הוא מת.מדענית
ממ..מוטציה
עצובה?
לא עצובה?
לא עצובה!
למה??קטורת

אני חושבת שלא כולם באמת יודעים את הקורות חיים שלו וזוכרים לו רק את אוסלו... הוא היה בנאדם אדיר שתרם את כל החיים שלו לעם ישראל וארץ ישראל... הוא עשה הרבה יותר דברים טובים מדברים רעים ופשוט אף אחד לא יודע את זה

גם מנגלה עשה המון דברים טובים לאנושותמוטציה
וואי ממש ממש לא! ומזעזעת אותי ההשוואהקטורת

למה שלא תפתחי וויקיפדיה ותקראי שם הכל? הוא היה הנשיא של מדינת ישראל!!

ההשואה היתה ניראלי תאורטית..ותכלס יש משהו במה שהיא אמרהמדענית
קצת מוגזם אבל עדין נכון
ברור שהוא תרם...אבל היה שמאולני גמור...שעשה הרבה טעיות!גפןאחרונה


עקרונית על בן אדם שנפטר ויש לו משפט לא מדברים דברים לא טוביםקיפודה

אז נראה לי כדאי שהשירשור יחכה..

לא אמרתי ששמחה.אמרתי לא עצובהמוטציה
אולי צודקת
סתמתי
לא התכוונתי ספציפית אלייך.קיפודה

סתם כדי שזה לא יתחיל עכשיו. כדי שכולם יראו ויתאפקו..

חבל..ריבתות

זה ממש עצוב שהוא נפטר!! לא משנה, הוא היה יהודי אז עצוב שהוא נפטר..
 

עצוב למה?מוטציה
הוא יחסר לך בחיים?
הוא יחסר למדינהמשועמם...
וואי זה ממש לא קשור!!^^ריבתות

למה, הנרצחים בפיגועים יחסרו לי?? אפילו לא הכרתי אותם. 
והם כן יחסרו לכולנו, לא משהו שאפשר להרגיש פיזי. (גם פרס)
 

אם זה בגלל שהוא יהודימוטציה
אז את צריכה להיות דווקה שמחה שהוא מת.עכשיו טוב לו.
אפשר גם להגיד שעצובהכל מאת ה'
כי,העולם הזה הוא מזדרון,והוא יכל לאסוף עוד ועוד מצוות וזכויות.
ועכשיו כשהוא נפטר אז איסוף המצוות מפסיק.
והרכבת עברה.
וכל מה שעשה בעולם הזה,זה הדרך לעולם הבא.
בע"ה בקרוב,בתחיית המתים!
וואי שמעיייריבתות

אני לא כ"כ מכירה אותךך אז אי אפשר לשפוט תדעות,
אבלל למה להיות עצובים בעצם שנפטר לנו אדם קרוב?? עכשיו טוב לו בשמיים!
זה לא נכון ולא בריא לחשוב בצורה הזאת!!
אמנם פרס לא קרוב אבלל התכוונתי לעיקרון.

עצובים על ההפסד שהפסדנו ולא על ה"סבל" שאין לו.ארי מש.


והוא לא חסר לא למדינה ולא לי אלא ל...ארי מש.

פשוט הפסדנו עוד יהודי חכם הפסדנו אישיות שהייתה אהובה על כולם אישיות מאוד יכמה ומסכילה.

אני אישית מאוד הצטערתי על כך.

 

הנשמה בעולם הזה כל הזמן שואפת לחזור לצור מחצבתהמדענית
מאיפה שהיא הגיע.
כשאדם מת הנשמה חוזרת לשם ואז בעצם קורה כל מה שהיא ככ רצה וחיכתה לו בעוהז.
חוצמיזה..אם בנאדם עבר אובדן כךשהו וזה הדרך שלו להתמודדמדענית
אז בבקשה את תקבעי עובדות..
יכול להיות שאת צודקת,אבל כל אחד עם התפיסת חיים שלו.
אנחנו בסך הכל בני אדם.. זה קשה להיות שמח שאדםמחייכת =)
נפטר. זה גורם לעצבות. זה שבמובן העמוק עכשיו טוב לו זה לא סותר את זה שזה עצוב לשמוע שאדם נפטר..
אם טוב לומדענית
אז למה עצוב?
שמח.
הוא יהדי וטוב לו!
אם המוח היה עובדיאירוש

כמו מחשבון- אז זה באמת לא היה מפריע לנו שיהודים נפטרים. המשוואה מאד פשוטה: יהודי נפטר = טוב לו!.

אבל יש לנו גם רגשות. משהו שמסבך את העניינים.

(הבהרה: מה שכתבתי לא מתייחס ספציפית לפרס אלא באופן כללי)

שבנאדם חושב ככה זה לא תמיד כי המוח שלו הוא מחשבון!!מדענית
זה יכול להיות שהוא עבר אובדן וכדי להתמודד עם האובדן במקום לבכות כל היום ולהתבאס על זה שאין לך את הבנאדם שאהבת ככ בעולם.
אז איסטינט(ככה רושמים?)טבעי של המוח/נפש האדם זה פשוט להעביר את קבלת האובדן לשכל ואז הרבה יותא קל להתמודד,כשהשכל נותן תשובות הגיוניות,מספקות.עד כאן הסברי תודה ויון טוב.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך