בוודאי שאין חובה אלא שיש עניין שהרי יש גם רבנים שמתגלחים וזה כנראה לא פוסל אותם (בעיקר ממוצא אנגלוסקסי אבל זה לא ממש רלוונטי).

מבחינה דתית ברור לי שיש עניין (נראה ליהחייילים של דוד בשמואל ב איפשהו)

השאלה האם זה קריטריון מבחינת יופי

קודם כל, בלי להתייחס לקטע הדתי, משום מה בימינו זקן זה "מגניב" ו"היפסטרי"

אנשים הולכים עם זקן שיש בו נצנצים...

לגבי הקטע הדתי, מן הסתם יש דיעות לכאן ולכאן ואין קטע לדבר על זה. או שיש, בכל מקרה אנלא בן ולא מבינה.

מנקודת מבט של בת, זה ממש תלוי לאיזה בת אתה שואף. כלומר לאיזה אישה אתה שואף.

רוצה מישהי חרדית דוסית? זקן מראה על רצינות ויראת שמיים, ובמיוחד בצבא- שמירה על עקרונות. זה דבר שחסר להרבה אנשים בדור הזה...

ולדעתי זה גם יפה. ואפשר לטפח אותו אם רוצים, ולא לתת לו להיראות כמו קן ציפורים.

אם אתה רוצה אישה מסוג אחר, אז כנראה שכן יפריע לה הזקן, כי יש כאלו שרואות זקן כהזנחה.

למרות שלא זו כוונת המשורר...

לא חשדתי

בס"ד

זה ממש יפה.....

אבל אני חושבת שאם הולכים עם זקן אז כדאי לטפח אותו כדי שלא יגדל לכל מיני כיוונים....

אבל כמו שכבר אמרו פה- תהיה אתה ותעשה מה שנוח לך ואתה אוהב! כשתלך בצורה שאתה אוהב אתה תשדר את זה החוצה..

דורהההה... 

זה היה אחד הפרמטרים לבחירת בעלי.

למה להתחתן דווקא עם זָקֵן?

וברצינות - למה זה היה פרמטר? חיפשת להתחתן עם בחור או עם הזקן שלו?

אני עם זקן מאז שהוא גדל אבל מעולם לא ראיתי בזה משהו מהותי...

<צ>

כי אותי זה מצחיק, אבל אנשים יכולים לפרש אתזה שלקחתי קשה

(שידוכים)

(סליחה)

אלא לגבי דיעה כללית על מראה של זקן.

אז אין בעיה לא?

בהצלחה עם ריסון ההמון המתלהם

הם גם הלכו בשמלות... גם את זה תגיד לו לחדש? 

אז הלכו עם זקן. רחמים עליהם. 

(אגב - כמרים של הכנסיה האורתודוכסית גם הולכים עם זקן)

זקן זה יפה!!!

מה קשור רחמים? זה מראה יהודי אותנטי מדורי דורות!!!

זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה. 

המראה היהודי ה'אותנטי' של אברהם אבינו היה ככל הנראה שונה לחלוטין מהמראה היהודי ה'אותנטי' של רבי יהודה הנשיא, שהיה שונה מאד מהמראה היהודי ה'אותנטי' של הרמב"ם. 

ואסתטיקה היא עניין של טעם וריח. כנראה לפותח השרשור זה לא מאד מפריע, כי עובדה שהוא שואל. אבל יש הרבה גברים ונשים שבעיניהם זה מכוער מאד (אני אחד מהם). 

זה שזה מפריע לך לא נותן רשות לזלזל במה שהוא כן, עם כמה שלא תסכים לזה, מראה יהודי אותנטי.

עניין של טעם באמת.

אם איני סבור שיש דבר כזה 'מראה יהודי אותנטי', וניתן להוכיח את זה גם כן 'מציורים קדמונים', הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות. 

וזה שאת אוהבת את זה לא נותן לך רשות להגיד לי שאין לי רשות לעשות משהו, סתם לתשומת לבך... 

בתימן קראו להם "סימונים".. כי זה היה סימן להיותו יהודי!

זה לא קשור לקידמה או לפרמיטיביות. בכל מקום דברים שונים מסמלים דברים שונים. מכנסיים זה לא 'מתקדם' או 'נאור' יותר מחצאית. 

מן הראוי לא להכניס לי דברים לפה, גם אם את חולקת עליי.

" הטיעון שאין לי רשות לזלזל באותו 'מראה יהודי אותנטי' חסר משמעות. "

"מראה יהודי אותנטי, זו המצאה שאנשים המציאו כדי לשמר דברים פרמיטביים שאין להם שום סיבה. "

פרימיטיבי זה מיושן.

אתה אמרת את זה, והסברתי אתזה לרחפת, זה הכל!

אין לי בעיה שאתה חושב ככה, רק אמרתי לה שלא ישנה אם היא תגיד שפעם בתימן קראו לזה כך או אחרת כי אתה לא חושב שזה ממש משנה.

זה אומר שהיום לשמר את זה - זה פרמיטיבי. 

ואני באמת חושב שזה לא משנה - אבל זה לא אומר שאני חושב שהם *היו* פרמיטיביים. 

אבל לאנשים של פעם זה היה בסדר.

היום יש דרכים אחרות להגדיר מה נראה יהודי ומה לא, כן? לזה כוונתך?

סתם זה מוזר לי כי אני מבינה שאנשים לא רוצים זקן מטעמי נוחות ויש כל מיני דרכים להתיר בהלכה להוריד זקן, גם פעם בגרמינה המשכילה אנשים הורידו זקן, זה לא משו חדש. ואני מבינה.

ופתאום אתה אומר שמורידים זקן כי לשמר אותו כסממן יהודי זה מיושן.

לא יודעת, לי זה מוזר כי זה שונה מהדיעה שלי מאד. אבל זכותך לחשוב איך שאתה רוצה.

מה שבאמת הולך היום זה רטרו.

כלומר, זה מאד עכשווי להיות מיושן. ע"ע עולם עיצוב הפנים. ניתן לראות כי הקולאז'ים למיניהם חוזרים ובגדול. עיצוב כורסאות, שידות, ואפילו  באופן ענתיקי למדיי ניתן לראות כי שוק הפישפשים הפך פופולארי.

מה שאני ממליצה לך זה לא לחסום את עצמך בפניו כי גלגל לעולם חוזר ולך תדע בסוף תלבש שמלה גברית ותחשוב שזה הכי עכשווי שיש. 

לא מבין איפה ראית שחלקתי עליו. כל שאמרתי הוא שזה לא הופך את הזקן (או כל סממן אחר שציינת כאן) ל'יהודי אותנטי'. זה עניין של אופנה נטו. וזה מה שאמרתי.  

וזה שאני חושב שמשהו מכוער - זו זכותי האסתטית. אני גם חושב שרטרו זה מכוער...

מדובר היה באקט של ביזוי של שליחים שנשלחו לצרכי שלום, אז דוד הסיק את המסקנות הנכונות ויצא למלחמה מול מי שמבזה את שליחיו הדיפלומטיים. זה באותה המידה היה יכול להיות יציאה למלחמה על 'בנקור לכם כל עין ימין' (כמו שעשה שאול, קודמו של דוד) - ואני מקווה שאתה מבין שאין שום דבר 'יהודי אותנטי' בשתי עיניים מתפקדות...

אגב, לפי כל העדויות שבידינו גם לעמונים היה זקן, כך שלא היה מדובר בשום סמל 'יהודי אותנטי', פשוט ככה אנשים חשובים הסתובבו בלבנט, וגילוח באונס של זקן של מישהו היה פגיעה בכבודו. בטח גילוח חצי הזקן. 

בקיצור - דוד לא יצא למלחמה על כך שה'שפע הא-לוהי' קוצץ בגילוח זקנם של שליחים אלמונים, אלא על כך שבתקופה שבה כך היה באמת נהוג להסתובב - כפו על אנשיו גילוח שהם אינם מעוניינים בו. אין זה קשור לשאלה מה המשמעות של זה שבאותה תקופה כך היה נהוג להסתובב, והאם יש סיבה לשמור על זה היום. 

סתם, שו"ת הרמב"ם סימן רמד.

הוא כותב שם שהוא מגלח פאתי הראש במספרים, כנגד המנהג הרווח בהמון שחושבים שחייבים לגדל.

הוא התגלח עם מספריים כי מה שנאסר זו רק השחתה בתער אבל במספרים מותר, כך גם כתב במשנה תורה בהלכות ע"ז.

כמו שפוסק בהלכות שם (שגילוח במספרים כעין תער פטור - והכוונה היא פטור ואסור שהרי באותם הלכות כותב שבתער חייב ואילו בת שיש לה זקן מותרת בגילוחו)

יש מחלוקת בהבנת דברי הרמב"ם שם אם "פטור" הכוונה פטור ומותר או פטור אבל אסור (בין השאר ע"פ הבנת הסוגיה ופירושו במשנה), אבל מהתשובה מוכח שדעתו היא שפטור ומותר וכך יש להבין את דבריו בהלכות.

יש שתי סיבות לאסור

אחת לא ילבש, ומקובל שגם מי שחולק על הנחת הראב"ד שהרמב"ם מביא איסור דרבנן - שכתמיהת הראב"ד - אין לו מקור, מסכים שאסור גילוח גמור. כך מסביר למשל הרב קפאח 

כל מי שיטען אחרת יאלץ להסביר את הרמבם בהלכות שכותב פטור ולא מותר

יש מחלוקת בפוסקים בהבנת הרמב"ם - המחלוקת היייתה לפני מציאת התשובה בה הרמב"ם כותב במפורש שדעתו היא שמותר ולאור זה יש להבין את דבריו במשנה תורה (כך גם כותב הרב עובדיה בהקדמה לספר פאר הדור).

לשאלתך למה הרמב"ם כותב פטור ולא מותר - כי זה יותר מדוייק לשונית בהנגדה ל"חייב" של תער בניגוד ל'אסור' והרמב"ם לא מחלק בדווקר בין 'פטור' ל'מותר' חוץ מבהלכות שבת ששם הוא מאריך להסביר שהוא כן מחלק (תחילת פרק א).

ב הוא כותב במפרים ולא כותב שכעין תער ולכן לא חולק בהכרח על ההלכות

ג באותו פרק עצמו (כמו שהארכתי קודם) יש חייב (מלקות) פטור ומותר - קשה מאוד להבין את החילוק שלך שבברור לא מסתדר עם המותר בהמשך הפרק

לשון התשובה:

ופאתי הראש (הן) הצדעים ושעור השער, שמניחים בהן, הוא רוחב הצדע והוא יותר דק מן הבוהן. ופאתי הזקן ארבעו הלחי העליונה והלחי התחתונה מצד ימין, וכן שתי הלחיים מצד שמאל. ומותר לו לגלח הפאות כולן במספרים וכך עושים אנחנו תמיד, ר"ל נגלח פאתי הראש במספרים, לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצדעים, כמו שחושב ההמון, אלא הנזיר הוא אשר צווה לגדל השער, ולכן אם גלח, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשהח ואין הדבר בפאות כך, אלא הוא מצות לא תעשה לבד, ולפיכך אינו חייב לגדלן, אלא אסורה עליו ההשחתה לבד. וכתב משה. 

ג. שים לב לדיוק הלשוני גם בהמשך - "פטור" מונגד ל"חייב" ו"מותר" מונגד ל"אסור", וגם אם לא היה כך אפשר לומר שלא דק - הראייה שבשבת הדגיש שהניסוח הוא כן בדווקא.

אני טוען שלפי ההלכות גילוח במספרים הוא לא כעין תער ולמרות שנהדר שכאן זה מתאים לדיוק שלך (שלא מחויב מהטעם שלא כתוב כעין תער) ואילו היכן שהגדר הזה מופיע הרי שמופיע גם היתר גמור בניגוד לפטור

זה שאסור לגלח אותו בתער.

כי דיברו פה על זקן. ואגב, בציור היחיד שיש לרמב"ם, הוא מזוקן.

לגבי פיאות, יש כל מיני מנהגים. מבייביליס ארוכים עד מותניים לדבר קטן ומרובע שצמוד לרקה.

ולא על זה שרשר המשרשר.

אני אמרתי שהוא התגלח כתגובה לחסדי הים שדיבר על ה'גלחים' שמגלחים את הראש.

הרמב"ם מדגיש שם שהוא מגלח את הפאות למרות שרוב העם חושבים שחייבים לגדל אותו ואומר שאין הבדל בין הפאות לזקן ושגם אותו מותר לגלח (אם כי הוא אישית נהג לגלח רק את הפאות).

הדיוקן של הרמב"ם הוא דיוקן מאד מאוחר ולא באמת של הרמב"ם (כנראה מבוסס על דיוקן קדום יותר של איבן סינא - גדול הרופאים בזמנם שהרמב"ם עצמו למד ממנו).

בכל מקרה, למה לקחת את הרמב"ם כדוגמא?

נניח והוא הוריד את הפיאות וסבר שמותר להוריד זקן, לא חסרים גדולים אחרים שהשאירו אותו והיו נגד...

הויכוחים האלו כאלה חסרי תועלת... כל אחד תמיד נשאר בדיעה שלו.

(אומרת בכללי- לא קשור אליך.)

הרמב"ם פסק שמותר לגלח פאות הראש במספריים כעין תער, אבל השו"ע כתב שיש לחוש לדיעה החולקת ואוסרת גם במספריים.

שם זה לא הרמב"ם אלא איבן סינא ככל הנראה. הרמב"ם עצמו מעיד שלא היו לו פאות, זה שווה יותר מפסל.

יש פסל בקורדובה עיר הולדתו (ותבליט פנים בקונגרס האמריקאי), אף אחד מהם לא אמין.

גם אם המילה היא גילוח, יש לעיין מהי משמעותה המקורית.

צומת מתבססים עליו בעיקר.

 זה נשמע כמו משהו סודי מהארי פוטר (הטרלה - אין חובה להתייחס לאור חוקי הפורום הנוקשים...)

LOL

אני אישית מעדיף עם זקן ופאות (וגם גופיה לבנה, חולצה מכופתרת, כיפה גדולה, שורש וגרביים ומשקפיים ללא מסגרת אם גם זה מעניין אותך).

לו קצת זקן (:

אני אכנס קצת יותר לעומק בעניין.

אני חושב שיש רמה רוחנית שבה אתה מנותק מהעניין החיצוני יחסית.

במילים פשוטות, אתה עושה מה שאתה מרגיש בנפש בלי יותר מידיי התייחסויות כאלה ואחרות מצד הסביבה.

ולכן,אם אתה נמצא במקום נפשי כזה שאתה אוהב את הזקן וזה עושה לך הרגשה נפשית טובה אז בוודאי שתגדל.

בנוסף ,מראה חיצוני משדר לסביבה ולכן זו עוד סיבה שכדאי.ולגביי מה שאותו קרוב אמר ,זה נובע מצורות חשיבה כאלה ואחרות על כל פנים בוודאי שאין בכך כלום.

יש עוד עניינים שאני חושב שזה טוב להם אבל לא אפרט אותם כאן כיוון שאני לא רוצה לעורר מחלוקות.

לך עם ההרגשה הפנימית שלך

בהצלחה אחינו

לך לישון כבר

ותגיד להם שאני מוכן לרדת עליך במקום אם זה מרגיע אותם.

בס"ד

כי אני מסכימה ובאלי גם להצטרף לנאמר....!

כי מה שנכון נכון

כי אני לא מסכים אבל איך אפשר להתעלם מסדרה נפלאה שכזאת?

לאו דווקא יהודי - גם לדעא"ש וחמאס יש זקנים, לעומת זאת להרבה רבנים אין.

לאו דווקא גברי - ל"ג בעומר רק ביום חמישי, ויש הרבה גברים-גברים בלי.

ולאו דווקא יפה -

(אומר היחיד בסדרה שיש לו זקן)

במחילה, אבל זו אמירת שטות מוחלטת. אולי הרבה. אולי רוב. אולי רוב מוחלט. בטח לא *כל*. 

אזכיר כאן רק את הרב ליכטנשטיין ז"ל, אבל גם רבנים גדולים מאד חרדים (בעיקר אמריקאים, אבל גם הם ציבור) ישנם והיו שהתגלחו. 

אני בכלל לא מתייחס לשאר דברייך, שגם איתם איני מסכים, אבל גם אין לנו שום מצע משותף כדי לנהל עליהם דיון. 

יהודי - זקן זה סימן יהודי מובהק, למרות שיש יהודים רבים ללא זקן, וגויים עם.

         [כמו שאף ארוך זה סימן יהודי למרות... וכו' ]

גברי - נשי זה בטח לא.

יפה -  כלומר מייפה.  (פה יש לי עוד כמה דברים להוסיף, אבל מעדיפה לא להסתבך...)

(אומרת נשואה לחתיך מזוקן )

סתם חמוד להמשיך את הסידרה...

למרות שכבר עניתי, זה באמת יפה, יהודי וגברי. וזהו.

הנה ההוכחה. במה תבחרו?

סליחה אם זה מעליב אנשים שלא אוהבים זקן. סתם היה לי חמוד למצוא סמיילים 

מצטרפת. לחץ חברתי וזה..

סתם, מסכימה מאד

אני בוחרת בסימונים עם זקנקן יפה.

בס"ד

כבר הגבתי אבל בא לי להוסיף לסדרה הזו....

ולכל אנשי הפורום- שבת שלום! מלאה במנוחה ושלווה בעז"ה!

ובפרט ל@רחפת.. היקרה והאהובה!!! שאת בליבי למרות שלא דברנו כבר מלא זמן..

שבוע טוב יקירתי! מלא בנינוחות ודברים משמחים כמוך! 

בס"ד

ומה עם הפלאפון שלך???? חזר אליך?

ובכל מקרה שוב שמתי לב שתייגתי אותך בהודעה שהגבתי לך....

אוייש תמיד זה קורה לי......

לא נורא, לך אני מרשה!

בס"ד

רק את מבינה את העילגות שלי בדבר.......

אמרו לערוך...

אל תהרוס!

כי אין הרבה נשים שמגדלות זקן. [אפילו פמיניסטיות קיצוניות].

פמיניסטיות זה הדגשת הזכויות הנשיות. לא הידמות לגברים...

דווקא היה מתאים משהו בסגנון של "זקן משמש סמל סטטוס גברי, ובכך משרת את ההבניה החברתית הדוחקת את הנשים לשולי החברה, גידול זקן ע"י נשים, וההעזה להשתמש באפיון שנתפס כגברי, מהווה איום על ההגמוניה הגברית, ולכן נתקל בהתנגדות חברתית. דווקא משום כך, הוא פריצת דרך במימוש זכותה של האישה לפרוץ מהמשבצת אותה סימנו עבורה הגברים, ולהגדיר בעצמה את מקומה החברתי.."

זקן זה משהו גברי, מבחינה פיזית...

נשים פמיניסטיות לא רוצות להיות כמו גברים, אלא שרק זכויות עבודה ורווח ויחס חברתי יהיו שווים.

אם נהיה כמו גברים אז מה נשי בנו? להיפך, לרצות להיות גבר זה הדבר הכי לא נשי שיש.

מקווה שאני מובנת.

לפני כמה שבועות היה מאמר יפה של הרב עמיחי גורדין בשבת בשבתו על הנושא-

http://www.zomet.org.il/_Uploads/1635.pdf (בעמוד 8).

התחיל, ונשאר.

יום יבוא ויעוף,, אולי....

תשאיר אותו! 

כנראה שהעצלות תכריע בסוף.

כמובן, מי שמקפיד שלא להגיע לאיסור בגילוח - לא אומר שזה פסול,

אבל יפה מאד שהתחלת כך. אי אפשר להכחיש שכך היה הרגיל בעם ישראל.

ולגבי ה"יופי" - הרב קוק כותב ש"חוש היופי הישראלי מודה שיותר טוב עם זקן"... (ציטוט מזיכרון. אגרות ראי"ה).

לגבי "מי תתחתן איתך"? כנראה לא מישהי שהיא בכיוון תורני הפוך משלך.. ולגבי מי שכן בכיוון שלך, אז אם זה משמעותי לגביה, כנראה - מבחינה זו - אחת כמו אלו הרבות שהתחתנו עם כאלה הרבים...

"מקובל" - תרתי משמע...

סקר קצר בנושא העדפה או לא של זקן אצל המיועד - לקראת נישואין וזוגיות

תסתכל פה ותראה מה בנות מעדיפות...

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה