כדברי התנא "האוכל דג ביום דג ניצל מדג ביום ראשון"
ובכן כידוע מקור עניין דיגוג הוא משורשא ד"דג" שהוא כעניין "יצור"/ מוזר/מסטול.
וידועים דברי דגותינו מ"קבר דגים" (קבר דוד) דאין דוכתא הדין הנ"ל כי אם אוקיינוס
ובביאור עניין מילת דג לקה (ולא עניין דג-לאקה דהוא שונה) בחסר...
דהיו שהכירו מאי דג משום דג- גול הדג-ור גיבעוננח זצ"ל תובב"א שליט"א שהשריש מונח זה והוא כזכור מושג של גבעונים והישיבות שבאיזור...
ובכן כבר הנה ידוע בפי' דברי אגדתא דרבה בר בר חנה הן לפי' רבינו ר' נחמן מברסלב זי"ע והן לפירוש מרן הרב קוק זי"ע דשניהם אמרינן על ההוא דגא דהוא צדיק האמת (שם שם)
וכן נאמר "תנא- טונה" והטונה מתתא- היינו מצדיקים העובדים מלתתא
ןידןע הוא שדג הינו נגד מפורסמים של שקר וכן צדיק האמת. ועוד דלצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, וכן דג.. ובלי צרות העין שכן ים מכסן ואין העין שולטת בהם.
אולם- יש להזהר! שכן דג איננו יצור המים דג כי אם דג אנושי, שכן בראש השנה כל הדגים באים אל ר' נחמן (בשפת חלקם- נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן י רי ירי רירי ברירי שברירי") אבל אם תנסה לאכול אזראש של דג אנושי תראה שאכן נהיית לראש של דג.....
ויש עוד והרחיב ולא כאן המקום...
וע""כ יש לומר שכיון שהחילוק הוא בין גברא לחפצא- הדיגוג הוא בגברא ומכיוון שזה מלאכה לצורך גופה של דג- הרי שמחת גרף של ראי מותר ובפרט אם הדג הנ"ל הינו בלאדי....
ועוד ציי"ע ודו"ק....
