אני מרגישה טוב. ממש טוב אפילו. כבר יומיים שאני פועלת ואפילו התחלתי לחשוב על לחפש עבודה.
אני מתגעגעת ואסור, כי מי אני בכלל
אני צריכה ורוצה לכתוב סיפור
אני עייפה
"הוא מתקשר אליי
מרוב אשמת חינם
על מה שלא יהיה בינינו לעולם"
למה חינם למה?
יש לי ארבע שעות ביום עם האינטרנט. זה המון. אתמול לא גמרתי אותן, וגם היום כנראה לא. אלא אם כן נהיה מעניינים. בואו נהיה מעניינים!
אני שומעת המון קרן לאחרונה. היום.
חושבים שיהיה היום פרק שתיים של גות'האם?
אז מה היה לנו היום?
קמתי בשבע, הייתי במיטה עד שבע וחצי, התארגנתי, יצאתי, אוטובוס ריק, צנים עם אבוקדו לארוחת בוקר, שיעור תורה, שיעור מחשבת, צפרדע מאוריגמי, שעתיים חינוך, כרטיסי שנה טובה, המון מתח והמון הקלה, התרת נדרים אולפנית והביתהה.
אני אלופת הפסטה |גאה|
ואתמול בערב הייתי בהופעונת, דביר בנדק מנחה (וואאעעע), עוזיה צדוק וחנן בן ארי ועוד כמה הופיעו. אחלה מוזיקה, בן ארי שוביניסט, עוזיה צדוק מסכן, כולו מכונס ועצוב, מה עשו לו.
אף אחד לא עונה לי
פינגווינים
אוכלים
דגים.
לאא אני לא אוהבת את זה
זה הכול בשבילך, הביטי לשקיעה. עדיין לא עבר זמנה.
שוב חינם. למה חינם?
תחושת הסיפוק
אני מתגעגעת וחושבת עליך כל הזמן. כמעט. בערך. אני חיה די יפה בלעדיך, וזה עצוב לי. כי אתה מהאנשים הטובים.
אז יש לי דמות חדשה כצפוי קוראים לה עלמה. היא גבוהה, שיער כהה מתולתל ארוך אסוף. היא גרה בסמטה כלשהי, בין השוק והוואדי. היא מתכתבת עם חברים לעט.
פקיד העירייה בא ונעל את המקלט.
אני כל כך רוצה להתחתן כבר, וזה הולך ומתרחק ממני. תחטוף אותי לפני שאיעלם, בבקשה.
יש לי תחושה כזו.
אני אוהבת את החברה החדשה שלי.
אני צריכה חתול.
יש מספרים אז יאללה תתקשרו.
על גל האתר צועדים הפזמונים.
ראש השנה. עוד רגע ראש השנה. ותפילות של ראש השנה. ובורקס בשר של אימא. וזהו כל השאר לא מעניין. אבל צום ברביעי. בעע זה לא כיף לי.
לסגור? לסגור.
יום נעים