מישהו פה יודע קצת עזרה ראשונה?אנונימי (פותח)

בשבת קצת רציתי למות וחתכתי את עצמי בשורש כף היד, הגעתי עד הווריד אבל לא הצלחתי לחתוך אותו לגמרי אלא רק לפגוע בו קצת, ככה שהחתך דימם אבל לא איבדתי הרבה דם.

עכשיו אני שמחה שלא הצלחתי למות, אבל אני רוצה לטפל בחתך הזה.

תמיד כשהייתי חותכת זה לא היה רציני, זה היה רק בשביל הכאב ושטויות כאלה, לא כדי למות, ולכן החתכים לא היו עמוקים מאוד וגם אם כן אף פעם לא הגיעו לוורידים.

והחתך הזה כואב לי עדיין, הוא נפתח פתאום ומדמם קצת, וכואב לי להזיז את כף היד. את כל האזור משורש כף היד עד האצבעות, אבל בעיקר באזור החתך.

אם אני מותחת את היד זה ממש כואב.

יכול להיות שנגרם נזק משמעותי? אם כן, יש לי איך לטפל בזה לבד?

אני יודעת מניסיון קודם שאי אפשר לתפור אחרי כמה שעות אז לא יעזור לי ללכת לתפור את זה, ואני לא רוצה ללכת לקופת חולים אם זה לא ממש גרוע.

מה אתם אומרים?

לחכות שזה יעבור?

נשמה יקרהסיהרא

אם הכאב מקרין לכל היד יכול להיות שהחתך הזדהם ולכן כדאי ללכת לקופ"ח בשביל לקבל אנטיביוטיקה או משהו.

 

בלי קשר נראה לי שכדאי לבקש עזרה ולפנות לטיפול ולשתף מישהו במצב הכללי שלך.

 

מוזמנת לאישי אם בא לך.

 

 שולחת לך חיבוקים, המון אהבה ורפואה שלמה.

תודהאנונימי (פותח)

שכחתי לכתוב את זה, ההורים שלי מודעים למצב. כרגע אני לא בטיפול כי לא עזר.

 

זה לא נראה מזוהם, רק קצת אדום מסביב אבל אין מוגלה או משהו.

 

תודה רבה רבה

בכיףסיהרא

בכל מקרה נראה לי כדאי לגשת לקופ"ח.

 

לילה טוב

תרגישי טובארץ השוקולד
כולנו רוצים פה בטובתך, תשתדלי לזכור זאת גם בזמנים קשים

אם את רוצה או צריכה משהו אנחנו פה או באישי

בכל מקרה, לדעתי כדאי שתלכי לקופת חולים כדי לודא שאין כלום ושיוכלו לטפל בזה כמו שצריך.

רפואה שלמה והחלמה מהירה עם כל חולי ישראל😁
כאבסהר תמיכה
עבר עריכה על ידי סהר תמיכה בתאריך כ"ה באלול תשע"ו 18:46

היי אנונימית יקרה,

 

נשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה, אם חתכת קצת-הרבה, אם את מרגישה שאת רוצה למות...

הכאב הפיזי יכול לעורר הרבה דברים- אולי רצון שמישהו יידע שקשה לך, אולי הוא מקל על הכאב הנפשי שבלב, אולי הוא מעורר מעין תחושת חיות שכזו ואולי הוא מקל עלייך באופן אחר...? השאלה היא, האם יש דרך נוספת להגיע לאותה תוצאה, מבלי שתפגעי בעצמך.

כתבת שההורים שלך מודעים ל"מצב". האם הם מודעים גם לחתך האחרון? למרות האי נוחות שהמצב כנראה מעורר בך, נשמע שכדי להיות בטוחים שלא נגרם נזק גדול מדי ליד, לך, כדאי שתבדקי את היד בקופ"ח בכל זאת, כדי שלא תהיה החמרה במצב, כדי לוודא שבכל זאת אין זיהום או סכנה נוספת. אולי לא יתפרו לך אותה, אבל יתנו לך משהו אחר שיוכל להקל על הכאב והתפקוד של היד.

כתבת גם שאת לא בטיפול כי זה לא עזר לך. יש סוגים שונים של טיפולים, ואם אחד לא עזר, יכול להיות שסוג אחר יעזור. אין שיטה אחת שטובה לכולם, ומאוד חשוב שיהיה חיבור טוב בין המטפל למטופל. אולי אם תלכי לסוג טיפול אחר או למטפל אחר, תמצאי שהטיפול מועיל? כתבת שאת לא רוצה למות.... תילחמי על הניצוץ של התקווה הזו, על מה שמניע אותך להישאר, לא לוותר. ואל תוותרי על עצמך. 

בינתיים, אם תרצי לדבר על זה, לספר קצת יותר על מה שעובר עלייך, על מה שגורם לך לרצות למות, לרצות לחתוך... נרצה מאוד לנסות להיות לצידך בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט פעיל מדי יום בין השעות 21:00-00:00 ופורומי תמיכה. נעשה כמיטב יכולתנו כדי להיות איתך ברגעים קשים, כדי שלא תרגישי לבד, ובתקווה שלא תמצאי את עצמך פועלת באופן שיזיק לך "רק" כי לא ידעת אילו אלטרנטיבות נוספות קיימות...

נחכה לך, אנונימית יקרה... פרח

הייאנונימי (פותח)
אני יודעת למה אני צריכה את החתכים, ובדרך כלל הם בכלל לא כואבים - אחרי פעם פעמיים כבר לא הרגשתי כמעט כלום. עכשיו זה היה קצת שונה פשןט ולכן נבהלתי.
ההורים לא מודעים לחתך האחרון, הם לא מודעים לכל חתך וחתך, הם פשוט יודעים שאני עושה את זה.
אני לא חושבת שאלך לקופת חולים. אם אני עושה משהו זה לבד בעצמי.
ההורים שלי מנסים לברר על טיפולים אחרים. בינתיים אני בתקופת ניסיון מכל הטיפולים (זה לא רק בעניין של האובדנות) ואנחנו מנסים לבדוק אם המצב ישתפר או ידרדר כשאני בלי טיפול ולפי זה לדעת אם לנסות משהו אחר.
למות אני רוצה הרבה פעמים, אבל הרבה פעמים אחרות לא, יש בי תקווה. לפעמים אני רק כאילו רוצה למות, וחותכת כדי שאולי מישהו ישים לב, שיראו שאני במצוקה ויעזרו לי, וזה אף פעם לא עזר אז אני לא יודעת למה אני ממשיכה.
פעם דיברתי עם מישהו מסהר, לפני שנתיים בערך, פשוט כי הייתי צריכה לדבר עם מישהו. אם אני אצטרך אני אעשה את זה. אם לא יהיה לי מישהו פחות וירטואלי.
תודה רבה...
התייעצתי עם מישהי שמבינה בתחום וזה תגובתה:ארץ השוקולד
דבר ראשון - אדום מסביב לפצע זה גם סימן של זיהום, גם בלי מוכלה.
שנית, לגבי רצון לפצוע את עצמך, מדובר כאן בבעיה חמורה ביותר שאסור להזניח. ולא מפסיקים לחפש טיפול עד שמוצאים את הטיפול הנכון, כזה שיוריד ממך כמעט לחלוטין רצון למות. אם טיפול מסוג אחד לא עוזר, מחפשים טיפול אחר.
באופן כללי, מי שפוצע את עצמו זקוק גם לטיפול תרופתי וגם לטיפול נפשי. מדובר בבעיה שיש לו שם ויש דרכי טיפול מצליחים מאוד למרות שהטיפול בדרך כלל אורך כמה שנים טובות.
התחנה הראשונה חייבת להיות פסיכיאטר שיודע לאבחן. כמובן שטיפול מסוג זה הינו מאוד אישי, ולכן אדם שמתאים למישהו אחר לחייב להיות מתאים לך.
אני כותבת את כל זה מתוך המון ניסיון אישי, וגם התמחות מקצועית כמתנדבת בתחום בריאות הנפש הלימודים אקדמיים בתחום. אם תרצי לשוחח, אני כאן ואשמח לנסות לעזור.
אי טיפול יכול בהחלט לגרור המון בעיות בעתיד - במיוחד בתקופות קשות ותקופות של שינויים הורמונליים. אל תזניחי את עצמך.
כולנו כאן בשבילך

-אני(ארץ השוקולד) - אם תרצי שאפנה אליה (שם ופלאפון), מוזמנת לפנות אלי באישי
בהצלחה ותרגישי טוב😁
תודה רבה!אנונימי (פותח)
לגבי טיפול נפשי, אני בבירורים על משהו שהמליצו לי.
הייתי כבר אצל פסיכיאטר, למען האמת אני בטיפול קבוע די הרבה זמן.

ולגבי הפצע- כבר לא כואב בכלל. האדמומיות נעלמה. נשארה רק צלקת...
שיהיה בהצלחה רבהארץ השוקולד

כולנו נשמח שהמצב ישתפר.

 

לגבי הצלקת, אני לא יודע כמה זה נורא, אבל אולי זה יזכיר לך שחשוב לקב"ה שתהיי בעולם ולכן הוא לא אפשר לך לסיים את העבודה...

שמח שכבר לא כואב ושהאדמימות נעלמה

אין לי משו חכם להגיב לך, רק שיש משחותאנונימי (4)
שמקטינןת או מעלימות צלקות.. כך שמעתי לפחות..
יש לי כמהאנונימי (פותח)
ואני כבר משתמשת בהם אבל עוד לא רואה תוצאות...
הממ אז לא יודעת מה להציע😢אנונימי (4)אחרונה
רפואה שלמה וחיבוק
לרופא/ לאחות מיידמקרוני בשמנת
אם זה עמוק הסיכונים לזיהום רבים וממש לא כדאי ללכת מאוחר כשזה מסתבך.
פצע לא עמוק ברמה של שריטה מספיק לשטוף טוב טוב עם מים וסבון וקצת יותר עמוק עם אלכוהול שנועד לחיטוי. אבל פצע עמוק שבאמת עבר את שכבות העור דורש הסתכלות של אחות/ רופא כדי להחליט איך לחבוש בצורה שלא ייפתח ואיך לחטא ולמנוע זיהומים.

מעבר לזה אני רוצה להפציר בך שיהיה לך גורם מטפל כלשהו, גם אם זה לא עוזר, אדם מקצועי יכול להעריך את מצבך ולזהות מתי את מהווה סכנה לעצמך. בנוסף טיפול נפשי, כמו טיפולים אחרים במחלות קשות, לא גורם לתוצאות מיידיות והחלמה אוטומטית. זה דורש תהליך טיפולי ארוך ומעמיק, עם שיתוף פעולה מלא. לא לוותר כי לא הצלחת, לא להשאיר את עצמך לגסוס במחלה הזאת. את חולה ואת צריכה רופא מתאים. כל רופא טוב יותר מאשר בלי רופא בכלל.
^^קול דממה
ותודה על הפסקה האחרונה הזאת. אני חושבת שאאלץ להשתמש בה כדי לשכנע ילדה ללכת לטיפול
בלי להגזים בבקשה, תודה רבה.אנונימי (פותח)

אני לא גוססת בשום מחלה. אז מה אם לפעמים אני רוצה למות. ואני לא מאמינה בטיפולים פסיכולוגיים. מה שאני כן מאמינה זה שאם לא מאמינים במשהו אין סיכוי שהוא יעזור. ואני לא מאמינה אז טיפול כזה לא יעזור לי.

אני כן במעקב אצל פסיכיאטר, פעם בחודשיים בערך. גם אליו אני הולכת רק כדי לומר לבית ספר שאני במעקב. אני לא חושבת שיש מה לעשות איתי. אני צריכה לעשות את זה בעצמי, ואני מנסה.

לאט לאט אני משתפרת. הרבה יותר מאשר בזמן שהייתי בטיפול. שם המצב שלי רק החמיר כל הזמן.

מצטערת מתוקה. ביקשת דעה אמיתית ומקצועיתמקרוני בשמנת
נתתי לך את הדעה הכי טובה שיכולתי מתוך המון היכרות בתחום. גם כמתנדבת פעילה במד"א וגם כמישהי שמכירה המון המון סיפורים כאלה וקראה ולמדה הרבה בנושא.

את רוצה להעמיד פנים שלחתוך את הגוף שלך זה בסדר? אני לא אשתף עם זה פעולה. זה לא בסדר, זה עצוב וזה צריך להיפסק. זה חולי. וכן יש אנשים שמתים מהחולי הזה. אז כל עוד את פוגעת בעצמך את במצב של סכנת חיים. זה לא משחק, זה רציני. החיים שלך הם לא דבר פעוט, הם עצומים ומשמעותיים.

בקשר לטיפול פסיכולוגי אני מקבלת, לא צריך דווקה טיפול פסיכולוגי. אבל כן צריך מטפל/ת מקצועי/ת מסוג כלשהו. מישהו נייטרלי שיש לו את הכלים לעזור לך.
את צודקת גם שאם את הולכת סתם כדי לסמן וי אז הטיפול יהיה מאוד לא יעיל. אם את לא מעוניינת להבין שהמצב שלך לא טוב ושאת זקוקה לעזרה - אף אדם לא יוכל להכריח אותך.

יש בפסיכולוגיה מושג של "טיפול תרופתי עצמי", כלומר אדם שמשתמש בשיטות 'עצמיות' לטפל בכאב בכאב הנפשי שלו. התופעה הזאת כוללת, כמו במקרים רבים, פגיעה פיזית בגוף בשביל להשיג פורקן לכאב הפנימי שבלתי נסבל. ויש מציאת שחרור מהכאב על ידי אלכוהול וסמים.
למה? כי כשאדם מחפש מזור לכאב עצום, הוא מחפש פלסטר, משהו פרקטי ומהיר שיעלים אותו עד לפעם הבאה.
לעומת טיפול מקצועי שאמנם דורש כוחות נפש גדולים אבל יכול וצריך להוביל ליציבות אמיתית בחיים, כשהכאב מהעבר כבר לא מפריע לתפקד ואולי לא קיים בכלל.
ביקשתי עזרה מקצועית בנוגע לפצע וזהואנונימי (פותח)

לא עזרה נפשית...

 

ואני לא חושבת שזה בסדר לחתוך. כשאמרתי שאני מנסה לעזור לעצמי לא התכוונתי לדברים כאלה. התכוונתי באמת לנסות לרפא את עצמי, לא להצטרך לחתוך ולא שום דבר כגון זה.

 

(זה שקראת ולמדת והכרת לא אומר שאת באמת יכולה להבין.)

 

לא יודעת אם אני בסכנת חיים. לא חושבת שאי פעם אני באמת אעז למות. גם כשחתכתי לא קרעתי לגמרי את הווריד כך שהוא יכול היה להתאחות.

כן, זה צריך להיפסק. ואני מנסה.

אבל עוד לא מצאתי את הטיפול שבאמת היה עוזר לי.

מוזמנת לאישי.מקרוני בשמנת
אני לא רוצה להרחיב פה יותר מידי. רק תדעי שאני ממש לא שופטת אותך,חלילה.

יש מצווה "לא תעמוד על דם רעך". פשוט לא יכולתי להגיב רק בנוגע לחתך הספציפי הזה ולהתעלם לחלוטין מכל מה שעומד מאחוריו. לא מוסרית ולא רגשית. אכפת לי.
אחשוב על זהאנונימי (פותח)

אני מתנצלת אם הייתי בוטה מדי. היה לי יום קשה.

 

תודה!

יקרהאנונימי (3)
בא לי לדבר איתך כמישי שקצת היתה שם..
ב"ה לא הרבה, ואני כבר הרבה שנים לא שם אבל יכולה להבין קצת את המקום.

להכאיב לעצמי זה עוזר ושמחרר אבל לזמן מוגבל.
מוגבל עד היסורי מצפון או עד הפעם הבא.
נכון זה מגניב לפעמים. זה נותן מעין ריגוש ופתרון מהר לכאב אבל זה לא באמת עוזר
הפצעים שביד לא באמת מקלים על הפצעים שבלב.

אבל כל עוד זה פצעים לא עמוקים נראה לי שפשוט כדאי לשטוף ולשים פלסטר..
ולנסות לדבר או למצוא משו אחר לפרוק עליו.
לפעמים היה עוזר לי דף נייר שפשוט הייתי צובעת באדום או, זה נשמע מצחיק, תפוח אדמה אדום וקולפן דק. כשקלפתי זה היה נראה כמו חתך

אם תרצי לדבר באישי, אגיד לך את שמי בשמחה.
היי לכם אנשים של עולם מושלם,אנונימי (פותח)

אנשים יפים, מוצלחים,

אנשים של החיים,

ברוכים הבאים לחושך,

ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,

ברוכים הבאים למחלקות סגורות

למבט אטום וריק

ברוכים הבאים לפחד מוות,

לפחד מהמוות

למקומות שבהם אין לכם מה לעשות

בהם אתם הצופים ואתם ההצגה

אתם הטובים ואתם הרעים

אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים

ברוכים הבאים לנפש

לתרופות,לכאבים

למחלות הפחות פוטוגניות

ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט

 של עלייה ירידה ושוב ושוב

ברוכים הבאים למטה

ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף

לרגעי ייאוש אצל אבא

ברוכים הבאים למלחמה על החיים

תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו

אז תיכנסו רק קצת

לא להיבהל

זה בעיקרון לא מדבק

אל תגידו כלום,

תיתנו איזה חיבוק

תעיזו להסתכל קצת בעיניים

תכירו את המבט הזה

תזהו את התהום

ואז תפיצו הלאה

תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים

ואנשים כאלה הם די רגילים

והם לרוב ממש חיים בתוכנו

והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו

ממש רגילה כזאת

אפשר לומר די טובה

ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים

אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו

במחלקה במקום כזה או אחר

נאבק על החיים שלו

אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו

אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש 

והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב

קרוב קרוב

לא לשכוח, לא לשים בצד

יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים

ויש להם משפחה שעומדת בצד

מחזיקה להם את היד

ומתפללת שהם יצליחו

וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום

אל תתעלמו

יש פה אנשים שנלחמים על החיים

ויש להם משפחה.

שלום אני חצויה וכאובהאנונימי (פותח)

מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr

ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי

אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..

ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭

כואב לקרוא על האתגרארץ השוקולד
מאחל לך רק טוב, לצערי לא יודע מה לומר מעבר לזה
אהובה... חיבוק חזק...אנונימי (3)אחרונה

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אני זברה אדומהאנונימי (פותח)

רפואה שלמהארץ השוקולד

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

איך להפסיק?אנונימי (פותח)אחרונה
מקווה שעובד פה יש לי שאלה רפואיתאנונימי (פותח)

לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..

ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף

השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה? 

בבית חולים הדסה בירושלים עושים זאתכי קרוב.
איך עושים תור לזה ועולה כסף?אנונימי (פותח)
??אנונימי (פותח)
כי קרוב? 
כן זה עולה כסףכי קרוב.

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ואיך פונים לאן פונים בעין כרם?אנונימי (פותח)
אתה רוצה מספר או מיקום?כי קרוב.
מספר!אנונימי (פותח)
רפואה שלמה וכל הכבוד על ההשקעהארץ השוקולד
אולי כדאי להתקשר להדסה עין כרם ולשאול אותם?
השקעהאנונימי (פותח)
??אנונימי (פותח)
להחליף רופאאנונימי (3)
אפשר לקבל טלפון דחוף!אנונימי (פותח)אחרונה
האם חולה נפש בעבראנונימי (פותח)
אסור לו לקחת )יותר נכון לשתות קפה או יין אם הוא לא לוקח תרופות כבר מזמן בשלב הזה? והוא במצב יציב לגמרי! מתפקד! עובד ושמח  .! 
זה שאלה שכדאי לשאול רופא או רוקחארץ השוקולדאחרונה
הם ידעו בדיוק
בדיקת mriאנונימי (פותח)

רופא רגיל (אורתופד, רופא נשים..) יכולים גם לפענח את הבדיקה? או רק רדיולוג במכון בו עשיתי את הmri?


מישהו עשה במעייני הישועה? יודעים עד כמה הפענוח מקצועי?

ומה לובשים בבדיקה? אפשר בגדים שלי או שחייב חלוק בית חולים?

ואם עושים עם חומר ניגוד, צריך מלווה לאחרי הבדיקה?

המון בהצלחהארץ השוקולד

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.


לא יודע לגבי פענוח.


ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם


לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

תודה!אנונימי (פותח)
מתכת זה תלוי בכמות המתכת ואיפה היאתמיד בבטחה

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

פענוח רדיולוג עושה, מקבלים אוטומטית ביחד עם הצילוםתמיד בבטחה

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

תודהאנונימי (פותח)אחרונה

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

נוטרןאנונימי (פותח)

למישהו יצא פעם לשתות נוטרן כתוסף מזון ויודע להגיד לי אם זה טעם סביר?

תודה.

המון בהצלחה גיבור/הארץ השוקולד

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

אחרי שניסיתי..אנונימי (פותח)

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

באסהארץ השוקולדאחרונה
כל הכבוד שניסית
הטרידו אותיאנונימי (פותח)
בן של זונה
אוי, כואב ממש לקרואארץ השוקולדאחרונה
מציע לחפש דמות מקצועית שתעזור להתמודד, ולחשוב כיצד לשתף את המשפחה.


בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא

אולי יעניין אותך