בוודאי שאין חובה אלא שיש עניין שהרי יש גם רבנים שמתגלחים וזה כנראה לא פוסל אותם (בעיקר ממוצא אנגלוסקסי אבל זה לא ממש רלוונטי).

מבחינה דתית ברור לי שיש עניין (נראה ליהחייילים של דוד בשמואל ב איפשהו)

השאלה האם זה קריטריון מבחינת יופי

קודם כל, בלי להתייחס לקטע הדתי, משום מה בימינו זקן זה "מגניב" ו"היפסטרי"

אנשים הולכים עם זקן שיש בו נצנצים...

לגבי הקטע הדתי, מן הסתם יש דיעות לכאן ולכאן ואין קטע לדבר על זה. או שיש, בכל מקרה אנלא בן ולא מבינה.

מנקודת מבט של בת, זה ממש תלוי לאיזה בת אתה שואף. כלומר לאיזה אישה אתה שואף.

רוצה מישהי חרדית דוסית? זקן מראה על רצינות ויראת שמיים, ובמיוחד בצבא- שמירה על עקרונות. זה דבר שחסר להרבה אנשים בדור הזה...

ולדעתי זה גם יפה. ואפשר לטפח אותו אם רוצים, ולא לתת לו להיראות כמו קן ציפורים.

אם אתה רוצה אישה מסוג אחר, אז כנראה שכן יפריע לה הזקן, כי יש כאלו שרואות זקן כהזנחה.

למרות שלא זו כוונת המשורר...

לא חשדתי

בס"ד

זה ממש יפה.....

אבל אני חושבת שאם הולכים עם זקן אז כדאי לטפח אותו כדי שלא יגדל לכל מיני כיוונים....

אבל כמו שכבר אמרו פה- תהיה אתה ותעשה מה שנוח לך ואתה אוהב! כשתלך בצורה שאתה אוהב אתה תשדר את זה החוצה..

דורהההה... 

זה היה אחד הפרמטרים לבחירת בעלי.

למה להתחתן דווקא עם זָקֵן?

וברצינות - למה זה היה פרמטר? חיפשת להתחתן עם בחור או עם הזקן שלו?

אני עם זקן מאז שהוא גדל אבל מעולם לא ראיתי בזה משהו מהותי...

<צ>

כי אותי זה מצחיק, אבל אנשים יכולים לפרש אתזה שלקחתי קשה

(שידוכים)

(סליחה)

אלא לגבי דיעה כללית על מראה של זקן.

אז אין בעיה לא?

בהצלחה עם ריסון ההמון המתלהם

הם גם הלכו בשמלות... גם את זה תגיד לו לחדש? 

אז הלכו עם זקן. רחמים עליהם. 

(אגב - כמרים של הכנסיה האורתודוכסית גם הולכים עם זקן)

זקן זה יפה!!!

מה קשור רחמים? זה מראה יהודי אותנטי מדורי דורות!!!

זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה. 

המראה היהודי ה'אותנטי' של אברהם אבינו היה ככל הנראה שונה לחלוטין מהמראה היהודי ה'אותנטי' של רבי יהודה הנשיא, שהיה שונה מאד מהמראה היהודי ה'אותנטי' של הרמב"ם. 

ואסתטיקה היא עניין של טעם וריח. כנראה לפותח השרשור זה לא מאד מפריע, כי עובדה שהוא שואל. אבל יש הרבה גברים ונשים שבעיניהם זה מכוער מאד (אני אחד מהם). 

זה שזה מפריע לך לא נותן רשות לזלזל במה שהוא כן, עם כמה שלא תסכים לזה, מראה יהודי אותנטי.

עניין של טעם באמת.

אם איני סבור שיש דבר כזה 'מראה יהודי אותנטי', וניתן להוכיח את זה גם כן 'מציורים קדמונים', הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות. 

וזה שאת אוהבת את זה לא נותן לך רשות להגיד לי שאין לי רשות לעשות משהו, סתם לתשומת לבך... 

בתימן קראו להם "סימונים".. כי זה היה סימן להיותו יהודי!

זה לא קשור לקידמה או לפרמיטיביות. בכל מקום דברים שונים מסמלים דברים שונים. מכנסיים זה לא 'מתקדם' או 'נאור' יותר מחצאית. 

מן הראוי לא להכניס לי דברים לפה, גם אם את חולקת עליי.

" הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות. "

"מראה יהודי אותנטי, זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה. "

פרימיטיבי זה מיושן.

אתה אמרת את זה, והסברתי אתזה לרחפת, זה הכל!

אין לי בעיה שאתה חושב ככה, רק אמרתי לה שלא ישנה אם היא תגיד שפעם בתימן קראו לזה כך או אחרת כי אתה לא חושב שזה ממש משנה.

זה אומר שהיום לשמר את זה - זה פרמיטיבי. 

ואני באמת חושב שזה לא משנה - אבל זה לא אומר שאני חושב שהם *היו* פרמיטיביים. 

אבל לאנשים של פעם זה היה בסדר.

היום יש דרכים אחרות להגדיר מה נראה יהודי ומה לא, כן? לזה כוונתך?

סתם זה מוזר לי כי אני מבינה שאנשים לא רוצים זקן מטעמי נוחות ויש כל מיני דרכים להתיר בהלכה להוריד זקן, גם פעם בגרמינה המשכילה אנשים הורידו זקן, זה לא משו חדש. ואני מבינה.

ופתאום אתה אומר שמורידים זקן כי לשמר אותו כסממן יהודי זה מיושן.

לא יודעת, לי זה מוזר כי זה שונה מהדיעה שלי מאד. אבל זכותך לחשוב איך שאתה רוצה.

מה שבאמת הולך היום זה רטרו.

כלומר, זה מאד עכשווי להיות מיושן. ע"ע עולם עיצוב הפנים. ניתן לראות כי הקולאז'ים למיניהם חוזרים ובגדול. עיצוב כורסאות, שידות, ואפילו  באופן ענתיקי למדיי ניתן לראות כי שוק הפישפשים הפך פופולארי.

מה שאני ממליצה לך זה לא לחסום את עצמך בפניו כי גלגל לעולם חוזר ולך תדע בסוף תלבש שמלה גברית ותחשוב שזה הכי עכשווי שיש. 

לא מבין איפה ראית שחלקתי עליו. כל שאמרתי הוא שזה לא הופך את הזקן (או כל סממן אחר שציינת כאן) ל'יהודי אותנטי'. זה עניין של אופנה נטו. וזה מה שאמרתי.  

וזה שאני חושב שמשהו מכוער - זו זכותי האסתטית. אני גם חושב שרטרו זה מכוער...

מדובר היה באקט של ביזוי של שליחים שנשלחו לצרכי שלום, אז דוד הסיק את המסקנות הנכונות ויצא למלחמה מול מי שמבזה את שליחיו הדיפלומטיים. זה באותה המידה היה יכול להיות יציאה למלחמה על 'בנקור לכם כל עין ימין' (כמו שעשה שאול, קודמו של דוד) - ואני מקווה שאתה מבין שאין שום דבר 'יהודי אותנטי' בשתי עיניים מתפקדות...

אגב, לפי כל העדויות שבידינו גם לעמונים היה זקן, כך שלא היה מדובר בשום סמל 'יהודי אותנטי', פשוט ככה אנשים חשובים הסתובבו בלבנט, וגילוח באונס של זקן של מישהו היה פגיעה בכבודו. בטח גילוח חצי הזקן. 

בקיצור - דוד לא יצא למלחמה על כך שה'שפע הא-לוהי' קוצץ בגילוח זקנם של שליחים אלמונים, אלא על כך שבתקופה שבה כך היה באמת נהוג להסתובב - כפו על אנשיו גילוח שהם אינם מעוניינים בו. אין זה קשור לשאלה מה המשמעות של זה שבאותה תקופה כך היה נהוג להסתובב, והאם יש סיבה לשמור על זה היום. 

סתם, שו"ת הרמב"ם סימן רמד.

הוא כותב שם שהוא מגלח פאתי הראש במספרים, כנגד המנהג הרווח בהמון שחושבים שחייבים לגדל.

הוא התגלח עם מספריים כי מה שנאסר זו רק השחתה בתער אבל במספרים מותר, כך גם כתב במשנה תורה בהלכות ע"ז.

כמו שפוסק בהלכות שם (שגילוח במספרים כעין תער פטור - והכוונה היא פטור ואסור שהרי באותם הלכות כותב שבתער חייב ואילו בת שיש לה זקן מותרת בגילוחו)

יש מחלוקת בהבנת דברי הרמב"ם שם אם "פטור" הכוונה פטור ומותר או פטור אבל אסור (בין השאר ע"פ הבנת הסוגיה ופירושו במשנה), אבל מהתשובה מוכח שדעתו היא שפטור ומותר וכך יש להבין את דבריו בהלכות.

יש שתי סיבות לאסור

אחת לא ילבש, ומקובל שגם מי שחולק על הנחת הראב"ד שהרמב"ם מביא איסור דרבנן - שכתמיהת הראב"ד - אין לו מקור, מסכים שאסור גילוח גמור. כך מסביר למשל הרב קפאח 

כל מי שיטען אחרת יאלץ להסביר את הרמבם בהלכות שכותב פטור ולא מותר

יש מחלוקת בפוסקים בהבנת הרמב"ם - המחלוקת היייתה לפני מציאת התשובה בה הרמב"ם כותב במפורש שדעתו היא שמותר ולאור זה יש להבין את דבריו במשנה תורה (כך גם כותב הרב עובדיה בהקדמה לספר פאר הדור).

לשאלתך למה הרמב"ם כותב פטור ולא מותר - כי זה יותר מדוייק לשונית בהנגדה ל"חייב" של תער בניגוד ל'אסור' והרמב"ם לא מחלק בדווקר בין 'פטור' ל'מותר' חוץ מבהלכות שבת ששם הוא מאריך להסביר שהוא כן מחלק (תחילת פרק א).

ב הוא כותב במפרים ולא כותב שכעין תער ולכן לא חולק בהכרח על ההלכות

ג באותו פרק עצמו (כמו שהארכתי קודם) יש חייב (מלקות) פטור ומותר - קשה מאוד להבין את החילוק שלך שבברור לא מסתדר עם המותר בהמשך הפרק

לשון התשובה:

ופאתי הראש (הן) הצדעים ושעור השער, שמניחים בהן, הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן. ופאתי הזקן ארבעו הלחי העליונה והלחי התחתונה מצד ימין, וכן שתי הלחיים מצד שמאל. ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד, ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים, לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשהח ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה. 

ג. שים לב לדיוק הלשוני גם בהמשך - "פטור" מונגד ל"חייב" ו"מותר" מונגד ל"אסור", וגם אם לא היה כך אפשר לומר שלא דק - הראייה שבשבת הדגיש שהניסוח הוא כן בדווקא.

אני טוען שלפי ההלכות גילוח במספרים הוא לא כעין תער ולמרות שנהדר שכאן זה מתאים לדיוק שלך (שלא מחויב מהטעם שלא כתוב כעין תער) ואילו היכן שהגדר הזה מופיע הרי שמופיע גם היתר גמור בניגוד לפטור

זה שאסור לגלח אותו בתער.

כי דיברו פה על זקן. ואגב, בציור היחיד שיש לרמב"ם, הוא מזוקן.

לגבי פיאות, יש כל מיני מנהגים. מבייביליס ארוכים עד מותניים לדבר קטן ומרובע שצמוד לרקה.

ולא על זה שרשר המשרשר.

אני אמרתי שהוא התגלח כתגובה לחסדי הים שדיבר על ה'גלחים' שמגלחים את הראש.

הרמב"ם מדגיש שם שהוא מגלח את הפאות למרות שרוב העם חושבים שחייבים לגדל אותו ואומר שאין הבדל בין הפאות לזקן ושגם אותו מותר לגלח (אם כי הוא אישית נהג לגלח רק את הפאות).

הדיוקן של הרמב"ם הוא דיוקן מאד מאוחר ולא באמת של הרמב"ם (כנראה מבוסס על דיוקן קדום יותר של איבן סינא - גדול הרופאים בזמנם שהרמב"ם עצמו למד ממנו).

בכל מקרה, למה לקחת את הרמב"ם כדוגמא?

נניח והוא הוריד את הפיאות וסבר שמותר להוריד זקן, לא חסרים גדולים אחרים שהשאירו אותו והיו נגד...

הויכוחים האלו כאלה חסרי תועלת... כל אחד תמיד נשאר בדיעה שלו.

(אומרת בכללי- לא קשור אליך.)

הרמב"ם פסק שמותר לגלח פאות הראש במספריים כעין תער, אבל השו"ע כתב שיש לחוש לדיעה החולקת ואוסרת גם במספריים.

שם זה לא הרמב"ם אלא איבן סינא ככל הנראה. הרמב"ם עצמו מעיד שלא היו לו פאות, זה שווה יותר מפסל.

יש פסל בקורדובה עיר הולדתו (ותבליט פנים בקונגרס האמריקאי), אף אחד מהם לא אמין.

גם אם המילה היא גילוח, יש לעיין מהי משמעותה המקורית.

צומת מתבססים עליו בעיקר.

 זה נשמע כמו משהו סודי מהארי פוטר (הטרלה - אין חובה להתייחס לאור חוקי הפורום הנוקשים...)

LOL

אני אישית מעדיף עם זקן ופאות (וגם גופיה לבנה, חולצה מכופתרת, כיפה גדולה, שורש וגרביים ומשקפיים ללא מסגרת אם גם זה מעניין אותך).

לו קצת זקן (:

אני אכנס קצת יותר לעומק בעניין.

אני חושב שיש רמה רוחנית שבה אתה מנותק מהעניין החיצוני יחסית.

במילים פשוטות, אתה עושה מה שאתה מרגיש בנפש בלי יותר מידיי התייחסויות כאלה ואחרות מצד הסביבה.

ולכן,אם אתה נמצא במקום נפשי כזה שאתה אוהב את הזקן וזה עושה לך הרגשה נפשית טובה אז בוודאי שתגדל.

בנוסף ,מראה חיצוני משדר לסביבה ולכן זו עוד סיבה שכדאי.ולגביי מה שאותו קרוב אמר ,זה נובע מצורות חשיבה כאלה ואחרות על כל פנים בוודאי שאין בכך כלום.

יש עוד עניינים שאני חושב שזה טוב להם אבל לא אפרט אותם כאן כיוון שאני לא רוצה לעורר מחלוקות.

לך עם ההרגשה הפנימית שלך

בהצלחה אחינו

לך לישון כבר

ותגיד להם שאני מוכן לרדת עליך במקום אם זה מרגיע אותם.

בס"ד

כי אני מסכימה ובאלי גם להצטרף לנאמר....!

כי מה שנכון נכון

כי אני לא מסכים אבל איך אפשר להתעלם מסדרה נפלאה שכזאת?

לאו דווקא יהודי - גם לדעא"ש וחמאס יש זקנים, לעומת זאת להרבה רבנים אין.

לאו דווקא גברי - ל"ג בעומר רק ביום חמישי, ויש הרבה גברים-גברים בלי.

ולאו דווקא יפה -

(אומר היחיד בסדרה שיש לו זקן)

במחילה, אבל זו אמירת שטות מוחלטת. אולי הרבה. אולי רוב. אולי רוב מוחלט. בטח לא *כל*. 

אזכיר כאן רק את הרב ליכטנשטיין ז"ל, אבל גם רבנים גדולים מאד חרדים (בעיקר אמריקאים, אבל גם הם ציבור) ישנם והיו שהתגלחו. 

אני בכלל לא מתייחס לשאר דברייך, שגם איתם איני מסכים, אבל גם אין לנו שום מצע משותף כדי לנהל עליהם דיון. 

יהודי - זקן זה סימן יהודי מובהק, למרות שיש יהודים רבים ללא זקן, וגויים עם.

         [כמו שאף ארוך זה סימן יהודי למרות... וכו' ]

גברי - נשי זה בטח לא.

יפה -  כלומר מייפה.  (פה יש לי עוד כמה דברים להוסיף, אבל מעדיפה לא להסתבך...)

(אומרת נשואה לחתיך מזוקן )

סתם חמוד להמשיך את הסידרה...

למרות שכבר עניתי, זה באמת יפה, יהודי וגברי. וזהו.

הנה ההוכחה. במה תבחרו?

סליחה אם זה מעליב אנשים שלא אוהבים זקן. סתם היה לי חמוד למצוא סמיילים 

מצטרפת. לחץ חברתי וזה..

סתם, מסכימה מאד

אני בוחרת בסימונים עם זקנקן יפה.

בס"ד

כבר הגבתי אבל בא לי להוסיף לסדרה הזו....

ולכל אנשי הפורום- שבת שלום! מלאה במנוחה ושלווה בעז"ה!

ובפרט ל@רחפת.. היקרה והאהובה!!! שאת בליבי למרות שלא דברנו כבר מלא זמן..

שבוע טוב יקירתי! מלא בנינוחות ודברים משמחים כמוך! 

בס"ד

ומה עם הפלאפון שלך???? חזר אליך?

ובכל מקרה שוב שמתי לב שתייגתי אותך בהודעה שהגבתי לך....

אוייש תמיד זה קורה לי......

לא נורא, לך אני מרשה!

בס"ד

רק את מבינה את העילגות שלי בדבר.......

אמרו לערוך...

אל תהרוס!

כי אין הרבה נשים שמגדלות זקן. [אפילו פמיניסטיות קיצוניות].

פמיניסטיות זה הדגשת הזכויות הנשיות. לא הידמות לגברים...

דווקא היה מתאים משהו בסגנון של "זקן משמש סמל סטטוס גברי, ובכך משרת את ההבניה החברתית הדוחקת את הנשים לשולי החברה, גידול זקן ע"י נשים, וההעזה להשתמש באפיון שנתפס כגברי, מהווה איום על ההגמוניה הגברית, ולכן נתקל בהתנגדות חברתית. דווקא משום כך, הוא פריצת דרך במימוש זכותה של האישה לפרוץ מהמשבצת אותה סימנו עבורה הגברים, ולהגדיר בעצמה את מקומה החברתי.."

זקן זה משהו גברי, מבחינה פיזית...

נשים פמיניסטיות לא רוצות להיות כמו גברים, אלא שרק זכויות עבודה ורווח ויחס חברתי יהיו שווים.

אם נהיה כמו גברים אז מה נשי בנו? להיפך, לרצות להיות גבר זה הדבר הכי לא נשי שיש.

מקווה שאני מובנת.

לפני כמה שבועות היה מאמר יפה של הרב עמיחי גורדין בשבת בשבתו על הנושא-

http://www.zomet.org.il/_Uploads/1635.pdf (בעמוד 8).

התחיל, ונשאר.

יום יבוא ויעוף,, אולי....

תשאיר אותו! 

כנראה שהעצלות תכריע בסוף.

כמובן, מי שמקפיד שלא להגיע לאיסור בגילוח - לא אומר שזה פסול,

אבל יפה מאד שהתחלת כך. אי אפשר להכחיש שכך היה הרגיל בעם ישראל.

ולגבי ה"יופי" - הרב קוק כותב ש"חוש היופי הישראלי מודה שיותר טוב עם זקן"... (ציטוט מזיכרון. אגרות ראי"ה).

לגבי "מי תתחתן איתך"? כנראה לא מישהי שהיא בכיוון תורני הפוך משלך.. ולגבי מי שכן בכיוון שלך, אז אם זה משמעותי לגביה, כנראה - מבחינה זו - אחת כמו אלו הרבות שהתחתנו עם כאלה הרבים...

"מקובל" - תרתי משמע...

סקר קצר בנושא העדפה או לא של זקן אצל המיועד - לקראת נישואין וזוגיות

תסתכל פה ותראה מה בנות מעדיפות...

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

על חוש הריח שלך. הוא כנראה מפותח מדי!

אלא מה? לקוות שמגיעים מהיכן שהם מגיעים עם ריח של אפטרשייב צרפתי, זה קצת מדע בדיוני. לא?

ואגב, לכבשים יש ריח טוב!

לכל בעלי החיים (חוץ מבואש...) יש ריח טוב!

נעלבתי במקומם!

רק לנו, לבני האדם, יש לפעמים ריח רע. בגלל העבירות שלנו.....

כל הכבוד שאתם עוצרים לטרמפיסטים. זו מצווה. אבל, תזהרו ותבדקו קודם מי הוא הטרמפיסט....ולא בגלל הריח.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.