והכפר הגלובלי הזה.
הוואטסאפ ושליש גן עדן.
מרגיש כאילו אתה נכנס למערבולת אדירה של נשמות של נפשות.
כוחות , כשרונות, מראות, צלילים, תרבויות,קיבוץ גלויות.
לבושים וכיסויים, היכלא דנשמתין, משקפי שמש, וצלצולים, איפורים,ומסכות.
פשטות. פוזות וענווה, יושר חיוך, אמת בעיניים.
שקר הדמיון. רקע מפה, רקע משם. עולה חדשה, צברית בנשמה.
גרושה פלוס שלושה, מנגנת בלהקה, רוקדת סמבה בדממה.
מקסימום לומדת הוראה, דוקטורט בקרימנולוגיה.
מנגנת על התוף על הכינור, על הפנסתר ואם צריך גם על העצב ברה מיז'ור.
שורש , בלנדסטון, מגף, חצוי, משוסה, תנכ"י, נעל צבאית אדירה.
ממש שמחה, ממש עצובה, ממש ישרה, ממש רצה, ממש הולכת.
ממש מטיילת. ממש אבל ממש אבל ממש אכפתית.
עינה לא תפספס עכבר הצמא למים או לפירור גבינה.
ופעם אחי מעך זבוב והיא עשתה לו החייאה,
ואם הים היה צמא גם אותו היא הייתה משקה.
הוא מרים 150 קילו בעצימת אוזניים, רכב על סוסים על הידיים.
ואם היה אפשר הוא היה ממציא את המאזניים. רק חבל שהם כבר פה מבראשית בין הערביים.
רוקדת זומבה בעצלתיים, הולכת לחוג אירובי בשבוע פעמיים.
הוא רץ ב5 דקות אלפיים.
אתיופי, פרסיה, פולני מרוקאית, הונגריה תמניה, מוצא לא רלוונטי.
מה זה משנה מאין באנו ? השאלה לאן הולכים? ומי מוליך את עדר הכבשים?
נלחם בטיגרסים בגואטמלה, אבל זה לפני שהוא למד לא לצאת מהארץ, וואלה.
היא דווקא בקטע של חו"ל, קצת נופים ,אנשים, אירלנד, זה קול.
איפה השטעטל שלי איפה?
אתה בטוח? בוא נקפוץ לשם.
האם שומע?
קח אתה את זאת, בסדר?
במאה רובל סגור את התדר.
אבל אני בכלל והיא.
נו ואת מי עוד אתה רואה בסביבה.
היא האחרונה שנשארה.
אחרי בת השואב והקוצב.
שסגרו כבר מזמן עם חצקל וזאב.
בת הרב תפוסה, והיפה כבר ברחה העירה.
אז את מי אתה רוצה?
אז
תן תודה לה' אלוקיך על רוב התקשורת, ועם כל המציאות ההפוכה הזאת.
בהפוך כפול ומכופל עם הרבה סוכר,
תודה לבורא רשת
ואני מאותגר
אך אולי קצת מאושר.
רק אומר עוד תפילה
יהיה רצון שצר כל צורה
ימציא לי את אבדתי מהרה,
ולא אפספסה בעיני הצרה.
או ברגל מהרה
תן בנו דעה
בחודש געגוע וסליחה
"ולא נבוש כי בך בטחנו"
