אני דתייה מבית והתחזרתי יותר בשנים האחרונות, מה שנקרא 'דוסית'..
יצאתי עם בחור טוב, חוזר בתשובה ,התלהבתי מההתלהבות שלו בכל ענייני הקודש ובסוף עניין החזרה התשובה פחות הטריד אותי (בהתחלה כן הפריע כי הוא חזר בגיל לא צעיר יחסית ..), הקשר הופסק בגלל כל מיני סיבות שאני לא רוצה להכנס אליהם ואח"כ חזרנו שוב..
בחזרה אני הרגשתי שחל בו שינוי, הוא עזב את הישיבה ויצא לעבוד, עדיין הקודש היה חשוב לו אבל שונה מבעבר, אני הרגשתי שהוא התעייף..
אני יודעת שלכולנו יש כל הזמן עליות וירידות
אבל פחדתי שבגלל שהוא חוזר בתשובה הוא עלול לבעוט בהכל יותר מדוס מבית כי היסודות לכאורה פחות חזקים (למרות שכולנו באותה הסכנה אני מרגישה שלחוזר בתשובה זה יותר מסוכן).
אחרי הישיבה אני אמורה לצםות לירידה מכל בחור באשר הוא?
הדבר הכי חשוב לי ברשימת העדיפויות שהבית יהיה תורני..
חתכתי אבל אני לא שקטה..
אני מרגישה נורא שאני כאילו שופטת אותו בדבר שקורה לכל אדם ובכללם אני עצמי.
חשוב להדגיש אני לא טובה ממנו בכלום רק חשוב לי שיהיה לפחות כמוני ורצוי יותר.
מה דעתכם? עשיתי נכון?




