סקרררחלילית אלט
אם היה מותר לעשות קעקוע הייתם עושים?
לאאאאחת מהעם הנבחר
זה דוחא וגם אם ימאס הקעקוע אי אפשר להוריד.....
יש כאלה ממש עדיניםחלילית אלט
אני הייתי עושה אחד קטנטן בצורתמפתח סול, ממילא אני מציירת את זה על עצמי תמיד
אפשר להוריד, יש היום שיטוב להוריד בלי כאב.חופשיה לנפשי
לא חושבת.. אני נהנת לצייר על עצמי כלפ עם מחדש. שזה אחרקיפודה


איכס, לא...נעמי!!!

הכי יפה זה טבעי

האהאא גמאניV.I.P


הייתי אולי עושה איזה משו עדין..V.I.P

אולי..

בינתיים אני נהנת לצייר על עצמיי

אבל אוי זה כואבבב

אז אולי בעצם לא

לאתפוחית
😡
לאטיפה של אור
לדעתי זה חסר משמעות , הרבה אנשים שעושים קעקוע מתחרטים על זה כמה שנים אחרי . למה לשים משהו נצחי על הגוף שלי ?!!! ועוד מכוער. בני האדם הסתדרו מעולה בלי קישקושים על הגוף . אין לזה שום יתרון ,תכלית.
אוליאחיה רווח
זה נחמד כזה, גם שיש קעקועים שמותר לעשות (מדברות גוף) אני עושה כי זה נחמד כזה....
לאאאאאליהושלום
איכסס
אפשי ואפשי וכו'צבי-ליזציה
ממש ממש לא!!! זה מגעיל ומכוערמישהי מהחלל


וואלה יש מצבהאש שלי

תלוי 

ממש ממש לא!היום יום חמישי

זה מגעיל נורא.. לא מבינה תאנשים שאוהבים את זה

לא כיאין קדוש כה

בטוח הייתי מתחרטת על זה מתישהו

זאת התגובה הכי נורמלית בינתייםחלילית אלט


ת'כלסאין קדוש כה

תחשבו על סבתא או סבא שלכם עם קעקועים....

זכור לי שפעם היה שרשור כזהעיאית"י
ממש לאקפיץ

קודם כל- אני מפחדת מבדיקות דם, אז קעקוע? אההה... לא!

ודברים משתנים-משהו שנראה לי יפה בגיל 5 לא בהכרח יראה לי יפה היום, ומה שנראה לי יפה עכשיו\בעוד 10 שנים כנראה שלא יראה לי יפה בעוד 30 שנים.

 

כן... פעם לבשתי וורוד (סמיילי מקיא)אין קדוש כה


שלוםשווים

את צודקת במאה א-ח-ו-ז אני גם מפחדת מבדיקות דם מאוד 

ממש לא. זה דבר מזעזע!אבטיח מלון
אדם שעושה קעקוע בגיל 20 לא חושב יותר מידי שהקעקוע יהיה איתו גם בגיל 80....
לאאפשפש כמונייי

אסור מהתורה^_^

אני בכללי לי זה נראה פשוט דוחהה

לאלא נשברים!

למה זה טוב בדיוק?

אולי של חינה

 

באמת שכן..יאיררררררררר

מראה על יצירתיות לפי דעתי

כנראה שלא בגלל שזה פשוט נשאר לנצח,חופשיה לנפשי
אלא אם כן עוברים הסרה (שזה כבר לא אמור להיות מסוכן/כואב היום).
אולי כן או שפשוט הייתי עושה חינה וכאלה שיורדים בלי לחשוב על מה יחשבו(פעם עשיתי כזה-לא חינה צבעי גוף או משהו, אבל זה היה כל כך מנצנץ שלא היה סיכוי שיחשבו שזה אמיתי, נשארתי עם זה עד שזה ירד.)
(( וואלה כן, משהוא עדין ויפה,כי אין פיסבוק


אני היתי עושהפרקשית

כאלה שיורדים אחרי כמה זמן,כי תכל'ס זה נחמד לכמה זמןמגניב

שיורדים מותר... חינה וכאלההשתיקה שלי.
לאאא זהה מכוווערא"י לעמ'י


כןשווים

את צודקת לגמרי 

לאירא ורך לבב

אבל אם הייתי עושה בכל זאת - זה היה קעקוע של עוגן על הכתף.

"חכם עיניו בראשו"נסימי

בחיים לא......זה משהו של גויים וזה אסור על"פ התורה וזה מכוער ברמותתתת ואני בטוחה שאתחרט על זה בעתיד ויהיו לי יסורי מצפון קטנים כגדולים כול החיים

תפוחית צריכים אותך!!!!שווים

תפוחית  פה?

נכוןשוויםאחרונה

את צודקת במאה אחוז

כןלא נולדתי

ש הרבה קעקועים עדינים ויפים.

אם היה לי אומץשחקנית
היתי עושה פרפר
קטן
ליד כף היד
או בכתף
שלום בנותשווים

שלום בננות מה קורה?

שלוםשווים

מי רוצה ליתכתב איתי כי משעמם ליחיוך 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך