ואחרי ששללתם חוסרים פיזיים

אפשר לחשוב הלאה

ואם היא אוכלת פירות ועוגיות עד ארוחת הערב, היא סה"כ אוכלת בסדר.

מה שהיא אוכלת בבוקר די מחזק.

מה עם חביתה או ביצה מקושקשת? וקצת עוף מדי פעם? את זה כדאי להוסיף.

ביצה ליום יכולה להגביר את התאבון. יש בה ויטמינים שדרושים לשמירה על תיאבון תקין.

חביתה או עוף אני נותנת בערב בדרך כלל, ואז לפעמים אוכלת ולפעמים לא.. לרוב ממש מעט. אולי אני ינסה לתת לה חביתה בבוקר במקום קוואקר מבושל

אוכלת בבוקר ארוחת בוקר בגן ועד 6 בערב שזה ארוחת ערב בשרית ומבושלת- לא אוכלת כלום!

אוליי מעדן/ שוקו בסביבות 3 וזהו

מה עושים?

ילדה בת 4.5

אצלנו פותחים ב-7 וזה מרחק נסיעה מהבית

וב-7:30 יש לה הסעה לגן...

רק בחופשות זה אפשרי!

בדברים האלה צריך תמיד לקרוא בין השורות. הרבה פעמים להורים יש תחושה שהילד לא אוכל כלום, אבל כשעושים חשבון של אחד ועוד אחד מגלים שהילד אוכל פירות ומאפים. וזה חשוב לעשות את החשבון.

ופירות זה אותו קו של מתוקים.

משיכה למתוק ופחות החשפות לשאר

אני מבינה מה שאת כותבת לגבי תשוקה למתוק וסלידה מאוכל, אבל פירות זה לא סתם מתוקים, מי שנמשך לפירות אוטומטית יוצא מההגדרה של סולד מאוכל.

וגם למאפים יש ערך.

אבל מה שהכי מרגיע זה שבבוקר היא באמת אוכלת יפה - קוואקר זה יפה מאוד, מזין ומשביע,

וגם לחם עם גבינה וירק - ילדים שסולדים מאוכל לא היו נוגעים בזה.

רציתי לגדל ילדה על מזון אורגני, וכמובן בלי ממתקים.

מסיבות שאינן תלויות בי , היו לילדה שלי הרבה ימים של קורנפלקס ובמבה. 

לא שזה בסדר , אבל הם מתפתחים . 

בימינו רווי האוכל המתועש והשטויות שקורצות מכל סופר , זו פשוט מלחמה שלא נגמרת. 

הבעיה האמיתית זה הכאב הבלתי פוסק בלב שלנו האמהות.

את אחרי לידה , אז אל תכאבי את זה. תתפללי על זה. 

אם מישהו יכול לקחת אותה לגן השעשועים או לבריכה ולהביא לשם רק ,נגיד...גזר , תראי שפתאום הילדה אוהבת גזר כי כשרעבים ואין משהו אחר -אז אוכלים הכל .

עוד פתרון טוב זה פשוט לשים על השולחן ירקות חתוכים , שיהיו שם תמיד. קחי בחשבון שיתכן , שאת תאכלי או תזרקי אותם , אבל מתישהו , היא תתרגל לרעיון , ואפילו חתיכת מלפפון זה טב. 

וכמובן אם את יכולה לתאם עם חברה/אמא/אחות , שכשאתם אצלם , אז מגישים דברים בריאים -לפעמים ילדים אוכלים יותר אצל אנשים אחרים .

בהצלחה!

זה גם מתוק וגם בריא.

זה נראה לי הגיל.

ואם תתחני היא תעשה דווקא.

גם בשתיה כמה שהיא רוצה

את יכולה להביא לה פירות עם נוזלים אבטיח אפרסק

גם מתוק וגם בריא בקיץ גם רעבים פחות..

את צודקת,

באמת היא אוכלת אצל אחרים טוב יותר, גם לגן אני שולחת אוכל שאני לא מנסה להגיש לה בבית.

אז אם היא חיונית ומתפתחת יפה לגילה אין לי מה לדאוג?

היא פשוט נראית לי קצת רזה..  

2 הבנות שלי בנות 4 ו-5 הן ככה...

אין לי הרבה מה להגיד לך ע"ז וגם אני אשמח לשמוע עצות מאחרות.

רק דבר אחד אני אגיד לך:

בלידה האחרונה שלי שהיתי בבית החלמה וחילקו שם חוברות מידע כאלה ליולדות קראתי משהו מאוד חכם שכתבה מנוחה פוקס שהיא מנחת הורים ויועצת וסופרת וכו'...

היא כתבה שאחרי לידה- לא משנה איזה מספר הלידה ובת כמה את ובני כמה הילדים הגדולים יותר- תמיד זה לא קל.

החודשים הראשונים מעייפים, מאתגרים וממש לא פשוטים.

אבל אנחנו, היולדות צריכות לדעת בזמן הזה להרפותץ. לשחרר.

נכון שאנחנו דואגות לילדים ולמשפחה שלנו שיהיה להם טוב, שיאכלו בריא ומגוון, שיהיה מסודרים ונקיים, שיסצחצו שיניים וכ'ו וכ'ו...

אבל בתקופה כזאת שהיא לא קלה, אחרי לידה צריכים ללמדו להעלים עין.

אז היא לא אכלה היום משו בריא- לא נורא.

אכלו אחה"צ ממתקים במקום אוכל נורמלי- לא נורא...

לא צחצחו שיניים ועלו לישון ככה- לא נורא.

בעז"ה בעוד שבוע, שבועיים ואולי גם חודש- נאזור כוחות, נתאושש ואז נחזור להקפיד על כל מה ש"עצמנו עיניים" קודם...

ואני חושבת זאת עצה מאוד חכמה!
אני מאוד מקפידה שלא יאכלו מתוקים וממתקים יותר מידי...

ושיצחצחו שיניים בוקר וערב

ויאכלו מבושל, בשרי טרי ומגוון מדיי יום

וכ'ו וכו'

אבל עשיתי לי סוויץ' בראש באותה תקופה שאחרי לידה וקצת הרפיתי!

וזה היה לי טוב...

אח"כ, כשהתינוקי למד את הסדר יום שלו ואני התאוששץי מהלידה וכו'-

חזרתי להקפיד על הנ"ל ביתר שאת!

אז בהצלחה רבה והרבה נחת!\

קראתי שממש לא חייבים לאכול מגוון העיקר שיהיו כל אבות המזון

יש הרבה ילדים שמעדיפים אוכל פשוט

וכתבת שהיא מלאת מרץ ורגועה אז כנראה הכל בסדר

קראתי שצריך ממש להיזהר מלרדוף אחרי ילדים עם אוכל. בדרך כלל כשהורים משחררים אז ילדים אוכלים. לא תמיד אבל בדרך כלל

תודה רבה לכולן על העיצות וההרגעה, באמת הייתי זקוקה לזה

אנסה להרפות ולא לעשות מזה עניין ונראה מה יהיה..

ב''ה מאז שהחלטתי להרפות ולא לשכנע אותה לאכול, רק להגיש ולהציע אוכל ואם לא רוצה לא לעשות מזה עניין, אתמול והיום אכלה ממש יפה, גם בארוחת ערב. היא עדיין מסרבת לחלק מהאוכל שאני מציעה לה אבל כן אוכלת. ובעיקר בריא. גם אפיתי (לפני הלידה) מאפינס בריאים משיבולת שועל וקמח מלא ומאפינס גזר וקישואים וב''ה היא גם אוהבת אותם.

מקווה שימשיך כך!

מישהי הציעה לשים צלחת של ירקות חתוכים-זה רעיון נהדר וממליצה לכולן לנסות!! היא טעמה מכל הירקות ששמתי גם כי אני אכלתי מזה, וזה גם בריא בשבילי

תודה לכולכן על הרעיונות הטובים

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....