ידוע הדבר כי הקב"ה דן דין אמת לאמיתו. ולא מקובלני מרבותי ריבוי מהמילים דין אמת לאמיתו. 'דין לאמיתו' או 'דין אמת' מיבעי ליה למימר!!
אנא הושיעה נא!@!
ידוע הדבר כי הקב"ה דן דין אמת לאמיתו. ולא מקובלני מרבותי ריבוי מהמילים דין אמת לאמיתו. 'דין לאמיתו' או 'דין אמת' מיבעי ליה למימר!!
אנא הושיעה נא!@!
הזהרה: מכיל תכנים רציניים
אמת ר"ת א'מונה מ'צוות ת'ורה.הקב"ה דן אותנו כל אחד כפי כוחו בכול עניין ודבר באמונה בקיום המצוות(הידור בהן התבטלו ודרך העשיה אם בשמחה וכו') וכמובן על התורה,מה אדם התעמק ,כמה ביטל ח"ו וכו'
גמ':"(דניאל יב ג) "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו'"- זה דיין שדן דין אמת לאמתו ...". ואומר תוס' שם- "אמת לאפוקי דין מרומה אע"ג שהעדים מעידין אותו [אין מחתכים אותו] כיון שיודעים שמשקרים כדדרשינן (בסנהדרין דף ז.) [צ"ל בשבועות ל:] לאמתו שלא יטו את הדין." (ובע"ה ארחיב בזה בצירוף התוס' במגילה בפעם אחרת)....
ואם זה נאמר כלפי קב"ה (איפה בדיוק?....)...
אזי יש לומר לפי מה שכתוב בסוף פרשת נח (בראשית יא ה) "וירד ה' לראת את העיר" ורש"י שם- "לא הוצרך לכך אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנידון עד שיראו ויבינו"
והיינו-
שלכא' אפשרות להסביר התוס' בב"ב שהדיין הנ"ל נמנע מלדון אע"פ שמצד כללי הפסיקה הדין כך- אע"פ הוא דן "לאמיתו" ובאמת- הוא יודע! וזהו העיקר והפשוט.
ועל דרך האפשר במליצות לשונו של בעל חידוש תוספות זה בדיוק דבריו יש לומר שהדין לאמיתו הוא דוקא בזה שנמנע מלהרשיע את הרשע האמיתי משום שכללי התורה מורין לזכותו- ובזה נראה דין אמיתתו! ולפי רש"י הנ"ל מתיישב הכל בפירוש זה שירד קב"ה כביכול לראות ולברר ע"פ כללי הפסיקה ללמדך לדון דין אמת לאמיתו- שהוא ית' דן דין אמת לאמיתו. ודו"ק.
אולם השתדלתי בדיוק דבריי שהיה הכתוב ללמדך לדון דין אמת לאמיתו- והיינו כי לכא' יראה מהפסוק "לא ישא פנים" וקושיית המלאכים בגמ' ברכות כ ע"ב מהפסוק "ישא ה' פניו אליך":"דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמיה דר' אמי וזמנין אמר לה משמיה דר' אסי אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך (דברים י יז) "אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד" והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב (במדבר ו כו) "ישא ה' פניו אליך" אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה (דברים ח י) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך" והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה" ותשובת הקב"ה בגמ' לא דחתה את נשיאת פניו אל עמו. אלא שהוא דין מיוחד ואין קשה משם לפי שהוא ית' הוא בודאי דן דין אמת במהותו ולמדך זאת מהיישוב הנ"ל אלא שע"ג זה מכיר הוא בבניוולכן כל היישוב הוא ללמדך דרך בדרכיו ית'. ועוד הגמ' ב"ק נ ע"א "אמר ר' חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". ואע"פ בודאי הנהגתו חסד ורחמים... וידו פשוטה לקבל שבים ותשובת ישראל מצד סגוולתם היא בודאי.....
ודו"ק.....
לילה טוב.
@יהיה בסדר.... (ובכללי מה נשמע....)
אני אבדוק את מגוון אפשרויות הענישה שאדמין סיפק לי |צחוק מרושע| |שטן|
ובכללי מצב החסה בשטחים יבש
הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,
מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.
העונה להגדרות הצניעות ?
אפשר פילאטיס ולא זומבה
כמובן.
ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר
לזוג, הליכון זוגי
נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג
הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש
הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים
של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה
יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם
האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא
על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת
כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים
בגרויות חורף פטור מלספור
והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים
וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה
אנחנו נשארים אחרי היסודי
אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר
בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל
על כן צריך לספור הכל
הרמוניהאחרונהאתם שטוניקים גאוניים
פעם היינו חברות;)
מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.
בשביל הלא מעודכנים
יש לכם ממנו זכרונות טובים?
יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?
תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")
@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?
אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?
זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.
יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד
אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.
אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר
זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.