נוזל עד מאד

כמה בכיתי, אלוהים
כל דבר קטן.

מחילה מכל מי שניסה להתקשר, אם הייתי עונה לטלפון הייתי מתחשמלת עם כל הדמעות האלה.

אני רוצה אומן ושיהיה לי חתול ודובי לחבק בלילה ושהיד שלי לא תכאב כל כך. והראש. ובית החזה. והבטן כמובן.
קיבלתי משלוח של תוספי תזונה מחו"ל סבתא שלי שתהיה בריאה. עכשיו יהיו לי איזה 7 כדורים לקחת כל יום, ויטמין כזה וכזה וכזה ומשהו במקום בשר כי אני צמחונית ומשהו להצמיח את השיער ואין לי מושג מה עוד, הכל בשפות זרות ומוזרות.

כואב |מתכווץ|

לא יודעת למה אנשים מגדירים כאב נפשי ככאב לב. מה זה לב, סך הכל משאבת דם. ולמה מבטאים אהבה עם לב, ועוד בצורה מעוותת של לב. זה כל כך מטומטם. הרי התחושות לא באמת בלב ואפילו לא עוברות דרכו, התחושות הן במוח. לכן אני כל הזמן אומרת שמתפוצץ לי המוח. מרוב תחושות.
אפשר גם ךומר שכואבת הנשמה, כי זה משהו יותר רוחני. הרבה יותר הגיוני מהלב.
נכון שלפעמים כשקשה נפשית יש כאבים באזור הלב, אבל יש אנשים שזה מתבטא אצלם בכאב בטן, בחצ׳קונים על כל הפרצוף, בכאבי ראש, אז למה לבחור דווקא את הלב כל הזמן?
אם למישהו יש תשובה בשבילי אני אשמח.

מטומטמת.
מטומטמת.
מטומטמת.
מטומטמת.
מטומטמת.
וכנ"ל עד אין קץ.

כמה ביזיונות והשפלות, זה עושה אותי כל פעם כזאת קטנה וטיפשה עד שאני חייבת להראות את עצמי איכשהו, להגדיל את עצמי, אבל מרוב זעם אני עושה את זה בדרכים שמורידות אותי לדרגה עוד יותר נמוכה.
וכואבכואבכואב לי.

שאפו למי שקרא עד כאן.