דרך אגב, באחד השירשורים האחרונים מישהי כבר כתבה משהו ממש יפה על הנושא הזה, מומלץ בחום לקרוא...

יש  משהו יפה ש"מחפשת כינוי" כתבה... מומלץ בחום, באחד השירשורים האחרונים.

יישר כוח על הפירגון! זה באמת נותן הרבה כוח....

(שייך ל"מחפשת כינוי" בלבד!!,  אני רק שמתי כאן.)

הי אתה.
רק שתדע שאני לא מפסיקה לחשוב עליך. אני רוצה אותך כל כך.
כל כך רוצה שכבר נהיה ביחד. שכבר נהיה בקשר.
לפעמים אני תוהה לעצמי אם אתה תהיה או שזה חלום. חלום שהלוואי שיתגשם.
לפעמים אני מפחדת שאולי בכלל תחליט שאתה לא רוצה אותי. תחליט שאתה לא מוכן.
אבל אני רוצה כל כך שהחלום שלי יתגשם.
לפעמים אני תוהה אם זה באמת מציאות.
אם באמת אתה נמצא כאן. אם באמת גם אתה מתמודד.
וכולם מנסים ומרגיעים ואומרים שאין מה לדאוג ושאתה תגיע.
ואני? -אני אולי קצת נרגעת אבל בתוך תוכי מתקשה כל כך.
אתה באמת תרצה אותי? אתה באמת תאמין בי? אתה באמת תאהב אותי??
לפעמים אני חולמת עליך. על התכונות שיהיו לך. על ההכלה שתהיה לשנינו.
ולפעמים אני מדמיינת אותך מקשיב. רק מקשיב. בלי לשפוט. בלי להפריע לי באמצע.
ואז אני נרגעת, כי יש לי מקום משלי. מקום משל עצמי. מקום שאף אחד לא יוכל לקחת לי.
ולפעמים אני מדמיינת את שתינו מדברים. ויש הכלה והקשבה וכנות.
ואנחנו מאמינים אחד לשני ובשני.
ואנחנו בונים ביחד משהו. משהו שאולי פיזית לא רואים, אבל יחד אתה ואני עושים הכל כדי שהוא יצא כמו שאנחנו רוצים וחולמים.
לפעמים אני תוהה לעצמי אם החלום הזה יכול להיות מציאות. אם החלום הזה יכול להתגשם.
אם אני אמצא אותך. ואתה אותי. ונרגיש שמצאנו. שזה אנחנו שהיינו פעם שלמים, ועכשיו רוצים כל כך להתחבר שוב.
לפעמים אני תוהה, אם באמת יכול להיות שזה יקרה. אם באמת הנשמות שלנו ימצאו אחת את השנייה. אם לא נתבלבל בטעות בגלל דברים חיצוניים. דברים שפשוט מסתירים לנו את האמת.
לפעמים אני גם תוהה אם אתה מצליח. אם גם לך קשה לפעמים ואם גם אתה מתגבר ועושה הכל בשבילי. הכל. אפילו שאתה לא יודע מי אני.
וכאן אני חייבת לך וידוי קטן. קטן או גדול, ארוך או קצר.
תדע לך. קשה לי. ההתמודדות הזאת קשה לי מאוד. ולפעמים אני נופלת. לפעמים אני מחזיקה את עצמי בשיניים ומצליחה. ולפעמים אני לא. לפעמים אני מוותרת לעצמי. לפעמים אני מתייאשת.
גם לך זה קורה??
לפעמים אני אומרת לעצמי שדי כבר. לא עשיתי כלום. אני רק בנאדם. מותר לי לטעות.
אבל אני לא רוצה שזה מה שיקרה לי. אני לא רוצה שהיצר ישתלט עלי.
אני מנסה בכל זאת. לפעמים מה שמחזיק אותי זה לשמח את עצמי (ועוד כמה אנשים טובים שעוזרים בדרך) בתקופה נקיה. בתקופה שהתגברתי. נכון. אני לא מצליחה הרבה. אבל אני יודעת שיש לי מטרה. תקופה נקיה שקבעתי לעצמי.
תגיד, גם לך זה קורה?? שאתה לא רוצה ליפול ומוצא את עצמך שוב במקום הזה בפעם האלף? גם אתה מתייאש לפעמים??
אולי גם אתה תקבע לעצמך מטרה מסויימת, משהו שיעזור לך להעסיק את עצמך ותנסה שוב לא ליפול?
אתה יודע מה, אני אשתדל. בלי נדר. אני אעשה בשבילך, בשבילנו , את המאמצים.
זה קשה לי. ואני בטוחה שגם לך יש רגעים קשים ומייאשים.
אבל הלוואי שנצליח לזכור גם אז, בשביל מה בכלל אנחנו משתדלים ומנסים ומתגברים.
אני לא בקשר עם אף אחד. אני רוצה להיות בקשר רק איתך.
אני רוצה להרגיש רגשות כלפיך. רק כלפיך. לא לאף אחד אחר.
אני רוצה שיהיה לנו בית של תורה. בית שיקום על בניין האמונה והערכים החזקים והנצחיים.
אני משתדלת לשמור את עצמי אליך.
ורק מבקשת בקשה אחת - אתה מסכים גם אתה, להתגבר, להתאמץ ולעשות הכל בשבילי, ובשבילך????

נמשך לזה ואז אתה מדבר וכו...אבל תכלס זה גם קשר אסור וגם לא טוב בגיל מוקדם ולא לנשואים..קיצוש עדיף לא להתקרב לזה..

תכל'ס, גם כאן, ובכל מקום, כאשר בן מקבל מבת ובת מקבלת מבן הודעה ובו פירגון, או אפילו סתם סמיילי, או סתם תודה, משהו זז בלב, רגש כלשהו,

אני לא נכנס בכלל לדיון האם זהו רגש טוב או רע,

אך בעקבות הרגש הזה עלולים להגיע מחשבות ורגשות נוספים וכדו', (אין מה לעשות, ככה האדם בנוי...)

ומכיוון שכך, עלינו להשתדל להתרחק מדברים שעלולים לגרום שבעקבותיהם יגיעו כל מיני מחשבות...

לכן, גם דברים שהם בכלל לא לשם קשר כלשהו, ואף לא קדם קשר כלשהו, עלינו להשתדל להימנע...

כי כל דבר שכזה נוגע לנו באיזה נקודה פנימית...

ועדיף לשמור את כל כולך, ורצונותיך לאישתך\בעלך בעתיד...

כמו שכתבה "מחפשת כינוי", וכבר הביאו את זה לפני כמה הודעות...

דברים נכונים ואמיתיים, ומתאימים...

לסיכום, עלינו להשתדל ככל האפשר לא להתעסק בדברים אלו...

שנזכה...

א'- אני לא נכנס לדיון מה זה הרגש הזה כי אצל כל אחד זה מפעיל רגש שונה, אצל אחד- שמחה פשוטה, אצל השני- מחשבות לא טובות, וכו'.... ומי שרוצה להיכנס לזה, מוזמן לאחד מהשירשורים האחרונים שדיברו על זה...

וב', אני התכוונתי יותר למה שקורה באישי, ובs.m.s., דברים שמישהי פונה למישהו (או מישהו למישהי) באופן אישי... לפי דעתי, שם עיקר הבעייה...

נקודה להבהרה, לא אמרתי שזה דבר קל בכלל, זה קשה מאוד, אבל צריך להשתדל להתאמץ ככל האפשר...

קשה לי להאמין שעכשיו אתם יכולים לדעת אם אתם מתאימים...

באמת אי אפשר לדעת אם אנחנו באמת מתאימים..כי כל אחד בסופו של דבר היתבגר בדרך שלו...

באמת מבחוץ זה נירא ממש פשוט וקל להקפיא תקשר אבל במציאות זה בילתי אפשרי כימעט

אבל נכנעתי לעצמי וזה כבר השטלט עליי

נניח שמדובר בקשר למטרת חתונה

[דיר באלכ - קשר לכיף זה מילה מכובסת לניצול הדדי

וגם יהרוס את הזוגיות העתידית ונגמלנו ממשחקי אבא ואמא בגן חובה וכו וכו ולא פה המקום להאריך]

קשר כזה סביר שנירקם ע"י נסיבות החיים ולא כפגישה למטרת נישואין...

והוחלט לצאת למטרת חתונה

למה לא לדחות את זה לגיל יותר מאוחר?

זה ימנע טעיות זיהוי של "בטוח זה הזיווג שלי..."

זה ימנע שיברון לב אם זה לא יצא לפועל

ימנע נסיונות הלכתיים וכו וכו וכו...... 

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות