקול גדול..

(חוץ מילדים בוכים וחופות.. זה לא חוקי כאן.)

אבל איזון חייב להיות.

ולכן:

שרשור נגד - מהם הם הדברים הקטנים שמשמחים אתכם? - צעירים מעל עשרים 

ולכן: הגבתי בשמחה רבה!

(למען הסר ספק, ממש לא נעלבתי )

בא לקחת כפית מהמקום של השטיפת כלים

מרים אותה - ונרטבת לי היד.

מילא עשר שקל- זה כבר מושג..אבל בשאר הדברים? וואי זה יכול להוציא אותי מדעתי..

כשאומרים למשל: אני יגיד ולא אגיד, וכל אלה.. 

הם המעצבנים.

אופי מדקדק.

לא מתקנת אנשים.. 

מתקנת בלב

בדרך לפח...

כשהזרת ברגל מחליטה לבדוק שהשולחן במקום   

במיוחד כשאת אלרגית לאבק 

(בבית שלי אני נתקלת בזה הרבה )

דברים שלא נסגרים עד הסוף, למשל מגירות עמוסות מידי.

בס"ד

לנסות לבנות מגדל יציב מכל הכלים במייבש..

להוריד מלא קניות מהרכב ולגלות שסגרו בטעות את הדלת של הבית...

- ארון שנשאר פתוח. מתעצלת לסגור וכמובן שהראש יתקע בו מתישהו.

- להתלכלך מדברים כמו שוקו/ שוקולד שילד מרח עליך כשלפני רגע החלפת בגדים.

- לראות שהטלפון לא טעון כי השקע של המטען אמנם בחשמל אבל שכחת לחבר אותו לטלפון.

- לצאת לריצה עם אוזניות לא מתאימות שאו שלא שומעים איתן כי לא מתאימות למכשיר או שנופלות מהאוזן.

- לא לזכור אם אמרתי ברכה (טוב, זה לא דבר קטן אבל זה גם לא שכיח).

- אנשים שאוכלים עם רעש/ מדברים בפה מלא אוכל/ נושמים ממש בקול או גוררים רגליים.

אני יודעת שזה קצת נורא מצידי והם לא עושים את זה בכוונה אבל לפעמים זה פשוט מוציא אותי מדעתי. 

- להתעצל לרוץ לאוטובוס ולחכות הרבה זמן לאוטובוס הבא,

או לחילופין, לחכות לאוטובוס שאמור להגיע עוד דקה ובפועל לוקח לו חצי שעה.

- לצאת מספיק זמן מהבית בראש ובכל זאת להיות בלחץ כי אגיע "על הדקה" אם לא אחרי, שלא באשמתי.

- לאכול/ לשתות משהו שנראה מבטיח ומתגלה כאכזבה.

בס"ד

-אנשים שמתופפים ברגל שלהם בלי להפסיק..

-אוטובוס שמגיע מפוצץ לתחנה ואין שום מקום לשבת..

- עוד יותר- אוטובוס שבכלל לא עוצר בתחנה..

- כשהולכים לאט

-כשהדברים לא מסתדרים לי..

-נעלים הפוכות

- פקקים בכביש...

כי ממתי נעל יכולה להתהפך?

אבל לי מציק שהכנסתי בגד לארון בלי להפוך אותו לצד הנכון ואז זה יתנקם בי כשאמהר לצאת מהבית...

בס"ד

כשמורידים את הנעליים ולפעמים הם הפוכות על הרצפה (כשהסוליה למעלה...)

שאומרים לי מה לעשות כשאני יודעת כבר!!

חיילים שהם קטנים, הם לא חיילים.

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.