נתתי לילד סטירה ולא מפסיקה לבכות מאזאמא בחו"ל
שלום לכלם, אני חדשה בפורום וצריכה את עזרתכם.
הילד שלי בן שנתיים ושמונה חודשים, אני מנסה לגמול אותו מחיתול אך ללא שום הצלחה או סימן של תקווה. אני אמא לעוד תינוק בן שנה וארבעה חודשים, שניהם עדיין קמים בלילה, וכבר שלוש שנים לא יודעת מזה לישון לילה שלם...
אני לבד בחו"ל בלי משפחה או יד תומכת, ובעלי עובד שעות ארוכות ובקושי רואים אותו למעט בסופי שבוע הוא מתפנה רק למשפחה.
אני גם סובלת ממיגרנות מאז ההיריון השני שלי...
בקיצור, לא פשוט בכלל, אך אני אוהבת את ילדיי והם כל חיי.
בבית ספר מלחיצים אותי לגמול את הילד שלי מחיתול אחרת לא יעבור לכיתה של בני גילו. אני כבר שבוע מנסה והוא בכלל לא קולט, וכבר ניסיתי את הכל.
כבר יומיים כל פעם שאני מבקשת ממנו לשבת על האסלה, הוא מתחיל לצרוח וגם דוחף את אחיו. היום נתן לו מכה חזקה והפיל אותו, אני לא התאפקתי ונתתי לו סטירה על היד, הוא בכה עד שנרדם בחיקי, ואני בכיתי עד עכשיו
אני מתוסכלת ועייפה ומרגישה שאני אמא לא טובה וגם לא מוצלחת.
מה אני אעשה...
קודם כל..מחכה ומצפה
קבלי חיבוק גדול!! נשמע שאת מתמודדת בלי קשר לגמילה עם מצב מאוד לא פשוט בשבילך!!
וכן קורה שמאבדים שליטה נכון שזה לא האידיאל אבל אנחנו בני אדם וקורה 3>
לא התמודדתי עם גמילה כאמא אבל אני עובדת עם ילדים קטנים.
לדעתי דבר ראשון זה שאת תהיי שלימה עם התהליך שאת רוצה להעביר את הבן שלך. ולא בגלל לחץ חיצוני אלא בגלל שהוא באמת גדול ומסוגל- תאמיני בבן שלך באמת מכל הלב.
דבר שני זה לא לדחוף אותו בכוח כדי שלא יהיה לו אנטי ואז גם כשהוא יעשה בשירותים יהיה לו המון פיספוסים.
יש ספרים שמדברים כמה מי שגדול הולך לשירותים (מכירה בארץ ולא בחול אבל מן הסתם גם שם יש) ואם אין תסבירי לו כל היום כל הזמן כמה הוא גדול וכמו אבא/אמא/סבא/סבתא הוא יכול ללכת לשירותים.
לקנות ישבנון/מקטין אסלה ולעשות מזה טקס שזה רק לגדולים והאח הקטן מסכן כי הוא עושה בטיטול ;)
וגם תחתונים/ בוקסרים חמודים הרבה פעמים מעודדים להיפרד מהטיטול שבסופו של דבר גם פחות נעים...
עידודים כמו פרסים קטנים/ מדבקות שהוא יקבל אחרי שהוא מצליח לעשות בשירותים.
את מכירה אותו יותר.. העניין ליצור חוויה חיובית וכיפית עם הגדלה של הילד סביב כל העניין...
וגם לנסות ללחוץ על הבית ספר שלו להעביר אותו לבני גילו ולתת לך עוד זמן. הרבה פעמים לחץ חברתי בעניין עוזר.
אני בטוחה שיש פה הורים עם הרבה יותר נסיון ממני.. מקווה שעזרתי קצת.
קחי נשימה עמוקה את נשמעת נהדרת!!
שבת שלום
מצטרפת לנאמר מעלייאמא ל6 מקסימים
ומוסיפה:
א. נתת לו מכה ביד, זה לא סתירה בפנים, זה לא מכות רצח, וזה לא נורא ואיום. קורה...
ב. בנים הרבה יותר קשה לגמול מאשר בנות. וגם אחרי שהם גמולים יש להם הרבה יותר פספוסים. צריך המווווון סבלנות. . זה לוקח זמן. שבוע זה לא הרבה. אני באופן אישי מעדיפה לגמול בתקופה שאני רגועה וסבלנית יותר. אם את יכולה לחכות עם זה אז כדאי. אם זה באמת דחוף, בגלל הגן כמו שתיארת, אז תכניסי לעצמך לראש שעכשיו בחודש הקרוב, זה ההשקעה שלך: אז הבית יהיה פחות נקי ומתוקתק, ארוחות קצת פחות מושקעות, פחות יוצאים לגינה, ועוד, כי עכשיו אני גומלת את פלוני. . זה מוציא ממני הרבה כוח, מרץ, וסבלנות. ..
כשהוא יהיה גמול יהיה לך הרבה יותר קל לחזור לסדר הרגיל שאת מכירה. קחי את זה כתקופה קשה, אבל קצרה וזמנית שתעבור. ..
קורה...אורי8
זה קורה כמעט לכל אמא, לא עושה אותך אמא לא טובה, תזכירי לעצמך את כל הטוב שאת עושה לילדייך, כשהסך הכל טוב, אירוע כזה לא פוגע בילד
לגבי הגמילה, לדעתי תורידי הילוך, אז שלא יעבירו אותו לקבוצת בני גילו, מה יקרה?
לא חושבת שזה יפגע בתפתחות שלו, ילדים בגיל הזה גדלים לפעמים בבית עם אחים קטנים ומתפתחים יפה, הוא קטן ולא חייב להיות עם בני גילו
גמילה בלחץ לעומת זאת כן יכולה לפגע, גם להאריך ולסבך את הגמילה וגם להשאיר משקעים רגשיים, לכן לדעתי תרפי, שימשיך לעשות בטיטול, ותנסי שוב עוד חודשיים, מאוד קשה לגמל ילד שלא בשל לעניין, יש לי ילד שלא רצה להוריד טיטול וקצת לפני גיל 3 אמרנו לו שאי אפשר לשים ציצית עם טיטול והוא אמר שביום הולדת הוא יגמל ואכן כך היה מיום ההולדת שלו נגמל לגמרי- לילה ויום, בלי פספוסים כמעט- כשהילד מוכן זה הולך בקלות וכשלא- זו מלחמה מיותרת, בהצלחה
נו...ד.

קודם כל תירגעי..

 

דבר שני, אל תילחצי ממה שאומרים שם - ואל תלחיצי את הילד שלך. לא גומלים בכח.

 

הוא בכה, את בכית.. שניכם תירגעו, תחבקי אותו חזק. בתור אמא טובה שנתנה מכה חד פעמית, לא יקרה לילד כלום..

 

את לא אמא לא טובה, וגם לא לא-מוצלחת.. אז עוד לא נגמל... אז מה. תבקשי פה עצות לשיטות מתונות יותר, נינוחות וסבלניות, שגם הילד ישמח איתן.

 

תשמחי בעצמך, בילדים, ואם יש לכם אפשרות לבייביסיטר בצהריים, שתוכלי לנוח שעתיים ללא כל הפרעה - זה הכי חשוב.

 

מנסיון של גמילה...אנונימית 86אחרונה

אם הילד לא בשל לא יעזור כלום! רק יביא תסכול ועצבים לך ולו.

חייבים לשחרר, כשזה יגיע ממנו זה פשוט יקרה תוך כמה ימים בעז"ה.

 

 

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך