שאיפות וייעודעמיארץ

שלום לכם, חדש כאן..

 

רציתי לשתף מועקה שמכבידה עליי מאוד בזמן האחרון. 

 

אני אדם שמאוד מודע לעצמו, בקטע של מה ייעודי בעולם. 

 

הבעיה פשוטה- אישתי לא משלימה עם הרצון שלי להגשים את השאיפה הזו,

 

לא משנה כמה אני אומר שזה חשוב לי ומיוחד לי, וכמה אני מנסה לשוחח איתה על כך. 

 

לא משנה כמה אני משקיע בחיינו שלנו. 

 

רק אחדד ואדגיש שמדובר על שאיפה לעשיה למען כלל ישראל בכיוון של גאולת הארץ. 

 

לא משהו 'לא שפוי' אלא חלום קטן לקירוב משיח, בעשיה אמיתית ולא רק בתפילות. 

 

 

אני נקרע בין הרצון שלי להגשמה ומימוש עצמי לבין החשש מאגואיזם. 

 

איך אפשר לשנות את הסיטואציה? אשמח לעצתכם.. תודה  

אני חושבת שהדרך לקירוב גאולהמקרוני בשמנת
היא בעבודה על שלום הבית שלכם.

אני ממש מבינה את הקונפליקט. זה קורה בהרבה מצבים בחיים שיש סתירה בין אידיאל ורצון ובין טובת הבית הפרטי. אלה החיים וזה טבעם ואנחנו נצטרך לבחור כל פעם מחדש מה הכי נכון כרגע.

אני באמת מאמינה שכל בית יהודי הוא נדבך בהבאת הגאולה. כשחברות מתחתנות אני מחזקת אותן שהקמת בית היא מצווה והן מוסיפות טוב לכל עם ישראל בכך.
עכשיו כדי שהאבן בבניין המקדש תהיה נאה וחזקה, צריך שהבניין הפרטי יהיה יציב וטוב.

הרצון למימוש עצמי הוא לגיטימי ואנושי ונורמלי וכל זה. אבל הוא בא ביחד עם הבית, ואנחנו כאנשים בוגרים צריכים למצוא את האיזון הנכון. בסופו של דבר השקעה בבית ועשיית רצון אשתך זה לא הפוך ממימוש עצמי, זה פשוט סוג אחר. תשתף אותה, תדברו על זה, תבקש שבאמת תחשוב על כל הברירות יחד איתך ותגיעו להחלטה משותפת.

זו דעתי הקטנה.
^^^מסכימה לגמרי!lala


הי, תודה. כל מה שאמרת נכון אבלעמיארץ
עיסוק יומיומי בעבודה אפרורית שאין בינה לבין הכיוון שלי דבר וחצי, יעשה אותי אדם עצוב, מרוקן ומחוסר משמעות.

לעשות שלום בבית אין משמעותו לבטל עצמך לחלוטין. אמורה להיות איזו שהיא פשרה, שאם לא באמצע אז לפחות בקצת. וכאן לצערי אין שום פשרה, רק התבטלות מוחלטת שלי בפני אישתי כמו לפני הבורא.
מבינה אותךבת 30

גם לי תמיד היה חלום כזה, מסוים.

די מהר הבנתי שהגשמתו לא באה בחשבון, לפחות לא בגלגול הנוכחי שלי בעולם הזה.

לא אומר שאין לי צער על זה לפעמים,

אבל הדבר הראשון במעלה הוא הקשר עם בן הזוג והמשפחה.

רק אחר כך באים שאר דברים.

במקרה שלי אני יודעת שהגשמת החלום שלי לא אפשרית בעיקר בגלל שבעלי יהיה בדכאון אם אכן נגשים אותו...אז מה הרווחתי מזה? כלום. רק הפסדתי.

הלוואי שהייתי יכול להתנחם בזה..עמיארץ
לצערי אצלי החלום והשאיפה למימוש עצמי איננה מתנגשת עם אף רצון שלה, אומר זאת כך:

זה נובע נטו מחוסר אמונה שלה, בי וביכולותיי.

לכן זה כל כך פוגע, ולא הוגן.

שהיא, שאמורה לדעת מה הם יכולותיי, ולהאמין בי, מונעת ממני את מה שמרגיש לי כמו הגשמת הייעוד שלי בעולם הזה.
א.לא הבנתי איפה הבעיה...מה רצונך ולמה היא מתנגדתאשריך

ב.יש דברים שהם גם מימוש עצמי וגם מימוש ערך שאתה מאמין בו...למשל צבא,או עבודה בביטחון או תעשייה צבאית,קליטת עליה,קירוב רחוקים,ארץ ישראל,הקמת יישובים,לימוד תורה,עזרה לנזקקים כמו פעמונים..או בתור עוזר או בתור מנהל ומארגן שמאחורי הקלעים

זה היינו הךעמיארץ
כמובן שמימוש עצמי מגיע יחד עם ערך שאתה מאמין בו...

ואינני רוצה להיחשף, כי אני מעט ידוע בציבור.
לכן רק אגיד שזה בנושא ההתיישבות.
כמובן בניהול.

היא מתנגדת כי היא איננה מאמינה ביכולתי לשנות את המציאות, לצערי. חרף דברים שעשיתי והרמתי בעבר.
לכל דבר יש את הזמן שלומתלהבת

זה רצון ה' כרגע שתמלא את שליחותך בכך שתהיה לצד אישתך ותבין את הצורך שלה לחכות עם החלומות הראויים והטובים שיש בך.

מנסיון שלנו, אם תוריד ממנה את הלחץ ותתמוך בה ותאהב אותה למרות ההגבלות שהיא כביכול שמה על רצונך, היא תבוא בעצמה ותרצה להגשים את חלומך ביחד איתך.

לא הבנתי במה זה מפריע לה...זה כרוך במעבר דירהאשריך

או בתפקיד שיגזול הרבה מזמנך בבית? אולי יש תפקיד אחר שיתאים לשניכם?

לא, ממש לא..עמיארץ
זה פשוט תהליך ברמה לאומית שאני חולם להתניע. והיא מודעת לחסרונותיי הרבים ולכן לא מביעה אמונה ביכולתי להצליח.. קצת מצער אבל זה המצב
אז זה חילוקי דעות ביניכם או שיש שאלה מעשית שעומדת על הפרקאשריך

ל הפרק והיא לא מוכנה לזה? חילוקי דעות זה דבר לגיטימי לגמרי,כמובן אני מבינה את כאבך על חוסר האמון שהיא מביעה.זה מחליש.הלוואי שתתחזק,הלוואי שהיא תיתן לך כח.תתפלל על כך

א.העני ממעש
זה היה ידוע בתנאים?
ב. מספיק חשוב לך כדי להתגרש?
ג. כשיהיה הזמן זה יגיע. כנא' השעה דוחקתו והכבוד דוחקו.
ד. אולי אשתך צודקת וזה לא העניין.
ה. שאלת רב?
מה הקשר להתגרש עכשיו? הוא רק מביע צער על כךאשריך


אז שלא יתגרש! מבין השיטין היה נראההעני ממעש
בכל שרשור יש את האחד הזה..עמיארץ
שמציע ישר לחשוב על גירושין..
במקרה שלי, גם אם היא תמנע ממני כל פעילות בהגשמת הרצון והייעוד שלי, לא אחשוב על כך.

ואילו רק למען ילדיי, שיחיו עם אבא ואמא.
מי שמתגרש בכלל חוסר מיצוי אישי הוא אדם שרודף אחרי החלום בצורה אגואיסטית
אז אם אני מבינה נכון אתה פשוט מרגיש בדידות כזאת.אשריך

יש מצבים כאלו בזוגיות,שאחד מבני הזוג יותר בעניין של משהו והשני פחות...אנחנו שונים ולא זהים,זה נורמלי לגמרי.זה גם נורמלי ומובן שאם מישהו בעבר נכשל במשהו השני לא תמיד יעודד ויביע אמון ויחזק,על אף שהיה ראוי לתמוך...עצתי לך,להתחזק,מן הסתם מדובר בערכים אמיתיים,צריך לדבוק באמת,כמובן כל עוד זה לא פוגע במשהו ביניכם,נשמע שלא קשור לקשר שלכם.כל אחד יתקדם בקצב שלו בייעוד שלו בערכים בהם הוא דבק,מתוך הבית המשותף.אולי בהמשך היא תראה שאתה מתקדם ואז האמון שלה יחזור.אל תתנו לזה להעיב עליכם.לכל אחד בזוגיות יש מרחב אישי גם.וכדאי לתמוך זה בזה.

תודה רבה. זה באמת מה שאני משתדל לעשות.עמיארץ
אני מבין שהבית במקום הראשון, ושאולי אם הזמן כקבל יותר תמיכה.
אבל המצב פשוט מצער! עשרות אנשים רואים בי מתווה כיוון ודרך, ודווקא אישתי הקרובה אליי ביותר מונעת ממני להתקדם הלאה.

כל מה שתלוי בנסיעות, בפגישות וכו' היא בקושי מוכנה לזרוק עצם. ואי אפשר לקדם ולהתקדם ללא תמיכה מהבית..

מצד אחד יש לכל אדם נשוי את השאיפה להיות בעל טוב, מצד שני יש גם ייעוד אישי בעולם. למה אצלי יש סתירה ביניהם? מתסכל.
תשובההעני ממעש
. מסכים עם אשריך "אם אני מבינה נכון"
ב. מה שאתה מתאר.
האשה רואה אותך מזווית עין העדשה. כשכל העולם רןאים אותך אחרי הקדמות מאחורי הקלעים
עם כל אחד זה כך
כי לא כל אחת בנויה להיעדרות בעל מהבית וכי כל אדםאשריך

שונה מחברו במידת המסירות שלו לאידיאל.אתם ב י ח ד.תאר לך היה הפוך,היא הייתה מאוד בעניין מסויים ואתה לא נלהב מזה כמוה,ולכן קשה לך עם המחיר שזה גובה ממך.כל דבר זה ביחד.כל התקדמות.הכל משמיים.זו העבודה שלכם.יש גם אידיאל של בית ומשפחה.לא רק התיישבות.הלוואי שתמצאו את הדרך לשלב הכל.

אשתך מצילה אותך.אוסנת
מי מכיר אותך יותר טוב ממנה?

יש לי רק עצות מעשיות בשבילך:
א. היה שותף לקבוצת אנשים בעלי חזון דומה או מטרות דומות.
ב. אל תהיה הראש לשועלים, קודם תעביר כמה שנים טובות בתור זנב לאריות. יש המון מה ללמוד מאחרים.
ג. תתחיל בקטן. תפרוט את החזון שלך לשיטה, ותתחיל מהבסיס. מהקהילה שלך, מהעיר שלך, מהחברים שלך. לא כדי לקדם את החזון הענק, אלא כדי לממש קודם כל את הערך שאתה מאמין בו!

התחום הוא גאולת הארץ? תתחיל מתחקיר שטח, לפגוש את האנשים שעושים את זה כבר עכשיו. לנסות לעבוד איתם. ללמוד! יש לך המון מה ללמוד מהם, בעלי הניסיון וההצלחה, גם אם יש לך רעיון מבריק שעוד לא נוסה. קשרים והערכה מקולגות הם הכרחיים לעבודה ציבורית.
גם נפתלי בנט ואיילת שקד העבירו הרבה שנים בתוך המערכת, שוליות של אחרים, והתנסות בתפקידים ציבוריים, לפני שבאו עם חזון כבישת המפלגה הדתית לאומית באג'נדה חדשה. לפני שצנחו לתפקידים בכירים בקדנציה ראשונה.


אם תצליח, וה' יעזור לך,אתה כבר תתקדם לבד וסיכוי טוב שאשתך תתמוך בך.
עצות נפלאות! העניין הואעמיארץ
שאני כבר עומד בראש ארגון, שמונה עשרות, ובליווי של אנשי חזון מעשה שנמצאים בתחום עשרות שנים..

בעניין הלימוד- תמיד יש מה להחכים ולדעת בעניין הזה, וזו עצה טובה.. אלא מה, שאישתי לא איתי, נטו מחוסר אמונה ביכולותיי, על אף הצלחות עבר.
זה סוג ידועד.

של תיסכול.

 

לפעמים לאיש יש איזה חלום "גדול" והבאלאבוסטע לא כ"כ רואה מה הענין... לעיתים חושבת שזה סתם חלומות ו"אובססיה" ובסוף לא יצא מזה משהו רציני, יתברר שבזבז את זמנו במקום משהו "מועיל". לפעמים חשבון פרקטי של "פרנסה". לפעמים סתם, היא בענייני הבית ואין לה את הראש הזה, של ה"מעוף".

 

צריך להבחין בין מה שנוגע לצד של התמיכה העקרונית, השיתוף הנפשי, למה שנוגע לדברים הבסיסיים של הבית.

 

מה שנוגע אליך - אז כדאי לשקול בישוב הדעת, האם הרעיון הוא באמת רציני, יש סיכוי שיצא ממנו משהו שיש בו משמעות, או שזה המון זמן על כמעט-לא-כלום. 

אם שקלת בנחת והגעת למסקנה שאכן כן - אז יש מקום להשלים עם זה שלא כל "חזון" שלך, אשתך מבינה או באותו ראש. לא נורא. תסתכל על המטרה, תגיד לעצמך, זה דבר חשוב מבחינתי, אני עושה אותו, בשמחת הערך שלו-עצמו. כשיהיה ויצליח, אולי גם היא תראה שלפחות מבחינתך עשית דבר שבעיניך הוא חשוב.  בוודאי שאין מקום שתחליש את עצמך מסתם "חוסר-אמון" שלה ביכולתך. לא שייך. תאמין אתה ביכולתך ובעז"ה תצליח.

 

נכון שיותר נעים אם היא "שותפה" - אבל אי אפשר בכח. תהיו חברים טובים גם בלי זה. אולי מכח היחס הטוב ביניכם, היא תתענין עם הזמן.

 

 

מה שנוגע מבחינה מעשית לבית, אז יש גבול עד היכן אפשר "לדלג" על צרכי הבית. אתם שותפים, צריך שאם העיסוק הזה הוא רק מצידך, ללא "שותפות" שלה, אז זה יבוא באופן מינימלי על חשבון מה שבאופן סביר איש אמור לעשות בבית.  נכון שלעיתים אשה מוותרת גם על המינימום הזה, כי מאד רוצה במה שבעלה משקיע את זמנו. אבל כשזה לא כך, אי אפשר "לנדב" אותה בעל-כרחה.  אחוז בזה - וגם מזה אל תנח ידך.

 

בהצלחה.

מדויק.עמיארץ
תודה רבה על ההבנה!

לצערי נולדתי, כך נדמה לי, עם נשמה 'כללית' מדי. כללית כמוהן לא כמו רבותינו גדולי האומה, אך כזאת שרגישה למעגל הרחב לא פחות מלמעגל הראשון שלה.

באמת שלפעמים בא לי לזרוק הכל ולהתמסר לבית וחפרנסה וכו', כי זה עם קשה עורף וממשיכים לדבר עם הערבים וכו' אבל אנלא מצליח. ממש כאילו בנפשי הדבר. כאילו לא רואה את חיי חיים בלי עיסוק בארץ הזו.

פשוט לא נמשך לשום תחום אחר, בלי קשר ליכולתי להצליח בתחום כזה או אחר.. נעול


והיא לא מקבלת את זה, ובצדק
א. למה "לצערך"?.. זו תכונה טובה מאד, אם היא מופיעה בכליםד.

מתאימים. ולא באשליות שמה שאני אעשה זה מרכז העולם, אבל לכל אחד יש חלקו.

ואתה לא היחידי. למשל, "רגבים" עושים עבודה עצומה. אם לא מי שייסד את זה (סמוטריץ' דומני), היה היום מצב גרוע יותר בכמה עניינים שנוגעים לאחיזתנו בארץ.

 

למה "בצדק" היא לא מקבלת את זה?..

 

אלא שאתה צריך לשלב את התחומים. קודם כל בראש. להבין שכמו שאתה צריך לאכול כדי שיהיה לך כח למה שאתה רוצה, ואז האכילה היא חלק מהענין - כך גם במבנה של האדם, הצדדים של הפיתוח הרוחני האישי, של הפיתוח המשפחתי, ושל העבודה למען הכלל - הם ממש מחזקים אחד את השני. אם אתה לא "בורח" מהבית, אלא בונה אותו, אתה מעצים בזה את היסוד של היציאה שלך מעצמך, זה יסוד הכלליות. ובסיוע התכונה הקבועה הזו, אתה ממשיך גם ליותר "כללי". והוא משפיע חזרה על איכות התוכן בבית.

 

אתה דואג לפרנסתכם, אז אתה לא כאילו דואג לכלל ע"ח הכי קרובים. גם הם חלק מכלל-ישראל... ומתוך זה, אתה גם מתרחב לדאגה לענייני הכלל. לפעמים עם הזמן, זה כבר גם מועיל לפרנסה, בתחום שטוב לך.

וגם אם תצטרך חלק מהזמן לעסוק בינתיים במה שלא קשור לתחום זה, בגלל הפרנסה, תאמר לעצמך שזה אמצעי לכך שתוכל לעסוק במה שליבך חפץ אולי פחות זמן, אבל בראש שקט. עד שיוכל גם להועיל מהצד לפרנסה.

 

כללו של דבר - לא האחד ע"ח השני, אלא להפנים בראש שאלו תחומים משלימים - ולתכנן באופן מעשי איך באמת ישלימו זה את זה. יש להניח שגם אם אשתך מסופקת ביכולתך בענין זה, כל זמן שהאיכפתיות הליבית והמעשית למשפחה קיימת, היא לא תעכב בעדך. לכל היותר, לא "תתלהב" כמוך - אפילו אנשים קרובים לא תמיד מרגישים התלהבות של השני לנושא מסויים. אם הולך לא ע"ח דברים אחרים, אז עם הזמן כבר יכולה להיווצר הזדהות.

מילים נפלאות!עמיארץ
בהחלט מחזק.
אך מה שרשמת, השילוב הוא לא משימה פשוטה כלל בעניין הזה. כי אפילו לפגישה, לאירוע, למבצע.. קשה לה 'לשחרר'.

המינימום של המינימום..

אז צריך להסביר לה,ד.

בנחת, וגם בהיר...

 

היא לא אמורה "לשחרר" אותך. אתה אדם בוגר, מותר שיהיו לך שאיפות משלך - גם אינה חושבת  שיצא מזה משהו, כמו גם ההיפך.

 

כל זמן שהענין הוא נשיאה בעול הרגיל בבית/פרנסה, ענין אחד. מה שמעבר לזה, אתה צריך להסביר לה בידידות שיש לך אישיות שלך, וכל אחד צריך לקבל את אישיותו של השני. וגם לשלב. 

משתתפת בצערך.. רק שאלה-גליה...
למה היא ככ לא מאמינה ביכולותיך אם הם גלויים לעייני כל?
האן היא לא מאמינה בפרוייקט עצמו או בך? זה שני דברים שונים.
^^^^^^^^^ יש תוכןגליה...
גם אני שואל את עצמיעמיארץ
נראה לי שיש פער בין יכולת ההנהגה שלי בחוץ לבין ההנהגה של אישתי אותי בבית...

בכל מקרה היא לא מאמינה ביכולתי להוביל שינוי רעיוני ומהותי עמוק בתודעה הציבורית. יותר מזה אינני יכול לפרט כי הארגון הוא גדול ומוכר.
אולי אתה מפרש אותה לא נכון??גליה...
זה נשמע שהיא לא מאמינה ברעיון עצמו כי כמו שאמרת, זה "ברמה לאומית" והיא עצמה חושבת שזה גדול מידי.
בדברים אחרים היא כן מאמינה ביכולת שלך?
למה בצדק?? ועדיין לא הבנתי אם זה מפריע לה אישית אואשריך

רעיונית

מפריע לה שבעלה לא איתה,עמיארץ
ולא מעניין אותה למה.

היא לא נמשכת כלל לנושא, לצערי.

כלל ישראל לא אומר לה כלום, כשזה מגיע לנוכחותי בבית.

ואני דווקא יכול להבין אותה, אלא שיש מעבר בחיים, ואת המעבר הזה היא לא מוכנה להכיל
עכשיו אני מבינה...אם תשתדל כמה שפחות להיעדר ו/אואשריך

למצוא לה מישהי שתעזור בשעות שאתה לא נמצא זה יעזור או שהיא תנטור טינה?

אהיה איתך עדיןהלוי מא
אתה חי בסרט. אתה רוצה להשיב השכינה למקומה עשה שלום עם אשתך צא מהסרט של תנא אמורא או בנימין זאב הרצל תהיה יהודי טוב בעל טוב ואבא טטב
קודם כל, אישתי ואני ביחסים מצוינים.עמיארץ
ודבר שני, יש אנשים שהייעוד שלהם בחיים הוא מעבר לחיים הפרטיים שלהם.
לא צריך להיות בר כוכבא כדי לרצות להביא גאולה לעולם.
מספיק בוגר כדי להכיל את זה?
בן כמה אתה ילד?הלוי מא
אני חושבת שכולם כאן מסכימים איתך בקטע הזה.גליה...אחרונה
א. בעלה של בעלת הניקנשואה+2
ב. לא קראתי את על התגובות.
-ג. התחושה הקשה שעולה פה ממה שכן קראתי עצובה. אשתך יכולה להבין ומתפקידה לתת בך אמון בסיסי.
אם הייתי אומר לי שאתה רוצה לעזוב את הבית לתקופה או לעבוד בעבודה שמבסכת את שלום הבית הייתי מבין, אבל כל עוד יש כישרון ובנוסף אתה יכול לפרנס דרך הכישרון הזה, איפה המוקש??
הגאולה מתחילה רק מהבית? האמנם?
האם נגזר על הגבר להתייסר רק כי אשתו לא מאמינה באפיק הזה?
לכו לרב,למכווין מקצועי,ליועץ או לכל דבר אחר, אבל שני דברים שיהיו למול עיניך:
א. אתה חייב לפרנס בעבודה הזאת, שזאת לא תהיה עבודה של אידיאל נטו, שכח מזה.
ב. שאתה יכול לממש את עצמך כמה שאפשר במסגרת המשפחה.
קראתי חלק מהתגובות, ונראה לי שהרעיון הזה לא עלה:מתואמת

אולי כדאי להתייעץ עם רב שמוסכם על שניכם, שישמע על ה"ייעוד" שלך וישמע מה דעת אשתך בעניין, ו"יפסוק" מה הדרך הנכונה בשבילכם בחייכם.

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

ממליצה לךעוד מעט פסחאחרונה

לכתוב בפורום הריון ולידה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

אולי יעניין אותך