כלומר, כשיש בחילה אי אפשר לאכול.
אבל מקרקרת לי הבטן גם אחרי שאכלתי טוסט! ועכשיו לא רק שאין לי כוח לזוז אני גם יותר רעבה.

אסור לספר לאמא דברים שמציקי ףם לי כי היא תמיד מחפשת פתרונות. לא, עברתי על כל רעיון אפשרי שהצעת ושחשבתי עליו, ואני עדיין לא מוצאת מה לאכול בבוקר. בטח לא באולפנא. ולא, אני לא מתכוונת להביא דייסת בייבי לחדר האוכל. כן אמא. משנה לי מה חושבים עלי

ובכלל, כל מה שאני אמצא לאכול יימאס אחרי שבוע גג, אז למה לנסות?

נראה לי שאני פשוט צריכה להתחיל לאכול דרך הווריד או משהו
חס וחלילה

ונגיד אם אני אביע את תמיהתי לנגן בצ'לו את גם תתחילי לחפש פתרונות? כי לזה באמת אין פתרונות.

למה אני כל כך מעצבנת
למה חזרתי אתמול הביתה
(הי, אני מדריכה)