ואני ככ שונאת את עצמי. ההתנהגות שלי.
למה אני לא יכולה להיות נורמלית???
היא רוצה שרשרת
וגם רוצה
ורוצה גם
היא רוצה להיות בריאה
הוא גם רוצה, וגם רוצה שהוא בעצמו יהיה בריא
גם אני רוצה
כולם בעצם רוצים
הם רוצים שניסע לי-ם
היא החליטה להפסיק לדבר איתי
והוא עוד מעט מגיע
וזה הולך להיו, גיים ג'נצר רציני
הם פשוט מושלמים
תמיד בשיחות האלה אני מרגיש כל כך אווט
שמו לי ברקס
אפילו לברוח אני כבר לא מצליח
אני עובר עוד יום
ועוד יום
ועוד יום
כולם מצפים ממני
גם אני מצפה מעצמי
אבל לא מצליח, קשה לרצות את כולם
בעיקר בלרצות את עצמי
אפילו בזה התחלתי לחפף
שיגרה מלאה ומבורכת
אשרי המאמין
לאן פני מועדות...
ואני...
אני נישאב להכל יחד ללא יכולת לברוח
מנסה בכל כוחותי להשאיר את הראש מעל המים ולא לטבוע
נימצא בהישרדות יומיומית
עכשיו שכבר פחות
אז ממילה רוצים פחות
וממילא זה משפיע על הכל
כשהיה, היה למה לצפות
עכשיו גם למה לצפות אין
"כי ככה השם רצה, יותר טוב לא תמצא"
אני מרגיש שאני מאבד את עצמי, אני כבר לא אותו אדם
מצד אחד שלם יותר, יציב יותר
מצד שני רשימת המטלות רק הולכת ומתארכת, והשלמת המשימות מתבצעת לאט מידי
צריך תפנית בחיים
ים, ים זה רעיון טוב
אך אני לא מצליח לראות איך זה קורה
כל עוד אני טובע
והכי מדהים בכל הסיפור הזה שהכל תוכנן מראש, מבלי לשאול אותי קודם
אבא תן לי כח, פלייססס
ומחר, עוד יום
לא מצליח פשוט לא מצליח
ולמה כשאני כותב את זה אני לא מפסיק לחשוב על
לא הייתי לגמרי שם,
אבל הייתי שם.
וזה פאקינג ניצחון.
ואסור לי להקטין את זה.
דיברנו על ככ הרבה דברים
יצאתי. יצאתי מאיזור הנוחות לעולם שפחדתי ממנו
והיה בסדר
ואני חיה
והיה לי כיפ
היה לי פאקינג כיפ
גם איתה
גם שם
לדבר לשתות לעשן להיות
פתאום היה ביחד שאף פעם לא הייתי בו
לסמן את היום הזה ולא לשכוח. אסור לשכוח.
צעד ראשון לעבר הדבר הזה שאני ככ רוצה וככ מפחדת ממנו
היה טוב.
ובאלי שזה יישאר ככה.
ההרגשה הזאת בלב
המון זמן לא הרגשתי את זה
את לנצור ולשמור. טוב ילדה?
I crash my car into a bridge
I DON'T CARE
I love it
משהו כזה.
גוד נייט
הלוואי שאני אצליח לישון נורמלי
אליו עבר את החמור מכל
חוקים קרים חוקים חמים
קשים רכים
ישנים יותר וחדשים
הגיוניים ואידיוטיים לגמרי
לפעמים אין סבלנות
מענב יוצא יין זה חוק
מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק
מנשיקות יוצרים בניאדם
להישאר פגיע למרות המלחמות
להישאר אמיץ למרות הפחד
להישאר חזק גם כשהכל פורץ
להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים
להפוך מים לדם
להפוך חושך לאור או הפוך
אלכסון לישר
חלום למציאות
אחים לאויבים
מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה
מהילד למטה עד לזקן
מנסה להחיות אותה עם מעט שירה
קצת וולך קצת אתר
הימים ארוכים
השמש לא הולכת לשום מקום
הכל חם ולוהט
חסר סבלנות
מעקצץ
עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק
העולם מקיא את כל החורף החוצה
שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה
כולם מחכים במתח
יהיה חסר או לא
עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת
תיעוד של התפוררות ברקע
מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש
הלהב של הקיום מתגרד על הבטן
והוא חד
שורט
חותך
היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת
בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית
הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות
הטיימר עומד לצלצל
הבדיחה היא עלינו
לא היה חסר כלום בקופה
חוזרים לנשום
עד הפעם הבאה
גם שלום
גם הסכמים
איזה הספקים יש פה
לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה
מה הכיוון
רוורס במקום קדימה
עץ ריח מסריח על המראה
אורות גבוהים
והיא יושבת במושב ליד
רגל למעלה
מחייכת
אז הכיוון לא משנה
רק התנועה
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם