א'- לא באמת מכירים כאן אחד את השני...

ב'- לא נראה לי שיש בעייה סתם להתכתב כל עוד לא מתחילים שחנשי"ם עמוקים ושיחות אישיות וכדו'...

זה לא נראה לי כ"כ מתאים שבן ובת שלא קשורים אחד לשני יתחילו דבר שכזה...

אבל בגבולות...

אבל לא שזה עובר לפסים אישיים מידי, וכל אחד יודע מה הפסים שבהם זה כבר מפריע לו...

זה באמת קצת בעייה, הגבולות לא ברורים לגמרי...

אתה באמת חושב שיהיה לך עכשיו קשר "בריא" (אם יש דבר כזה בגיל כזה) עד החתונה? אני אומר לך מידיעה שיש פה כל מיני בנים ובנות שהתכתבו מלא זמן ובסוף נפרדו וזה לא עשה להם טוב. ממש לא.

אני אישית בכלל לא מרגיש שאני מדבר עם בת/בן... לא חושב מי מאחורה (לא במובן של לא חושב ומזלזל).

זה לא טיפטיפה התכחשות לעצמנו?

אולי עיגול פינות?.... 

מישהו באמת בדק את זה אצל רב כלשהו?..

לא יודעת.. כשאני חושבת על המקרים שקורים, על סיטואציות שנוצרות, כל מה שהולך בפורום.. יכול להיות שזה גורם לדברים שממש לא מתאימים...

ומילה כמו "סליחה"  יכולה לגרום לקרבה..

לא יודעת מה איתכם - כשמישהי אומרת לי "סליחה" כדי לפייס אותי, או כל מילה טובה אחרת, הלב שלי בשמיים!! ואני מתארת לעצמי שכולם ככה.. זה אנושי וטבעי ומבורך, אבל תחשבו על זה כשבן אומר לבת... - קודם כל, הרגשות הן פי כמה וכמה נדמה לי..

ודבר שני - אין סיבה שזה לא ייגרום לקרבה!

ומפה זה יכול להסחף.. 

ודברים קרו וקורים..

אני לא באה לחנך אף אחד ושכל אחד ייעשה חשבון נפש בינו לבין הקב"ה, מה מתאים לו..

אבל בכל זאת, אם היו פה כאלה שאולי לא חשבו על זה יותר מידי, מומלץ לבדוק את זה לעומק עם רבנים או תלמידי חכמים, או כל דבר אחר..

באמת הכי נוח לומר שזה בסדר כי כולם פה דוסים ולא רואים אחד את השני..

אני יכולה לתת לכם אלף ואחד תירוצים למה כן לדבר עם בנים ואלף ואחד תירוצים למה כן ללכת עם חצאית קצרה, ולמה לשיר מול גברים...

וואלה, החיים שלי היו הרבה יותר נוחים עם הייתי מסתמכת על התירוצים המקסימים שלי.....

אבל זה הדבר האמיתי?? זו הדרך המתאימה והנכונה? לא!

מאחלת לכולנו שנצליח למצוא את המקום שלנו בעבודת ה'.. אמן!!

אחרי בירור מעמיק אני אוכל לדעת.. כרגע לא.

כל מה שיכול לצאת ממנו בעיה נתנזר ממנו?!

זה יגמר רע...

אין ספק שיש דברים שאין לעשות כאן 

אבל לאסור הכל-זה לא מה שהקב"ה רוצה מאיתנו לענ"ד

שוב יכול להיות שסיכוי הפגיעה גבוהה מדי ולכן צריך להזהר

סליחה אבל אני יכול לומר על כל דבר שאסור

ברור שיש חילוק בין אינטרנט לדיבור אמיתי...

כאן אין את הבעיה הנל

במצב הקיים כיום בציבור הדתי לאומי תורני או איך שתקראו לנו, לרוב בני הנוער אין הזדמנות כשרה ליצור קשר עם בני המין השני...

הקשר בין שני הצדדים חשובה, בגלל שכשמגיעים לגיל הדייטים וכו' הרבה פעמים לא מסוגלים לצאת מהמצב בו חיינו 20 שנה שלא דיברנו עם הצד השני, ואנשים מביעים כל מיני רגשות מיותרות כלפי כל חיכוך עם נשים ולהפך.

לכן צריך למצוא דרך לחיכוך שלא יצור מחשבות לא ראויות ולא יביא אדם למצב לא ראוי..

הפורום זה לדעתי פיתרון דיי סבבה... יש חיכוך בלי שום ידיעה מי בצד השני, זה בונה נפשית ובגרותית את האדם, ומביא אותו למצב בו הוא יוכל להתייחס בצורה נורמלית לבני המין השני, ומוציא אותו מהראש הזה שאסור אסור אסור כל קשר, והצד השני הם מפלצות, ומביא אותו למצב בו הוא יוכל לכבד ולהתייחס בצורה בוגרת לבני המין השני...

שהתכתב עם בן/ת המין השני ישנה אצלו משהו כשהוא יבוא לפגישה פעם ראשונה...

כיום עולמנו הרבה יותר פתוח מפעם ופעם הם התחתנו יופי טופי בדורות הקודמים לא ראינו כדבר הזה זה כמו להגיד שתהיה לך חברה כדאי שתדע להתנהג עם אישתך בעתיד

אם יש סיבה הלכתית לאסור-בשמחה

אבל אם אין-אין

ומה שמנהיגי הקהל ראו שהעם נכשל בכך הם הוסיפו גדרים ראה פיא יועץ ערך הנהגה (לא בטוח שזה המקור אשמח אם יתקנו אותי) 

הכי הרבה רוח ההלכה או חרם אם זה משהו ממש ממש גדול

מה שאסור - אסור, ומה שמותר לא תמיד מומלץ לעשות.

(כמובן שזה מה שאני בדרך כלל כותב...)

יש בעיה עם שחנ"שים ופניות אישיות באישי (לא כל פנייה באישי בעייתית)

אך דיון כללי אינו בעייתי, אא"כ הנושא אינו נושא מתאים לדיון של בנים ובנות יחד.... (והיו פה כמה כאלה)

שאלה לסמס. אפשר ורצוי לבוא אליו ולהראות לו את הדיונים והשרשורים. הוא כבר יחליט מה הכללים.

וכמו שענבל כתבה - אפשר לשאול גם רבנים אחרים. הרב מלמד והרב ליאור לא ידועים כמקילים גדולים.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות