אפשר לבקש ממדריך או מישהו כזה- ליצור ערב חברותי או משהו כשהמטרה היא ליצור קשרים חברתיים.

בהצלחה!

אנשים אוהבים אנשים אמיתיים!!

http://www.zolsefer.co.il/171616/%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F

קודם כל תדאג שיהיה לך טוב עם עצמך שתאהב את עצמך איך שאתה. תמצא דברים שאתה אוהב לעשות דווקא לבד. ברגע שתהיה אתה שיהיה לך טוב עם עצמך ושלא תהיה תלוי באחרים ממילא זה יקרין ויעלה לך את הבטחון העצמי.וכל השאר יבוא מאליו.

תשתדל להיות אתה אבל לא טמבל אלא בוגר (לא להיות תינוקי), תהיה שמח, תהיה אדם טוב, כזה שאתה הייתה ממש רוצה להיות חבר שלו, לא נעים להגיד אבל תקפיד גם על המראה החיצוני שלך אל תהיה בדיכאון תשתדל לחייך אבל לא יותר מידי. (קראתי איפשהו שזה דברים שאנשים אוהבים באנשים אחרים)

 טוב זהו נראלי

בהצלחה!

לא צריך להיות מקובל כדי לא להרגיש בודד(מתחברת קצת עם הפי) 

תמצא לך חבר אחד טוב

תעבור לשניים...

שלוש..

וזהו לא צריך יותר..

כל השאר אם  יבואו זה לא בטוח

אבל שתמיד יהיה לך אזה מישהו להיות איתו..

לא צריך את הילדים האלה שבעצם כולם חולים עליהם אבל בפועל אין להם אפילו חבר אמיתי אחד...

כזה שיקשיב שיהיה שם 

בהצלחות

מה שאמרו- שמחה  אבל שמחה פנימית ושמחה פנימית באה כששלמים עם עצמי ומרוצים וגם מרוחניות- תפילה או משהו כזה- לזרום עם החברה וכו... להתנהג נחמד יאלה ביי

מה שאתה מרגיש זה גם מה שאתה מקרין, אם תקרין שאתה צריך אותם ואתה מחפש אותם אז אתה תראה מסכן ולא יאהבו אותך, רק אם תרגיש 'גבר' ותקרין את זה אז גם הם ירגישו את זה.

נאמר בפסוק כשהמרגלים חזרו ודברו על ארץ ישראל ואל כך שהם ראו את הנפילים והם אמרו כך: וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם: [במדבר פרק יג] ומסבירים שבגלל שראינו עצמינו כחגבים אז 'וכן היינו בעיניהם' גם הם ראו אותנו ככה.

אני חושבת שכדאי לך להפריד בין להיות חברותי ללהיות מקובל. להיות חברותי זה צורך שיש לכל אחד. אתה מרגיש בודד ורוצה חבר, אתה לא רוצה להיות לבד. להיות מקובל זה כבר להיות במרכז העניינים, כזה מהחברה הקולים של הכיתה. זה כבר אופי שלא מתאים לכל אחד, ועם העיצות הכי טובות לא בטוח שזה מתאים לך. אני לא יודעת כי אני לא מכירה אותך.

עכשיו בנוגע ללחפש חברים- אני חושבת שתוך כדי חיפוש חבר במעגלים החברתיים שלך כמו כיתה, סניף, בית כנסת, שכונה וכו', אתה יכול להרחיב אופקים ולמצוא חברים בנישות אחרות, כדאי לך ללכת לקורס מעניין בתחום שאתה אוהב או להתנדב בתחום קרוב לליבך או ללכת לאימון ספורט קבוע אם אתה אוהב וכו', שם תכיר מעגל חברים חדש נוסף וייתכן שתכיר מישהו שימצא חן בעיניך ויש לכם תחום עניים משותף ורבוע וזו התחלה טובה.

רוב החברות שלי הן בנות שהתנדבתי איתן או למדתי קורס או אימון כושר קבוע משותף וכדו', זו אחלה דרך, בעיני, להכיר אנשים טובים ומעניינים.

שיהיה בהצלחה!!

עם ביטחון עצמי...

קודם כל שלום וברכה!!! אז ככה קודם כל אתה צריך לדעת לעריך את עצמך ולראות את המעלות והכשרונות שבטוח יש לך ולא להגיד כמו תוכי אני טוב: "ב......".....אלא לשבת עים עצמך ולומר יש לי את הכשרונות ה-.........לא לכול אחד יש אותם אני שמח איתם ואלו אכי טובים בשבילי ואותם אני צריך לנצל!!! תשבח את עצמך ותבין שאתה אדם מיוחד במינו, תשנן את זה בראש כול הזמן זה יעלה לך מאוד את הבטחון העצמי.......ואני מחזקת את מה ש"מדענית" אמרה....תחייך כול הזמן {אבל לא עד כדי כך שיראו אותך בתור דביל } תיהיה נחמד כלפיהם תגיד להם "בוקר טוב" "אך אתה מרגיש?" "מה שלומך?" אם משהו עצוב או מדוכדך לא משנה ממה תיגש אליו ותשאל אותו מה קרה ותנחם אותו כזה ותיתן לו הרגשה שאתה כמו חבר נאמן שלו ושהוא יכול לשתף אותך{אבל שוב פעם אל תידחף יותר מידי לצרות של אחרים ואל תיגש למישהו על כול פרצוף קטן שהוא עושה}  לאט לאט תיצור עוד קשרים בעניין החברה, תקדם את האישיות שלך ב: נחמדות , שמחה , הארת פנים , אכפתיות , עזרא לאחר {ובחיוך}מבלי לצפות לתמורה , תקלוט את הרגשות של האחר כלומר אם הוא עצבני אל פשוט אל תעצבן אותו ואפילו אל תדבר איתו תזרום בכיף אם כולם, ומיצד שני תיהיה גם קצת בוגר אל תיהיה ליצן כיתה או דברן הכיתה.....אל תגיד לשון הרע על אחרים תחמיא לחברים שלך על כל מיני דברים{ועוד פעם לא  לעשות את זה יותר מידי שיחשבו אותך כדביל] אם אתה צריך לטפח תגוף תטפח תיהיה נקי וכו וכו אל תתערב בעינינים של אחרים ואם שני חברים מדברים בניהם אל תפרוץ לתוך השיחה שלהם וגם אל תסתכל עליהם ו............יקח קצת זמן זה לא דבר בשניה תשקיע ותעבוד על עצמך לא בבת אחת ובע"ה בהצלחהההה

תהיה מי שאתה באמתתת ותראה שיהי יותר טובב...מלא בהההצלחהה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....