ידעתי שאתם נשואים, אבל לא שאין לך אמא.

למה שזה יפריע?

האמת מבינה את השאלה. כי זה מפחיד, להתחתן עם מישהו שיש לו כזה חור בלב - וזה חור, אין מה לעשות.

אבל, לכל אחד יש חור בלב, נרצה או לא נרצה.

ואנחנו לומדים להתמודד עם זה, וגם אתם תלמדו, וסה"כ בסוף אנחנו חיים בשמחה כמו כולם.

כן, יש חוסרים ודפקות שלי יש ולך בחיים לא יהיה (בע"ה!),

אבל גם לך יש כאלה,

ובאמת אני חושבת שאם באים בראש פתוח ובלי פחד ומוכנים ללמוד, אז רק גדלים וצומחים מזה.

זה דבר מורכב, אבל בהחלט אפשר לחיות עם זה ולחיות טוב.

מה גם שזה תלוי מאוד איך המשפחה התמודדה עם זה נגיד..

אם הם נפלו וההורה הנותר לא מתפקד ובלאגנים בבית אז זה פשוט קצת כמו לצאת עם מישהו ממשפחה הרוסה..

אבל המון פעמים מצליחים בסיעתא דישמיא עצומה להתמודד עם זה עם הרבה אמונה וכוח.

(וזה שלא יהיה חם או חמות זה בהחלט לא ההשלכה היחידה..)

רק צריך לדעת שמעכשיו אתה כמו אבא ואמא שלה

וזה לא עניין של גישה

בהחלט היה אפשר להתנסח בצורה עדינה יותר.

לא  יודעת בקשר לניתוק מהמציאות (לדעתי זה עניין אינדיבידואלי), אבל תזכור שאתה מדבר עם אנשים, על אנשים.

זה יכול לפגוע.

באופן כללי, בעיני התגובה שלך הייתה כוללנית וקצת פוגעת.

(בכל זאת אני אגיד: דברים שקורים בחיים משפיעים עלינו, אבל על כל אחד בצורה שונה.)

והסכמתי עם כל מילה.

גם עם מישהו שההורים שלו גרושים..

צריך לבדוק איך הוא לקח את זה ואיך הוא התמודד עם זה

ואם לקח את זה למקום טוב אז אפילו הוא עדיף מבחור עם 2 הורים

מנסיון

הם בני אדם בדיוק כמונו, וגם לנו יש הורים, איך אפשר לפסול על דברים כאלה.

מפחדים מקצת התמודדות, זה חלק מהחיים, ואין לנו שום הבטחות לגבי העתיד

ודי נמאס מהניתוחים הפסיכולוגים, תצאו תכירו, מקסימום זה יצליח

בסרטן יש מרכיבים גנטים, ואת זה לא בודקים בבדיקות האלו

ויש עוד מחלות גנטיות שלא בודקים

יש מוטציות שאופייניות בסרטן שיכולים להיות נשאים שלהם ולא לפתח סרטן לעולם ואנשים שלא נשאים יכולים לפתח.

סרטן מאוד נפוץ במדינות מפותחות, אולי בגלל תוחלת החיים שגבוהה יותר. במדינות לא מפותחות המחלות הנפוצות הן בעיקר מחלות טפיליות

במשפחה שלי לא היה ידוע לי על מקרים של סרטן ולפני שבועיים דוד שלי נפטר מסרטן

אז מה זה אומר? זה לא אומר כלום

כשבאים לבחור בן/בת זוג זה לא היחס שצריך לבוא איתו ואנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בעתיד, ויש הרבה דברים לא צפוים שיכולים לקרות. אז אנחנו בוטחים בה' שהכל לטובה ושנוכל להתמודד.

אפשר לחיות את החיים מתוך פחד והתגוננות ואפשר לשחרר ולחיות!! (לא בכוונה של לקחת סיכונים מטומטמים כולל בבחירת בן זוג) להבין שיש מלא דברים שהם לא בשליטתנו וזה בסדר

ונכון שאף אחד לא רוצה להתמודד עם דברים כאלה, אבל אלה החיים וההזדקנות עושה את שלה.

קל לחיות בתא משפחתי "נורמטיבי" ולהסתכל על כל מה שלא כזה כבעייתי, או להתעורר מהאשליה הזאת

בגלל שיקולים כלכליים

שיהיו כאלה קשיים בעיקבות פטירה.

למרות שאמרתי לה שאין לי מידע על המצב הכלכלי שלהם. 

אני לא אהבתי את הנימוק שלה גם, וקשה לי עם זה מאוד...

אבל אני יכולה להבין מאיפה זה בא....

אני לא אהבתי את הנימוק שלה גם, וקשה לי עם זה מאוד...

אבל אני יכולה להבין מאיפה זה בא....

זה לא מטריד אותי אני מנסה להסביר את עמדתה

א. יש השלכות, בין אם במודע ובין אם לא.

מה ההשלכות?

אצל כל אחד זה יכול לצוץ בצורה אחרת.

אצלי לדוגמה זה הרבה שאלות בנוגע לחינוך  שלמעשה לא חוויתי ואני חווה מחדש עם הילדים.

 ו"פולניות" יתר ודאגה קצת מעבר לאנשים שלא נחשפו למוות.

למה?

כי אצלי מוות זה דבר מאוד מוחשי, זו לא כותרת בעיתון או מילה.

זו חויה.

ואצל כל אחד החויה הזו נחרטת ומשפיעה באופן אחר.

מישהיא פעם אמרה לי שלא מחלימים מזה אלא עוברים את זה...

זה ישפיע וזה ישפיע על כל אחד באופן אחר.

האם זו סיבה לפסול?

לעניות דעתי לא.

כי כל אדם מגיע למערכת זוגית עם שריטה כלשהיא.

וכל יתום מקבל את היתמות שלו באופן אחר.

יש כאלו שחוששים יותר מדברים מסויימים.

יש כאלו שמחפשים בבן הזוג את ההורה האובד.

יש כאלו שדואגים מאוד להורה הנותר או לכלל בני המשפחה הנותרים

ויש כאלו שבכל כוחם ינסו להקרין חוסן ופוזה של "זה לא מזיז לי".

יתום בעיניי הוא דווקא טיפוס שיהיה רגיש יותר לזולת באופן משמעותי.

חיפוש הזהות שלו לא יפגע במערכת הנישואין אלא ימנף אותה.

(אם כי גם זה מאוד תלוי בסופו של דבר באישיות של האדם).

ב. בהחלט יתכן שיתום יגיע עם בעיות כלכליות מהבית, אבל זה בר שינוי ותלוי מודעות כמו כל אדם אחר.

ג. בלי קשר לכך שאני יתומה, עוד לפני שבעלי הכיר אותי הרב שלו אמר לו שבעל הוא לפעמים בעל, לפעמים חבר ולפעמים אבא.

וזה מאוד נכון בעיניי, בעלי בשבילי הוא ללא ספק גם קצת אבא

אותי זה מנחם ומשמח והוא נושא ב"תפקיד" בשמחה...

אבל עם יתום אולי כן

זה מאד קשה. תלוי כמובן באיזה גיל נפטר ההורה, מה הקשר שלו היה עם ההורה שנפטר, האם ההורה החי התחתן מחדש... זה מאד מורכב ומשתנה מעניין לעניין.

אבל,  אבל. בגלל שמתחתנים בגדול עם בנאדם, ולא עם המשפחה, אז- 

א. יתמות משפיעה על האופי הרבה. הופכת אנשים לבוגרים ורציניים יותר, ורגישים לזולת. פלוס.

ב. הקב"ה אוהב אותם מאד. פלוס.

ג. אולי יש להם חסכים\טראומות, אבל מניחה שמתמודדים איתם אחרי פטירת ההורה והם מטופלים. עם זאת, הקשיים יכולים לצוץ כשנולדים ילדים, ובן\בת הזוג היתומים יכולים לחוש בעיות עם גידול נורמאלי בגלל חוסר בדמות אם\אב  (מי שנפטר) ועוד כל מיני בעיות כהנה וכהנה.

מכל שאר הבחינות, זו מצווה גדולה, אלו אנשים נהדרים וחזקי אופי לרוב, וגם לא תהיה לך שוויגער להתמודד איתה

(סורי על הרוע )

מסכימה עם התובנות החכמות שלך, ורוצה להוסיף: פה זה לא אותו דבר כמו שמן/גבוה וכו', פה זו פסילה בגלל דיעות נפסדות לטעמי...וחבל שעקב גזענות, או לתדהמתי יתמות וכדו' מפסידים בניין בתים מדהימים.

כמו שמישהו לא נמשך למישהו שמן, שזה תכונה חיצונית, מות רלו גם לא להימשך למישהו כהה עור.

ואם זו אפלייה על בסיס גזע, אז לא להימשך לשמנים זה אפלייה על בסיס בעיה גנטית.

בקיצור. כל אחד נמשך למשו אחר ואין בושה בכלום.

אלא אם כן למישהו אין בעיה עם צבע או מראה מסויים או אופי מסויים ורק ה"עדתיות" מפריעה לו, זה בהחלט מטומטם.

פחד מלהתחתן עם יתום או גרוש נובע מזה שבטח יש להם בעיות נפשיות מסויימות. זו הבעיה, לא כל השאר. לדעתי.

ההבדל הוא שתכונות פיזיות או תכונות אופי הם דבר שבסדר להירתע מהם,

וגם בעיות נפשיות זה דבר שצריך לשקול.

אבל לפסול על סמך סטיגמות? מגוחך, חסר טעם ופרימיטיבי.

תקראי, כולם אומרים שאין להם בעיה ובדיוק מה שאת אומרת!

אני מכירה הרבה יתומות לצערי. אוקיי? וכולן ב"ה בסדר גמור, חוץ מאחת מהן שהתחרפנה קצת.

את יכולה לקבוע בוודאות שכל מי שאיבד רח"ל הורה לא הושפע מזה? 

אם את בסדר, אני מעריכה ממש. אבל יש כאלו שלא.

למה להשוות בין משהו כזה, שהשם ירחם, לבין מישהי שרוצה שבעלה יהיה רזה?

זה מה שאמרתי! שלא צריך להפלות על סמך עדה.

אבל מישהו שממש מפריע לו צבע עור כזה או אחר, זכותו המלאה. (אני פשוט מכירה כמה כאלה, ויש להן חברות תימניות ואתיופיות, אבל הן לא מוכנות לקבל בעל כזה.)

עוד כמה שנים, תחזיות גנטיות מספרות שכולם יהיו ממוצא מעורב, ואפילו מראות סקיצה של האדם העתידני (עתידני להלן- בעוד מאה או שניים)

לא קשור. את יכולה להתחבר לאופי, כן.

צריכים לאהוב את הבפנים, כן. יופי פנימי ובלה בלה בלה.

לך זה לא מפריע? כל הכבוד.

יש כאלו שכן מפריע להם. יש כאלו שקשה להם להתחבר עם אנשים שונים מהם.

לא אומרת שזה טוב, אני רק אומרת שזה לא רע, זה לא קשור לנטיות.

את לא יכולה לומר שאשכנזי שרוצה אשכנזייה זה כי יש לו "נטיות לב שצריך לעבוד עליהן."

איזה צבע את אוהבת? הא?

לא, הצבע שבחרת הוא לא הצבע שאת צריכה לאהוב, את צריכה לאהוב את כל הצבעים, 

לא יפה לאהוב רק צבע אחד. זה נטיות לב מטופשות.

אני באמת רוצה שתביני שלא תשפטי אותם.

[הראשונה] היא אמורה לקבל עונש על כך שהתייתמה, ר"ל?

והרי יש לה אבא הכי גדול שמלווה אותה: אבי יתומים ודיין אלמנות...

ומי שמתחתן איתה, מלבד שזוכה במצוה שיש לכל איש לשמח את אשתו, זוכה בשימוח בת שהתייתמה.. ומן הסתם גם בהרגשה שלה של גודל הענין שזכתה לבעל - ביחס חוזר.

לגבי "השלכות" ספציפיות, כמו כל נושא משמעותי שעובר על האדם - אפשר לבדוק לגופו של ענין. יכולות להיות השפעות לכיוונים מנוגדים.

אני חושבת שזה תלוי בזוג עצמו , האם הוא מסוגל להחיל את כל זה .

זה באמת חור גדול (כמו שאמרו כאן)  והאיש/ה צרכים להבין את היתום/ה ולהכיל אותה .

לתת להרגשה טובה והמון ביטחון כמו ההורה החסר. את צריך לזה המון כחות נפשיים.

דברים כאלה צריך לדעת מראש. כי אולי לא כולם יכולים להתמודד עם תיק כזה.

אבל לפסול רק בגלל זה , לא נראה לי.

צריך לדבר על זה וללבן את העניניים ולראות האם זה מתאים ,והאם אני יכל להסדר אם זה ....

נ.ב

אני למשל גדלתי מגיל צעיר בלי אבא , בערך מגיל שנתיים -שנתיים וחצי.

אמא שלי הייתה שנים רבות מסורבת גט (קבלה אותו כאשר היתי כבר בחטבה ....).

וגדלנו אם ההורים שלה (סבא וסבתא - מצד אמא ) בערך בגיל 14-15 הם נפטרו והיה לי מאוד קשה עם זה.

במיוחד שסבא שלי נפטר. הוא נתן לי המון כח ובטחון.

והרבה פעמים אני אומרת לבעלי שהוא מזכיר לי את סבא שלי ....

ואני צריכה ממנו הרבה בטחון , שאני יכלה לעשות דברים , עידודים בכל מיני תחומים .....

ובתחילת הנשואים הרבה הזכרתי את סבא שלי , הייתי  ( ועדין) רגישה בעניין הזה.

בעיקר סביב חגים ,ותקופות מסוימות בשנה. שאז הוא היה צריך להכיל אותי .

ולתת לי זמן להשתחרר ולהתפרק קצת עם בכי .

אין לי מושג מה ההשלכות - אבל כל אחד סוחב מטען רגשי כל שהוא ולכן נפגשים ומכירים - ככלל אני לא חושב שמשהו שקרה לאדם שלא באשמתו הוא דבר שצריך לפסול עליו (נכון שאם יהיו שתי הצעות במקביל אז זה אולי יהיה משנה)

האמת, שזה לא עלה כשיקול, גם כשהציעו לי אותו... הבנאדם מדהים!

לתשומת לב המפחדים/ חוששים.. לצערנו אפאחד לא בן אלמוות.. אא"כ מסיבה כלשהי ח"ו אמות לפני ההורים שלי, גם אני אהיה יתומה..

התחתנתי עם בעלי שנה אחרי פטירת אימו וברור שבית ללא אמא מתנהל אחרת מבית עם אמא. וברור שיש לבעלי חור ענק בלב וגעגועים אינסופיים לאמא הנהדרת שהייתה לו. אבל לצערנו יש גם דברים רבים אחרים שיכולים להשפיע על החיים. אין צורך לחפש מוות או גירושים (של המשודך או הוריו..) לא חסר מצב כלכלי/ נפשי, סתם הורים נשואים וחיים שקשה להם יחד. זה שלאדם ב"ה יש שני הורים חיים ובריאים בבית מעיד על בריאות הנפש של הבית ושהאדם גדל בבית חם ויציב?

אישית, חמותי נלקחה לעולם שכולו טוב בפתאומיות גדולה מאוד ולא זכיתי להכיר אותה. אבל הקשר בין בעלי לאחים ולאביו רק התחזק והתעצם. גם הקשר שלנו עם המשפחה המורחבת נהיה הדוק ואוהב הרבה יותר (למרות שלפי הסיפורים היה חם ואוהב מאוד גם לפני..)

אני מאחלת לכל המחפשים שבעז"ה יראו את האדם שמולם מתוך תכונותיו וכשרונותיו ואת הכוחות האדירים שמצבי משבר מוציאים מהאדם החזק שמתמודד וקם.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.