דרך אגב, באחד השירשורים האחרונים מישהי כבר כתבה משהו ממש יפה על הנושא הזה, מומלץ בחום לקרוא...

יש  משהו יפה ש"מחפשת כינוי" כתבה... מומלץ בחום, באחד השירשורים האחרונים.

יישר כוח על הפירגון! זה באמת נותן הרבה כוח....

(שייך ל"מחפשת כינוי" בלבד!!,  אני רק שמתי כאן.)

הי אתה.
רק שתדע שאני לא מפסיקה לחשוב עליך. אני רוצה אותך כל כך.
כל כך רוצה שכבר נהיה ביחד. שכבר נהיה בקשר.
לפעמים אני תוהה לעצמי אם אתה תהיה או שזה חלום. חלום שהלוואי שיתגשם.
לפעמים אני מפחדת שאולי בכלל תחליט שאתה לא רוצה אותי. תחליט שאתה לא מוכן.
אבל אני רוצה כל כך שהחלום שלי יתגשם.
לפעמים אני תוהה אם זה באמת מציאות.
אם באמת אתה נמצא כאן. אם באמת גם אתה מתמודד.
וכולם מנסים ומרגיעים ואומרים שאין מה לדאוג ושאתה תגיע.
ואני? -אני אולי קצת נרגעת אבל בתוך תוכי מתקשה כל כך.
אתה באמת תרצה אותי? אתה באמת תאמין בי? אתה באמת תאהב אותי??
לפעמים אני חולמת עליך. על התכונות שיהיו לך. על ההכלה שתהיה לשנינו.
ולפעמים אני מדמיינת אותך מקשיב. רק מקשיב. בלי לשפוט. בלי להפריע לי באמצע.
ואז אני נרגעת, כי יש לי מקום משלי. מקום משל עצמי. מקום שאף אחד לא יוכל לקחת לי.
ולפעמים אני מדמיינת את שתינו מדברים. ויש הכלה והקשבה וכנות.
ואנחנו מאמינים אחד לשני ובשני.
ואנחנו בונים ביחד משהו. משהו שאולי פיזית לא רואים, אבל יחד אתה ואני עושים הכל כדי שהוא יצא כמו שאנחנו רוצים וחולמים.
לפעמים אני תוהה לעצמי אם החלום הזה יכול להיות מציאות. אם החלום הזה יכול להתגשם.
אם אני אמצא אותך. ואתה אותי. ונרגיש שמצאנו. שזה אנחנו שהיינו פעם שלמים, ועכשיו רוצים כל כך להתחבר שוב.
לפעמים אני תוהה, אם באמת יכול להיות שזה יקרה. אם באמת הנשמות שלנו ימצאו אחת את השנייה. אם לא נתבלבל בטעות בגלל דברים חיצוניים. דברים שפשוט מסתירים לנו את האמת.
לפעמים אני גם תוהה אם אתה מצליח. אם גם לך קשה לפעמים ואם גם אתה מתגבר ועושה הכל בשבילי. הכל. אפילו שאתה לא יודע מי אני.
וכאן אני חייבת לך וידוי קטן. קטן או גדול, ארוך או קצר.
תדע לך. קשה לי. ההתמודדות הזאת קשה לי מאוד. ולפעמים אני נופלת. לפעמים אני מחזיקה את עצמי בשיניים ומצליחה. ולפעמים אני לא. לפעמים אני מוותרת לעצמי. לפעמים אני מתייאשת.
גם לך זה קורה??
לפעמים אני אומרת לעצמי שדי כבר. לא עשיתי כלום. אני רק בנאדם. מותר לי לטעות.
אבל אני לא רוצה שזה מה שיקרה לי. אני לא רוצה שהיצר ישתלט עלי.
אני מנסה בכל זאת. לפעמים מה שמחזיק אותי זה לשמח את עצמי (ועוד כמה אנשים טובים שעוזרים בדרך) בתקופה נקיה. בתקופה שהתגברתי. נכון. אני לא מצליחה הרבה. אבל אני יודעת שיש לי מטרה. תקופה נקיה שקבעתי לעצמי.
תגיד, גם לך זה קורה?? שאתה לא רוצה ליפול ומוצא את עצמך שוב במקום הזה בפעם האלף? גם אתה מתייאש לפעמים??
אולי גם אתה תקבע לעצמך מטרה מסויימת, משהו שיעזור לך להעסיק את עצמך ותנסה שוב לא ליפול?
אתה יודע מה, אני אשתדל. בלי נדר. אני אעשה בשבילך, בשבילנו , את המאמצים.
זה קשה לי. ואני בטוחה שגם לך יש רגעים קשים ומייאשים.
אבל הלוואי שנצליח לזכור גם אז, בשביל מה בכלל אנחנו משתדלים ומנסים ומתגברים.
אני לא בקשר עם אף אחד. אני רוצה להיות בקשר רק איתך.
אני רוצה להרגיש רגשות כלפיך. רק כלפיך. לא לאף אחד אחר.
אני רוצה שיהיה לנו בית של תורה. בית שיקום על בניין האמונה והערכים החזקים והנצחיים.
אני משתדלת לשמור את עצמי אליך.
ורק מבקשת בקשה אחת - אתה מסכים גם אתה, להתגבר, להתאמץ ולעשות הכל בשבילי, ובשבילך????

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תכל'ס, גם כאן, ובכל מקום, כאשר בן מקבל מבת ובת מקבלת מבן הודעה ובו פירגון, או אפילו סתם סמיילי, או סתם תודה, משהו זז בלב, רגש כלשהו,

אני לא נכנס בכלל לדיון האם זהו רגש טוב או רע,

אך בעקבות הרגש הזה עלולים להגיע מחשבות ורגשות נוספים וכדו', (אין מה לעשות, ככה האדם בנוי...)

ומכיוון שכך, עלינו להשתדל להתרחק מדברים שעלולים לגרום שבעקבותיהם יגיעו כל מיני מחשבות...

לכן, גם דברים שהם בכלל לא לשם קשר כלשהו, ואף לא קדם קשר כלשהו, עלינו להשתדל להימנע...

כי כל דבר שכזה נוגע לנו באיזה נקודה פנימית...

ועדיף לשמור את כל כולך, ורצונותיך לאישתך\בעלך בעתיד...

כמו שכתבה "מחפשת כינוי", וכבר הביאו את זה לפני כמה הודעות...

דברים נכונים ואמיתיים, ומתאימים...

לסיכום, עלינו להשתדל ככל האפשר לא להתעסק בדברים אלו...

שנזכה...

א'- אני לא נכנס לדיון מה זה הרגש הזה כי אצל כל אחד זה מפעיל רגש שונה, אצל אחד- שמחה פשוטה, אצל השני- מחשבות לא טובות, וכו'.... ומי שרוצה להיכנס לזה, מוזמן לאחד מהשירשורים האחרונים שדיברו על זה...

וב', אני התכוונתי יותר למה שקורה באישי, ובs.m.s., דברים שמישהי פונה למישהו (או מישהו למישהי) באופן אישי... לפי דעתי, שם עיקר הבעייה...

נקודה להבהרה, לא אמרתי שזה דבר קל בכלל, זה קשה מאוד, אבל צריך להשתדל להתאמץ ככל האפשר...

קשה לי להאמין שעכשיו אתם יכולים לדעת אם אתם מתאימים...

באמת אי אפשר לדעת אם אנחנו באמת מתאימים..כי כל אחד בסופו של דבר היתבגר בדרך שלו...

באמת מבחוץ זה נירא ממש פשוט וקל להקפיא תקשר אבל במציאות זה בילתי אפשרי כימעט

אבל נכנעתי לעצמי וזה כבר השטלט עליי

נניח שמדובר בקשר למטרת חתונה

[דיר באלכ - קשר לכיף זה מילה מכובסת לניצול הדדי

וגם יהרוס את הזוגיות העתידית ונגמלנו ממשחקי אבא ואמא בגן חובה וכו וכו ולא פה המקום להאריך]

קשר כזה סביר שנירקם ע"י נסיבות החיים ולא כפגישה למטרת נישואין...

והוחלט לצאת למטרת חתונה

למה לא לדחות את זה לגיל יותר מאוחר?

זה ימנע טעיות זיהוי של "בטוח זה הזיווג שלי..."

זה ימנע שיברון לב אם זה לא יצא לפועל

ימנע נסיונות הלכתיים וכו וכו וכו...... 

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.