בעולם בו אתה יכול להיות בקשר עם עשרות אנשים, רובם דרך פלאפון או מרחיק לבבות אחר, אתה לא באמת מסוגל להתעכב אצל כל אחד להתנצל.

אז נכון, לזרוק את זה כלאחר יד באמת יכול להיות חסר אכפתיות, אבל זה לפחות מראה שהבנאדם ברשימה שלך.

חוץ מזה, אפשר לתקן את הנוסח לזה:"שנה טובה. אם פגעתי בך ויש לך משהו בלב בגללי, תחזיר הודעה ונדבר על זה כמו שצריך".

ככה אפשר להתמקד במי שבאמת צריך את ההתנצלות.

כי אני יודע על עצמי שאני שולח כי אכפת, ואם אני לא אצור תבנית כזאת שנותנת מקום גם לדו שיח בהמשך, אני לא אספיק בחיים לעבור על כולם.

חוץ מזה, אם פגעתי במישהו בטעות או אפילו לפעמים בכוונה, לרוב מבחינתי האירוע לא יהיה טראומתי מספיק כדי לזכור אותו אחרי כמה חודשים, למרות שהנפגע כנראה יסחב את זה איתו, לכן אני מבקש שהוא יגיד לי אם קרה משהו ושכחתי.

אבל אני חושב שגם מצד הנפגע צריכה להיות נכונות לעזור.

לא היינו רוצים שביום הדין נישאר עם עבירות בין אדם לחברו, אז אנחנו נדאג שגם חברינו (וגם אלה שלא לגמרי חברינו) יהיו בלי. לא צריך אפילו לגלות להם, רק לסלוח.

(כן, אני)

פפ,

שונאת סליחות(מלשון סליחה, כן?) מסחריות.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.