מרימים טלפון ואומרים להם: "חבר'ה, זה הופך להיות מטרד ממש מעיק. אנחנו מבקשים שתשנו את הכתובת שלכם". 

במילים הללו ממש: 

"תראו, עברה כבר שנה וזה שהמכתבים שלכם עדיין מגיעים לתיבת הדואר שלנו זה כבר ממש מטרד. הרבה פעמים אין לדוור מקום לשים את המכתבים שלנו בתיבה ולפעמים הם מפוזרים על הרצפה בגלל זה".

אם אתם חושבים שהמסר לא הועבר, תוכלו גם להוסיף:  
"אנחנו מפסיקים להעביר מכתבים ומעתה והלאה, כל מכתב שישלח עבורכם לכתובת הזאת, אנחנו מחזירים לדואר וכותבים שהמען שגוי". 

פשוט. 

ולבקש שישנו להם כתובת. העניין הוא שתשלומים וכולי הם שינו את הכתובת. אבל שאר עלונים למיניהם לילדים, ולהם, הכתובת הושארה כפי שהיא. נורא מעצבן.. כי זה אומר שזה לא עניין של חוסר זמן, או חוסר יכולת אלא פשוט תלות בנו. אולי זה גובל בניצול..

אחת, להגיד במילים בהירות מה קורה. גם ברור יכול להיות בנעימות.

תגידי לה, תשמעי, בשמחה אני מביאה לך את הדואר, הבעיה שבגלל שהכתובת לא שונתה, אז דואר שלנו נעלם לפעמים וכו'.. תספרי מה קרה עם חשבונות. מן הסתם אינם מודעים לטירחה.

אפשר גם לפנות לדואר ולומר להם שהם כבר לא גרים שם, אתם כעת השוכרים. והכתובת החדשה היא....  דומני שזה מספיק כדי שהדואר ישנו. לכל היותר יתקשרו אליהם לוודא. לדעתי גם זה לא.

ותודה

זה נתפס כ"שירות"..

אם הדואר יסכימו, אז אם ישאלו אותך משהו (בלי זה לא צריך להעלות לכאורה), תגידי: כן, ראיתי שאתם לא מספיקים - ומצד שני זה כבר גרם מרוב העומס שאבדו חשבונות שלנו ושילמנו אח"כ יותר, אז אמרתי שאעשה לכם טובה ואתקשר בעצמי לדואר להגיד שהכתובת שלכם כבר לא כאן...

מה יגידו לך? איך העזת להפסיק לקבל דואר שלנו?........

[אל תסתכלי על זה כ"משנה להם". אלא כמעדכנת שהם כבר לא גרים בכתובת הזו, ואגב כך מוסרת היכן כן]

לאור דברייך, אפשר לשכלל את האפשרות השניה,

ולעדכן את המשפחה ההיא על האפשרות הזו... (זו גם המחשה לא רעה שהענין מכביד..).

הסתכלתי כעת: http://www.israelpost.co.il/content.nsf/pages/262

מי שמשלם על מנוי לעיתון- צריך להיות אחראי לקחת אותו ולא לזרוק את זה כזבל על השכנים

אם לא מפריע להם שזה מגיע אליכם- תיכבדו ותהנו מזה, תפתחו ותקראו ראשונים את הגיליון, כשיתחשק לכם בהזדמנות- תעבירו להם שקית מלאה בכל מיני דברים

אם הם מאחרים בחשבונות שלהם בגלל זה- בעיה שלהם

אם הדואר שלהם מתגולל בשקית שתלויה ליד התיבה- בעיה שלהם.

אבל לפתוח את הפה- לדבר

בס"ד

ולמשפחה ההיא לדווח שהמכתבים יותר לא מגיעים אליכם.

ואם הם רוצים אותם, שיפנו לדואר.

להגיד להם שדואר שלך הולך לאיבוד ואת מבקשת שישנו את הכתובת.

לא צריך לריב על זה אפשר לבקש את זה.

ואני אישית הייתי מפסיקה להביא להם את הדואר,  אולי כך הם יבינו לבד.

שימי בקופסא ליד תיבות הדואר.

אנחנו גרנו בדירה בירושלים , ועברנו לאחד הישובים .

גיסי שלי ,אח של בעלי עבר לדירה שבה הינו וגם אחרי שהחלפנו כתובת אנחנו עדיין מקבלים מהם מדי פעם מכתבים.

בעלי עובד בירושלים אם אבא שלו ומגיע לשם פעמים בשבוע ,או כשאנחנו נפגשים בשבתות אצל חמותי , הם מביאים לנו את הדואר. ועבר שלוש שנים. טוב זה כמות קטנה יחסית , מכתב -שלוש פעם ב.....

נ.ב תגידו להם להחליף כתובת בדרך יפה. כי חבל שהמכתבים ילכו לאיבוד .

אפשר להגיד יפה שזה מסב לכם טירחה,

וכבר הגעתם למצב של חוב בחברת חשמל בגלל העניין. 

הם לא יכולים לנצל אתכם, לשנות לכל מה שחשוב להם, ולמה שפחות חשוב לא לשנות .

אם מה שמגיע לכם זה רק העיתונים שלהם..

אם הם לא מבינים,

בכבוד.. תקראו , תהנו , ואל תעבירו להם. 

רוצים לבוא לקחת , זה בארגז על הריצפה ליד התיבות ...

אפשר להתקשר למערכת של העיתון בעצמך ולדווח על הכתובת החדשה שלהם .

בהצלחה.

מרגיש חייב לענות..

אנחנו עברנו דירה ושינינו את הכתובת אבל עדיין הרבה עמותות ומוסדות ממשיכות לשלוח לכתובת השניה..

מה נעשה?

אין מה לעשות ככה זה..

גם אנחנו בדירה שנמצאים עכשיו יש המון מכתבים שלר שייכים אלינו..

רק המכתבים של המוסדות הממשלתיים כמו קופ"ח , וכו קשורים להחלפת הכתובת במשרד הפנים, כל השאר זה פשוט בעיה, לפעמים גם הדייר יכול לשנות והמוסד עדיין לא עידכן.

אפשר לדון לכף זכות , לנסות לרמוז בעדינות באם נראה שבכלל לא שינו וזה נובע מעצלות וכו..רבל העיקר לדון לכף זכות ולזכור שכולנו אחים ומותר לעזור גם כשלפעמים זה קשה!!!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....