שלום ,
אני כבר עברתי את גיל 20 ..
התחלתי ללמוד עם כמה ילדים בבית , יש לי ליקויי למידה ועברתי הרבה עד שהתקבלתי למכללה .
לאחר מסע ארוך ומפרך בעקר רגשית השתחלתי באחת המכללות בארץ .
והשתלבתי כתלמידה מין המניין (לאחר שנתיים של סטודנטית שלא מין המניין ..)
לפני כשבוע מתקשרים אלי מהמכללה ומודעים לי שאלי לשפר את הממוצע שלי ואם לא ,לא יהיה באפשרותי להמשיך את הלימודים ...
שוב הרגשתי שאין מקום לליקויי למידה באקדמיה !!
יש לי המון מוטיבציה ללמידה אני ממש משקיעה עבודות מבחנים ,מגישה הכל בזמן !!
במקביל ללימודים אני עובדת ומגדלת כמה ילדים...
חשבתי להרים ידיים ולהשלים עם כך שלי לא יהיה תואר מכוון שאני סוג ב' במערכת הזאת שנקראת אקדמיה ,בסופו של דבר ברור לי שאם בכל זאת אצליח לסיים באיזה שהיא דרך את התואר (חשבתי ללכת לפתוחה ...) ואשתלב בהוראה אין לי ספק שאני אצליח לתת מענה מושלם לילדים שהלימודים בשבילם מורכבים ומסובכים ...
אם בטעות יש משהוא שחווה חוויה דומה לשלי ויכול לעזור לי להתרומם קצת אודה לו מאד אני ממש ביאוש !!
