אני בדיוק ברגעים אלו חולמת על מנקה.
או מאמנת אישית לסדר שתהיה צמודה ...אבל שתבין את הראש שלי.
אהמהמה
הדולרים לא נוטפים לי מהאצבעות.
אני רק רואה כמה שאני ובעלי דומים בדברים מסויימים . לטוב ולעודף הטוב .
ולפחות למשהו שיעלים לי מהר את ערימת הכלים הזו (היא רק נראית מפחידה ,זו באמת פירמידה הפוכה)
אגב קשקושי טושים זה אחד הדברים היפים

(זה פשוט שמבוגרים לא מבינים!)
פינת הנוסטלגיה:
אני זוכרת את עצמי משפשפת קיר מעוטר קישוטים שחורים עם נייר זכוכית בלילה אחד,לא מבינה למה דווקא אני נשלחתי למשימה המוזרה והחינוכית הזו,ולא אחותי שקשקשה.
הוסבר לי שמי שקשקש שם זו הייתי אני.

{כנראה שזה היה התקף כעס ככ חזק שלא זכרתי כלום}