1. כולם מסביבי משתעלים, נובחים ומכחכים בגרונם. אי אפשר להירגע כך.
2. התגלו חורים בחולצה לבנה בשרוול ובגב.
חשבתי שזה מחומר כביסה חריף, אבל הפחידו אותי שאולי זה עש או חרק אחר. גיוואלד.
3. מעצבן שכותבים ב''הצלחה. רק לרשום את זה כבר מגעיל אותי. לוידת למה.
בעצם אולי כן יודעת למה אבל לא משנה.
סוף.
ב2 ישר חשבתי על עש אבל זה די קל לראות לפי הצורה של החור.
1. רפו"ש וב"הצלחה!
לא עדיף טויוטה?
לא סובל טיוטות, כותב ישירות מה שאני רוצה בלי שלבי ביניים.
קל לראות?! התחכימיני?
אפשר לראות (בחורי עש בדרך כלל הפרימה בגודל גרגר חומוס בערך והחוטים פרומים לא באחידות) וגם בד"כ יש חורים מקבילים בשני צידי הבגד כי הוא אוכל צד אחד וממשיך לשני.
יש לי נסיון עם כמה מכות עש אבל אני לא חוקר נזקי בגדים (אם כי אני כהן אז אם זו צרעת אני יכול לקמבן איזה היתר).
החורים מקבילים בשני הצדדים של הבגד לפי איך שהוא היה מקופל?
חוץ מבני אדם, מקקים ויתושים אף יצור חי אחר לא חודר לביתי.
החורים לא מקבילים בכלל, אולי הוא אכל את זה כשזה היה מונח בחוץ על השידה? או בסל כביסה?
אבל לא ראיתי חורים בבגדים אחרים, ואני חוששת לפתוח את הארון להתחיל לחפש...
הלוואי ותגיד שזה לא זה. שולחת באישי.
הם בסהכ פרפרים...
הלא ידוע מפחיד, אבל אם אתה אומר שיהיה בסדר...
כן. זה חלק מרשימת המטלות של מחר.
תודה בכל אופן.
שמן פשתן
)
אושר תמידימעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
