לא משנה מה אני אומרת, אני תמיד אצא סתומה וחסרת רגשות.

לא משנה מה אני אומרת, אני תמיד אצא סתומה וחסרת רגשות.חירטוטא דלעילא

אני לא יודעת מאיפה כל השאר לוקחות את המילים הנכונות.

וזה לא שאני לא מנסה

את לא יוצאת ככה ובטח ובטח שלא תצאי ככה תמיד.ענבל

בס"ד

אני אגלה לך סוד-
כשמדברים על נושאים כל כך רגישים הרבה פעמים גם אם אומרים אותם בעדינות אנשים קוראים אותם בדרך מסוימת. קשה מאוד למצוא את המילים המדויקות לנושאים כאלה.

מאיפה השאר לוקחות? מעצמן. מחוויות שהן עברו, מניסיון חיים, אבל בעיקר מתרגול (לצערי).
אני יכולה להגיד לך על עצמי שלא נולדתי עם היכולת להגיב ככה ולא נולדתי עם היכולת להיות מובנת לכל ועדיין יש אנשים שלפעמים מפרשים אותי אחרת משהייתי רוצה וזה בסדר, מסבירים שוב..
אל תרגישי רע עם עצמך. את מקסימה והסברת את עצמך בהמשך השרשור בצורה ממש רגישה בעיניי ובוגרת.
אני בטוחה שאף אחת לא חושבת שאת חסרת רגשות או סתומה או גם וגם. אני בטוחה שכולן מבינות שדיברת מכאב (כאב שנמצא אצל הרבה מאיתנו אגב), שכולן מבינות שהעלית את זה כי באמת קשה לך בדיוק כמו שלהן באמת קשה עם מה שכתבת. לשני הצדדים קשה, ושני הצדדים כואבים והכאב הזה בעיניי הוא עם הכי הרבה רגשות בעולם. אדם חסר רגשות לא היה כותב מה שאת כתבת. אדם סתום לא היה יודע להתנסח כמו שאת התנסחת (יכולה להיות לנו ביקורת על דרך מסוימת שבה אמרת את הדברים אבל באופן כללי התנסחת בצורה מרשימה).
את מדהימה וכל אחת שהגיבה לך היא מדהימה, פשוט כל אחת כתבה מהמקום שלה, מהכאב שלה וזה יצר כביכול שני צדדים.
אני חושבת שעוד מעט כולן יבינו שכולן באותו צד. גם אם לא נסכים על פרט כזה או אחר, בסופו של דבר אנחנו לא נגד אף אחד וכולנו כואבות את הכאב אחת של השנייה.

אז בשבילי, בבקשה, תמשיכי להגיב, תמשיכי להציף בעיות. את עושה את זה בעיניי בצורה ממש מתוקה ואת ההערות שקיבלת בשרשור תמיד אפשר לקחת למקום בונה והשרשור הבא שלך אולי יהיה מלכתחילה מובן יותר (אל תקחי את זה רע! מותר לא להיות מובנים לפעמים ולהסביר בהמשך! לאט לאט מתעדנים ומבינים איך חלכת בין הטיפות. גם אם לפעמים מועדים קצת.. ובאופן כללי שימי לב שאמרתי "מובן יותר" ולא "רגיש יותר" כי בעיניי השתדלת להיות הכי רגישה שאפשר במצבך וגם את מצויה במצב לא פשוט).

מקווה שלא הזקתי ושדבריי יעשו טוב.
ב"הצלחה