תודה. אהההמ אין לי מה לומר

את חמודה גם.

לא חשבתי שאת כזו לפני שידעתי שאת כאן גמכן

פשוט במציאות הם שמים על עצמם פילטר, ופה לא- לטוב ולרע.

ואז את מכירה את מי שהם באמת.

זה אני. סוגשל.

אני לא מדברת הרבה עם אנשים או מתקרבת לאנשים בכללי. (טראומות אנא אערף) אז יוצא שחושבים שאני בנאדם סנוב...

מידי פעם אם תראי אותי עוצרת באדום תבואי לומר שלום

עשינו בדיקה ומספיקים בזמן הז הלומר את כל 12 הפסוקים ו3 יחי

מכירה את רוב הצוות של הבנים לצערי. רק בפרצוף אבל.

אחחחחח למה יש לי עיניים

אני צריכה להתחיל להסתכל למטה כמו בנים של ברסלב

לא מרגיש חסידי לי. מרגיש לי כמו בן. לא אוהבת להרגיש כמו בן.

לא אשמתי שיש לי זיכרון טוב ואני זוכרת פרצופים אחר כך. ואז חושבת שההוא ודמה להיא ובטח הם אחים ואיזה קטע.

אוף.

השנה לא מסתכלים על בנים! 

זה בטחו משהו עסיסי ואני במתח.

הבנות שם לפחות לבושות צנוע. לא האמריקאיות

פעם ישבו מאחוריי זוג של אמריקאיות (איך אני אוהבת לומר שאני לא יודעת אנגלית ולשמוע ריכולים!) ואמרו, שטוב שהישראליות מגיעות כי פעם בשנה מישהו צריך לטאטא את קינגסטון...

אם תביאי רעלה משמר השכונה ישים אותם בשמירה

מה שכן תוכלי ללכת ליוטיקה והחצילים יעברו צד

חצילים זה כושים. כי פשטה שמועה מוזרה שהם יודעים מה המילה כושית אומרת. וזה מעליב אותם כמו שאסור לומר שווארצעס. קיצר.

אז קוראים אותם חצילים, או גמבות, או פלפלים, וכל ירק שאת רוצה להכניס לו קונוטציות שליליות

והם באמת עוברים צד.

אני לצערי מסתפקת בזה שהם זזים ביראת כבוד כמו קירעת ים סוף.

(הסוד הוא ללכת בחבורה של 20 בנות עם פרצוף קשוח של רוצחת סדרתית)

למי אכפת שהם לא מסוכנים? (אגב, לבנים הם באמת פחות מסוכנים- משום מה)

העיקר שזה אקשן

א. המדריכות במחנה הן לרוב בנות קטנות ומתלהבות. לצערי. לא יפה להכליל אבל בנות בוגרות וכו' מעדיפות להתנדב בדברים אחרים שלא לוקחים להם את כל התשרי.

יש עליהן פיקוח אבל לא צמוד ולא ממש מוקפד.

ב. צודק שזה גזעני. אני אעיר להן אם אני אראה כאלו.

ג. יש שם הרבה מאד תוכן, נא לא להיתפס לפספוסות

לכן אמרתי שחבל שיש לי עיניים. וד"ל. כי אני בנאדם שמרחף וזה בעייתי לפעמים

וכל שנה אני נדפקת בגלל זה מחדש

אנשים מלחיצים

וכידוע שיש בנות ממושקפות שמורידות משקפיים בשעת שמחת בית השואבה

ולא מתםללות שורה ראשונה

ולא בקינגסטון בחלון

כי כן, מה לעשות, ואנשים תמיד צוחקים עלי שזה מציק לי אבל אני מבינה אתזה.

לכן אמרתי שאני מרגישה בן לפעמים. כי בנות אומרות לי שאני מגזימה ולמה זה מציק לי בכלל?

וזה לא קשור ללהיות צנועה בלבוש. כשעומדים בגוש ענק בי"ג תשרי בסופר צניעות ממש לא מושך תשומת לב עם כל הכבוד לבד הכחול המעפן. יש דברים שהם לא תלויי לבוש או דיבור.

(נוסטלגיה למתי שנלחמתי שם עם המלך המלכה. אחחח היו אלו ימים)

והנה חוזרים להצהרה שלי שיש דברים שצריך לשנות ואמן שישתנו

מה את אומרת?

איזה פחד כשזה בא מבן

אני סתם בנאדם שמרחף, אז פתאום אני מגלה שאני בוהה במישהי או מישהו והם לא מבינים למה.

אתה צודק אבל אין איך לשלוט בריחופים

למשל.

תודה על הפירוט אבל, ניכר שהושקעה מחשבה בנושא

אני לא מבלה הרבה ברחובות, אבל אנסה ליישם חלק מהנאמר

(כמה שפחות לחצות כבישים. כמה שפחות לחצות כבישים!)

ובאמת פלאפון או חוברת זה דבר שימושי במהלך הטיסה והשהות. או איזה ליקוטי תורה אדמדם

בכללי גם לעמוד באדום לא נעים

ללכת לעזור כשלא בא לי ואני הולכת רק כי ככה הרבי אמר לי זה לא נעים

אבל מה לעשות

ויומיים אחרי זה אמא שלי קיבלה בשבילי דולר מאיזה קשיש. סיפורי ניסים.

אחחחח אני אשרוד נראלי

מסוכן לגלות לך דברים

זה נשכח בתהום הנשייה

רק שההיא עדיין מטרידה אותי בסמסים

אבל פסדר

זה היה יומיים הזויים

שנה שעברה הייתה לי קופסה כזאתי ששמתי בה את הסים והיא אמרה שיש לה אוסף, 

ואז אמרתי לה שאני אביא לה שנה הבאה מהארץ קופסאות!!! ויש לי להביא לה 2 זה הכל.

למה להעלב?

אפילו שהוא היה דיי מכוער!

כי היו לו כמה תכונות טובות.

והיא גם אישה יהודיה וגם נחמדה וגם חמודה וגם זהו. 

לא השוותי אותך אליה סם אמרת שאת שם כל שני וחמישי, והאישה הזאת גם שם הרבה.

חיים שלי בלבלב ובתוספתן

מכניסים אותך לשורה! וויהיההיי קצת צפוף אבל בסדר

תחביב שלי- להרים רגליים ולהישאר באוויר

לא תחביב שלי- לעמוד מאחורי בנות שלא התקלחו

עשו לנו הקפצה כדי לתקן את האמבטיה. באמצע הלילה!

בחורים מפונקים שצריכים שכולם ייצאו בשביל לפתוח את הג'ורא, אפשר לחשוב

<צ>

או שזו שאלה אישית כזאת?

הגזמתי קצת בתאוריי.

לא משנה.

(לא שאני יודעת מה זה קינגסטון אבל )

(בדיחות קרש ברבאקקק)

פיצה קינגסטון או בייגל? זו השאלה.

אני אומרת, בייגל, כי רק 3 דולר ופחות משמין ויותר משביע ויותר קרוב למאור!!! יוהו!

ציניות זה רע.

בדיחות זה מצויין.

בדיחות קרש - איפשהוא במקום לא נחמד באמצע.

את באמת שם או שאת מדברת בציניות?

את לא רושמת <צ> אז אין לי דרך לדעת

פיצה קינגסטון קצת מטורף שם

לא הולכת לשם בלילה לבד. רק עם חבורה של בנות

אחלה ביזנס!!! זה ומכירת ערבות

יפה שכולם בורחים! נקבע חברותת פיצה מתישהו

אני אגיד שלום לכולן מחשש שזו את

אני אחפש מי הכי דומה לשוברת גלים

השרשור הזה כולו בסינית 

עזבי

דברים מוקצנים מידיי

קינגסטון.

אההמ קינגסטון זה רחוב שבאמצע יש את 770 זה שבית מדרש של חב"ד והרבי

וכולו מלא חנויות

יוהוהו

שווה להיות חבדניקית.

הבית מדרש זה על פינת קינגסטון והכניסה לגברים רק מאיסטען פארקויי נכון י מקינגסטון עזרת נשים אחת מני 3(:

קינגסטון זה הרחוב הראשי של ה'שכונה' של החבדניקים בקראון הייטס שמה ממוקמות רוב החנויות ויש כניסה לכל הרחובות הסבתיות(כי זה מרובע, דע) שמה יש גם את אשל...

הקפצתי לטובת אנשינו

חב"ד- מתוסבכים פצצות בכיף

הצטהב והצטרף

|שנים לא פה| |קופץ לביקור בתמימות| |קורא קורא קורא| |מתפגר מצחוק מול המחשב באמצע ביביסיטר|

מישו אמר לכם שאתם נורמלים אי פעם?

עבדו עליכם

וודאי. אם היא זוכרת אז גם היא יודעת

 הגזמת אחותי. בסוף אני אעוף ואאבד בחלל

אחרי שנה מהנושא מוזמנת

מה לעשות שרק עכשיו 

@ציף הביא לי מודעות תשרשור המתוסבך הזה?...

אממ נראלי על כל התסבוך והשפה הסינית בחבד אמרתי פירוט...

*נראלי

הרגתם מצחוק עם השרשור הזה

התמזל מזלי שתמיד הייתי נורמלית בקטעים הנ"ל (יענו גם צניעות וכאלה וגם שורה ראשונה וקיצוניות מעפנה ) 

אין סיכוי שאני אצליח לנחש אני לא מבינה באחריות של אשל או מחנה למינהם ולסוגיהם

ציףציף או צהובה תפגישו בנינו  ! ! ! |צווחו בגרון ניחר|

ו א ת ? גם חבדצקרית?

ביחד עם יהוייקים ואלנקם אבו אשפרץ שבאים כעסקת חבילה

תכירו אותה כבר לבד?

נכון שאני חייזרית אבל לא ירוקה לגמרי...

ונכון שאני מחרטטת אבל זה חרטוטים דלעילא!!!

ומי זו תחשוב טוב?

ואת מכירה אותי כנראה. לפחות את השם נראלי

כלומר אני מקווה שלא אבל ניסיון מר הוכיח אחרת. לא משנה.

אני אשמח אם תגידי בפרטי מי את ומה שמך

זה אחד ה-שירשורים!

באנה, הרסתם אותי מצחוק!

בעע! רק אני חשבתי לעצמי שלא עומדים בשורה ראשונה, כי למה להדחס?

ולמה להגזים ולהשפיל מבט כשעוברים לידי בנים?

ומי שולח ילדים קטנים לתשרי, אפילו שיש מסגרת כמו 'מחנה'??- זה נניח משו שלעולם, אבל לעולם לא אוכל להבין!

ואמאלה!

תשרי הזה מתקרב

מסתבר שחייב לעשות שם איזה מפגש שכזה,

כמעט כולנו שם

באמצע הרחוב, ליד גדר ההפרדה

נגרור אותך

זה היה בצחוק, את יודעת. רק מקודם הסברתי כמה אני לא בעד דברים כאלו!

נעשה בחדר שני יום אחד. או בקינגסטון מאחורי המדפים

רק בלי אוכל כי ההנהלה שם לא מרשה

ועוד כמה בנות שקוראות פה ואין להן ניק חוצפנות

לא מכירה לא את שטות, לא את תחשוב טוב, לא נחל ולא שוברת גלים...

כלומן מן הסתם מכירה רק לא מי מאחורי הניק

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה