אז ככה:
לפני צה"ל הייתי הולך עם זקן ובלי זקן לפי מצב הרוח
בעקבות צה"ל התחלתי לגדל זקן וקיבלתי הערה מקרוב משפחה שללכת עם זקן זה לא יפה (#מי_תתחתן_איתך?)
לאחר דיון פנימי מעמיק החלטתי ללכת על סקר שוק וחוכמת ההמונים
ולשאלה :
באופן כללי עם או בלי?
(אשמח גם להתיחסויות רציניות )
בוודאי שאין חובה אלא שיש עניין שהרי יש גם רבנים שמתגלחים וזה כנראה לא פוסל אותם (בעיקר ממוצא אנגלוסקסי אבל זה לא ממש רלוונטי).
מבחינה דתית ברור לי שיש עניין (נראה ליהחייילים של דוד בשמואל ב איפשהו)
השאלה האם זה קריטריון מבחינת יופי
נפש חיה.קודם כל, בלי להתייחס לקטע הדתי, משום מה בימינו זקן זה "מגניב" ו"היפסטרי"
אנשים הולכים עם זקן שיש בו נצנצים...
לגבי הקטע הדתי, מן הסתם יש דיעות לכאן ולכאן ואין קטע לדבר על זה. או שיש, בכל מקרה אנלא בן ולא מבינה.
מנקודת מבט של בת, זה ממש תלוי לאיזה בת אתה שואף. כלומר לאיזה אישה אתה שואף.
רוצה מישהי חרדית דוסית? זקן מראה על רצינות ויראת שמיים, ובמיוחד בצבא- שמירה על עקרונות. זה דבר שחסר להרבה אנשים בדור הזה...
ולדעתי זה גם יפה. ואפשר לטפח אותו אם רוצים, ולא לתת לו להיראות כמו קן ציפורים.
אם אתה רוצה אישה מסוג אחר, אז כנראה שכן יפריע לה הזקן, כי יש כאלו שרואות זקן כהזנחה.
למרות שלא זו כוונת המשורר...
לא חשדתי 
בס"ד
זה ממש יפה.....
אבל אני חושבת שאם הולכים עם זקן אז כדאי לטפח אותו כדי שלא יגדל לכל מיני כיוונים....
אבל כמו שכבר אמרו פה- תהיה אתה ותעשה מה שנוח לך ואתה אוהב! כשתלך בצורה שאתה אוהב אתה תשדר את זה החוצה..
לב טהור:)
כנ"ל!רחפת..דורהההה... 
הרסת אותי..!לב טהור:)זה היה אחד הפרמטרים לבחירת בעלי.
למה להתחתן דווקא עם זָקֵן?
וברצינות - למה זה היה פרמטר? חיפשת להתחתן עם בחור או עם הזקן שלו?
אני עם זקן מאז שהוא גדל אבל מעולם לא ראיתי בזה משהו מהותי...
חירטוטא דלעילא<צ>
כי אותי זה מצחיק, אבל אנשים יכולים לפרש אתזה שלקחתי קשה
(שידוכים)
(סליחה)
אלא לגבי דיעה כללית על מראה של זקן.
אז אין בעיה לא?
בהצלחה עם ריסון ההמון המתלהם 
נפש חיה.הם גם הלכו בשמלות... גם את זה תגיד לו לחדש?
אז הלכו עם זקן. רחמים עליהם.
(אגב - כמרים של הכנסיה האורתודוכסית גם הולכים עם זקן)
חירטוטא דלעילאזקן זה יפה!!!
מה קשור רחמים? זה מראה יהודי אותנטי מדורי דורות!!!
זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה.
המראה היהודי ה'אותנטי' של אברהם אבינו היה ככל הנראה שונה לחלוטין מהמראה היהודי ה'אותנטי' של רבי יהודה הנשיא, שהיה שונה מאד מהמראה היהודי ה'אותנטי' של הרמב"ם.
ואסתטיקה היא עניין של טעם וריח. כנראה לפותח השרשור זה לא מאד מפריע, כי עובדה שהוא שואל. אבל יש הרבה גברים ונשים שבעיניהם זה מכוער מאד (אני אחד מהם).
זה שזה מפריע לך לא נותן רשות לזלזל במה שהוא כן, עם כמה שלא תסכים לזה, מראה יהודי אותנטי.
עניין של טעם באמת.
אם איני סבור שיש דבר כזה 'מראה יהודי אותנטי', וניתן להוכיח את זה גם כן 'מציורים קדמונים', הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות.
וזה שאת אוהבת את זה לא נותן לך רשות להגיד לי שאין לי רשות לעשות משהו, סתם לתשומת לבך...
איש בטעמו יחיהחירטוטא דלעילאבתימן קראו להם "סימונים".. כי זה היה סימן להיותו יהודי!
זה לא קשור לקידמה או לפרמיטיביות. בכל מקום דברים שונים מסמלים דברים שונים. מכנסיים זה לא 'מתקדם' או 'נאור' יותר מחצאית.
מן הראוי לא להכניס לי דברים לפה, גם אם את חולקת עליי.
" הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות. "
"מראה יהודי אותנטי, זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה. "
פרימיטיבי זה מיושן.
אתה אמרת את זה, והסברתי אתזה לרחפת, זה הכל!
אין לי בעיה שאתה חושב ככה, רק אמרתי לה שלא ישנה אם היא תגיד שפעם בתימן קראו לזה כך או אחרת כי אתה לא חושב שזה ממש משנה.
זה אומר שהיום לשמר את זה - זה פרמיטיבי.
ואני באמת חושב שזה לא משנה - אבל זה לא אומר שאני חושב שהם *היו* פרמיטיביים.
אבל לאנשים של פעם זה היה בסדר.
היום יש דרכים אחרות להגדיר מה נראה יהודי ומה לא, כן? לזה כוונתך?
סתם זה מוזר לי כי אני מבינה שאנשים לא רוצים זקן מטעמי נוחות ויש כל מיני דרכים להתיר בהלכה להוריד זקן, גם פעם בגרמינה המשכילה אנשים הורידו זקן, זה לא משו חדש. ואני מבינה.
ופתאום אתה אומר שמורידים זקן כי לשמר אותו כסממן יהודי זה מיושן.
לא יודעת, לי זה מוזר כי זה שונה מהדיעה שלי מאד. אבל זכותך לחשוב איך שאתה רוצה.
אני גם חושבת ככה...חירטוטא דלעילאמה שבאמת הולך היום זה רטרו.
כלומר, זה מאד עכשווי להיות מיושן. ע"ע עולם עיצוב הפנים. ניתן לראות כי הקולאז'ים למיניהם חוזרים ובגדול. עיצוב כורסאות, שידות, ואפילו באופן ענתיקי למדיי ניתן לראות כי שוק הפישפשים הפך פופולארי.
מה שאני ממליצה לך זה לא לחסום את עצמך בפניו כי גלגל לעולם חוזר ולך תדע בסוף תלבש שמלה גברית ותחשוב שזה הכי עכשווי שיש.
לא מבין איפה ראית שחלקתי עליו. כל שאמרתי הוא שזה לא הופך את הזקן (או כל סממן אחר שציינת כאן) ל'יהודי אותנטי'. זה עניין של אופנה נטו. וזה מה שאמרתי.
וזה שאני חושב שמשהו מכוער - זו זכותי האסתטית. אני גם חושב שרטרו זה מכוער...
עכשיו הבנתי.רחפת..מדובר היה באקט של ביזוי של שליחים שנשלחו לצרכי שלום, אז דוד הסיק את המסקנות הנכונות ויצא למלחמה מול מי שמבזה את שליחיו הדיפלומטיים. זה באותה המידה היה יכול להיות יציאה למלחמה על 'בנקור לכם כל עין ימין' (כמו שעשה שאול, קודמו של דוד) - ואני מקווה שאתה מבין שאין שום דבר 'יהודי אותנטי' בשתי עיניים מתפקדות...
אגב, לפי כל העדויות שבידינו גם לעמונים היה זקן, כך שלא היה מדובר בשום סמל 'יהודי אותנטי', פשוט ככה אנשים חשובים הסתובבו בלבנט, וגילוח באונס של זקן של מישהו היה פגיעה בכבודו. בטח גילוח חצי הזקן.
בקיצור - דוד לא יצא למלחמה על כך שה'שפע הא-לוהי' קוצץ בגילוח זקנם של שליחים אלמונים, אלא על כך שבתקופה שבה כך היה באמת נהוג להסתובב - כפו על אנשיו גילוח שהם אינם מעוניינים בו. אין זה קשור לשאלה מה המשמעות של זה שבאותה תקופה כך היה נהוג להסתובב, והאם יש סיבה לשמור על זה היום.
סתם, שו"ת הרמב"ם סימן רמד.
הוא כותב שם שהוא מגלח פאתי הראש במספרים, כנגד המנהג הרווח בהמון שחושבים שחייבים לגדל.
הוא התגלח עם מספריים כי מה שנאסר זו רק השחתה בתער אבל במספרים מותר, כך גם כתב במשנה תורה בהלכות ע"ז.
כמו שפוסק בהלכות שם (שגילוח במספרים כעין תער פטור - והכוונה היא פטור ואסור שהרי באותם הלכות כותב שבתער חייב ואילו בת שיש לה זקן מותרת בגילוחו)
שוב התקלה הזאתימ''ליש מחלוקת בהבנת דברי הרמב"ם שם אם "פטור" הכוונה פטור ומותר או פטור אבל אסור (בין השאר ע"פ הבנת הסוגיה ופירושו במשנה), אבל מהתשובה מוכח שדעתו היא שפטור ומותר וכך יש להבין את דבריו בהלכות.
יש שתי סיבות לאסור
אחת לא ילבש, ומקובל שגם מי שחולק על הנחת הראב"ד שהרמב"ם מביא איסור דרבנן - שכתמיהת הראב"ד - אין לו מקור, מסכים שאסור גילוח גמור. כך מסביר למשל הרב קפאח
כל מי שיטען אחרת יאלץ להסביר את הרמבם בהלכות שכותב פטור ולא מותר
יש מחלוקת בפוסקים בהבנת הרמב"ם - המחלוקת היייתה לפני מציאת התשובה בה הרמב"ם כותב במפורש שדעתו היא שמותר ולאור זה יש להבין את דבריו במשנה תורה (כך גם כותב הרב עובדיה בהקדמה לספר פאר הדור).
לשאלתך למה הרמב"ם כותב פטור ולא מותר - כי זה יותר מדוייק לשונית בהנגדה ל"חייב" של תער בניגוד ל'אסור' והרמב"ם לא מחלק בדווקר בין 'פטור' ל'מותר' חוץ מבהלכות שבת ששם הוא מאריך להסביר שהוא כן מחלק (תחילת פרק א).
ב הוא כותב במפרים ולא כותב שכעין תער ולכן לא חולק בהכרח על ההלכות
ג באותו פרק עצמו (כמו שהארכתי קודם) יש חייב (מלקות) פטור ומותר - קשה מאוד להבין את החילוק שלך שבברור לא מסתדר עם המותר בהמשך הפרק
לשון התשובה:
ופאתי הראש (הן) הצדעים ושעור השער, שמניחים בהן, הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן. ופאתי הזקן ארבעו הלחי העליונה והלחי התחתונה מצד ימין, וכן שתי הלחיים מצד שמאל. ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד, ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים, לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשהח ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה.
ג. שים לב לדיוק הלשוני גם בהמשך - "פטור" מונגד ל"חייב" ו"מותר" מונגד ל"אסור", וגם אם לא היה כך אפשר לומר שלא דק - הראייה שבשבת הדגיש שהניסוח הוא כן בדווקא.
אני טוען שלפי ההלכות גילוח במספרים הוא לא כעין תער ולמרות שנהדר שכאן זה מתאים לדיוק שלך (שלא מחויב מהטעם שלא כתוב כעין תער) ואילו היכן שהגדר הזה מופיע הרי שמופיע גם היתר גמור בניגוד לפטור
זה שאסור לגלח אותו בתער.
כי דיברו פה על זקן. ואגב, בציור היחיד שיש לרמב"ם, הוא מזוקן.
לגבי פיאות, יש כל מיני מנהגים. מבייביליס ארוכים עד מותניים לדבר קטן ומרובע שצמוד לרקה.
ולא על זה שרשר המשרשר.
אני אמרתי שהוא התגלח כתגובה לחסדי הים שדיבר על ה'גלחים' שמגלחים את הראש.
הרמב"ם מדגיש שם שהוא מגלח את הפאות למרות שרוב העם חושבים שחייבים לגדל אותו ואומר שאין הבדל בין הפאות לזקן ושגם אותו מותר לגלח (אם כי הוא אישית נהג לגלח רק את הפאות).
הדיוקן של הרמב"ם הוא דיוקן מאד מאוחר ולא באמת של הרמב"ם (כנראה מבוסס על דיוקן קדום יותר של איבן סינא - גדול הרופאים בזמנם שהרמב"ם עצמו למד ממנו).
בכל מקרה, למה לקחת את הרמב"ם כדוגמא?
נניח והוא הוריד את הפיאות וסבר שמותר להוריד זקן, לא חסרים גדולים אחרים שהשאירו אותו והיו נגד...
הויכוחים האלו כאלה חסרי תועלת... כל אחד תמיד נשאר בדיעה שלו.
(אומרת בכללי- לא קשור אליך.)
הרמב"ם פסק שמותר לגלח פאות הראש במספריים כעין תער, אבל השו"ע כתב שיש לחוש לדיעה החולקת ואוסרת גם במספריים.
שם זה לא הרמב"ם אלא איבן סינא ככל הנראה. הרמב"ם עצמו מעיד שלא היו לו פאות, זה שווה יותר מפסל.
יש פסל בקורדובה עיר הולדתו (ותבליט פנים בקונגרס האמריקאי), אף אחד מהם לא אמין.
גם אם המילה היא גילוח, יש לעיין מהי משמעותה המקורית.
צומת מתבססים עליו בעיקר.
)זה נשמע כמו משהו סודי מהארי פוטר (הטרלה - אין חובה להתייחס לאור חוקי הפורום הנוקשים...)
LOL
אני אישית מעדיף עם זקן ופאות (וגם גופיה לבנה, חולצה מכופתרת, כיפה גדולה, שורש וגרביים ומשקפיים ללא מסגרת אם גם זה מעניין אותך).
לו קצת זקן (:
אני אכנס קצת יותר לעומק בעניין.
אני חושב שיש רמה רוחנית שבה אתה מנותק מהעניין החיצוני יחסית.
במילים פשוטות, אתה עושה מה שאתה מרגיש בנפש בלי יותר מידיי התייחסויות כאלה ואחרות מצד הסביבה.
ולכן,אם אתה נמצא במקום נפשי כזה שאתה אוהב את הזקן וזה עושה לך הרגשה נפשית טובה אז בוודאי שתגדל.
בנוסף ,מראה חיצוני משדר לסביבה ולכן זו עוד סיבה שכדאי.ולגביי מה שאותו קרוב אמר ,זה נובע מצורות חשיבה כאלה ואחרות על כל פנים בוודאי שאין בכך כלום.
יש עוד עניינים שאני חושב שזה טוב להם אבל לא אפרט אותם כאן כיוון שאני לא רוצה לעורר מחלוקות.
לך עם ההרגשה הפנימית שלך
בהצלחה אחינו
לך לישון כבר 
ותגיד להם שאני מוכן לרדת עליך במקום אם זה מרגיע אותם.
עם אותם הדגשים... )בס"ד
כי אני מסכימה ובאלי גם להצטרף לנאמר....!
כי מה שנכון נכון
כי אני לא מסכים אבל איך אפשר להתעלם מסדרה נפלאה שכזאת?
לאו דווקא יהודי - גם לדעא"ש וחמאס יש זקנים, לעומת זאת להרבה רבנים אין.
לאו דווקא גברי - ל"ג בעומר רק ביום חמישי, ויש הרבה גברים-גברים בלי.
ולאו דווקא יפה -
(אומר היחיד בסדרה שיש לו זקן)
במחילה, אבל זו אמירת שטות מוחלטת. אולי הרבה. אולי רוב. אולי רוב מוחלט. בטח לא *כל*.
אזכיר כאן רק את הרב ליכטנשטיין ז"ל, אבל גם רבנים גדולים מאד חרדים (בעיקר אמריקאים, אבל גם הם ציבור) ישנם והיו שהתגלחו.
אני בכלל לא מתייחס לשאר דברייך, שגם איתם איני מסכים, אבל גם אין לנו שום מצע משותף כדי לנהל עליהם דיון.
יהודי - זקן זה סימן יהודי מובהק, למרות שיש יהודים רבים ללא זקן, וגויים עם.
[כמו שאף ארוך זה סימן יהודי למרות... וכו' ]
גברי - נשי זה בטח לא.
יפה - כלומר מייפה. (פה יש לי עוד כמה דברים להוסיף, אבל מעדיפה לא להסתבך...)
(אומרת נשואה לחתיך מזוקן )
סתם חמוד להמשיך את הסידרה...
למרות שכבר עניתי, זה באמת יפה, יהודי וגברי. וזהו.
הנה ההוכחה. במה תבחרו?
סליחה אם זה מעליב אנשים שלא אוהבים זקן. סתם היה לי חמוד למצוא סמיילים 
מצטרפת. לחץ חברתי וזה..
סתם, מסכימה מאד
אני בוחרת בסימונים עם זקנקן יפה.
שבוע טוב יקירתי! מלא בנינוחות ודברים משמחים כמוך!
לב טהור:)בס"ד
ומה עם הפלאפון שלך???? חזר אליך?
ובכל מקרה שוב שמתי לב שתייגתי אותך בהודעה שהגבתי לך....
אוייש תמיד זה קורה לי......
רחפת..לא נורא, לך אני מרשה!
בס"ד
רק את מבינה את העילגות שלי בדבר.......
רחפת..אמרו לערוך... 
אל תהרוס!
כי אין הרבה נשים שמגדלות זקן. [אפילו פמיניסטיות קיצוניות].
פמיניסטיות זה הדגשת הזכויות הנשיות. לא הידמות לגברים...
דווקא היה מתאים משהו בסגנון של "זקן משמש סמל סטטוס גברי, ובכך משרת את ההבניה החברתית הדוחקת את הנשים לשולי החברה, גידול זקן ע"י נשים, וההעזה להשתמש באפיון שנתפס כגברי, מהווה איום על ההגמוניה הגברית, ולכן נתקל בהתנגדות חברתית. דווקא משום כך, הוא פריצת דרך במימוש זכותה של האישה לפרוץ מהמשבצת אותה סימנו עבורה הגברים, ולהגדיר בעצמה את מקומה החברתי.."
זקן זה משהו גברי, מבחינה פיזית...
נשים פמיניסטיות לא רוצות להיות כמו גברים, אלא שרק זכויות עבודה ורווח ויחס חברתי יהיו שווים.
אם נהיה כמו גברים אז מה נשי בנו? להיפך, לרצות להיות גבר זה הדבר הכי לא נשי שיש.
מקווה שאני מובנת.
לפני כמה שבועות היה מאמר יפה של הרב עמיחי גורדין בשבת בשבתו על הנושא-
http://www.zomet.org.il/_Uploads/1635.pdf (בעמוד 8).
התחיל, ונשאר.
יום יבוא ויעוף,, אולי....
תשאיר אותו!
כנראה שהעצלות תכריע בסוף.
כמובן, מי שמקפיד שלא להגיע לאיסור בגילוח - לא אומר שזה פסול,
אבל יפה מאד שהתחלת כך. אי אפשר להכחיש שכך היה הרגיל בעם ישראל.
ולגבי ה"יופי" - הרב קוק כותב ש"חוש היופי הישראלי מודה שיותר טוב עם זקן"... (ציטוט מזיכרון. אגרות ראי"ה).
לגבי "מי תתחתן איתך"? כנראה לא מישהי שהיא בכיוון תורני הפוך משלך.. ולגבי מי שכן בכיוון שלך, אז אם זה משמעותי לגביה, כנראה - מבחינה זו - אחת כמו אלו הרבות שהתחתנו עם כאלה הרבים...
עוד סתם אחד"מקובל" - תרתי משמע...
עוגי פלצתסקר קצר בנושא העדפה או לא של זקן אצל המיועד - לקראת נישואין וזוגיות
תסתכל פה ותראה מה בנות מעדיפות...
וכו'.
זה ציוד של הרבה מאוד כסף. מתחיל במאות אלפי שקלים ונגמר במליונים.
קפיץכי מליון דאגות ירדו לי מהראש
אחר כך משנה מהיסוד את מערכת החינוך בכל המגזרים בארץ ישראל
ועל הדרך גם טרנספר מרצון והרבה הרבה התיישבות
מערכת הבריאות כנראה גם תיכנס ללוז
2. יוצר שותפות עם 'תורה בציון' שמחזיקה אברכים שהומלצו על ידי ראשי הישיבות שלהם כמסוגלים להגיע לגדולות. הייתי מדייק את הקריטריונים ומכניס סעיף עמידה בבחינות וכדומה, ומעלה את התמיכה למשכורת של ממש.
3. קרן סיוע לגאולת בתים, גאולת קרקעות, תמיכה בחוות, פיתוח יישובי קצה שלא מקבלים מספיק מענה, וגם תמיכה בגבעות ובחלוציות הבלתי פורמלית (כולל הכשרות מקצועיות). בנוגע לגבעות הייתי מציב תנאי אחד וזה ליווי וקשר עם קבוצת רבני מיינסטרים מגוונת שהייתי רותם למהלך.
4. מטפל בעצמי בכמה תחומים, ומתפתח.
או - מה רע בקורסים מקצועיים?
1. תואר יכול להביא למקומות של מדיניות וקבלת החלטות. הכשרות לא. גם ברמה הטכנית שבמגזר הציבורי תואר הוא תנאי סף, וגם כי תחום העיסוק ההכשרתי בדרך כלל באמת לא מכוון לצווארון לבן.
זה לא רע, אני פשוט רוצה אנשים עמוקים ויראי שמיים בצווארון הלבן המשפיע.
2. הציבור הכללי מסתכל אחרת על בעלי תארים. יש לזה יוקרה שמעצבת דעת קהל. וזה דבר חשוב בהיבט הציבורי.
קח לדוגמא את ראש המל"ל החדש: שמואל בן עזרא. אני רוצה מאות כמוהו.
הכי טעים והכי בריא, לא מטוגן ללא שומן
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
