אם את "מקבלת תלונות מגורמים שונים" - 

אז לפחות בבית שירגיש אהוב, מוצלח ורצוי....

ואל תיבהלי מידי:

טוב שקבעת תור לאיבחון. תראו מה קורה. לדוגמה תיאורטית: ילד היפראקטיבי יכול שיהיו לא בעיות מול הצוות והחברים... זה אומר משהו רע עליו? לא. אפשר לטפל - כן.

מה שייך "תלונות"? הוא ילד קטן. הרי לא מזיק במזיד. אז יש בעיה, מבררים, בנחת ובזריזות. כמו אם היית מבחינה שיש לו חום, הולכת לרופא... בינתיים, אל תתרגשי מידי מ"תלונות". מישהו מתלונן, תגידי - כן, קבענו תור לאיבחון, נראה מה קורה.. תודה רבה. זהו.

הצלחה רבה.

שבינתיים, חוץ מהדרכות סבירות איך כדאי לנהוג עם הילדים במצבים שונים - אם יש לך הדרכות-מינימום כאלה, שהוא מסוגל לקבל וליישם - אין הרבה מה לעשות ביחס להתנהלות בביה"ס..

זה לא שכתבת בעיות מפורטות. וגם אם היית כותבת, ספק אם מכאן היה אפשר לייעץ ללא איבחון של מקור הבעיה.  איבחון אפשר לבקש בזריזות, וגם תוצאות. 

תלוי גם מתי התחיל, האם זו התנהלות משכבר. אומרים שלפעמים, מלבד איבחון פסיכולוגי, יכולה להיות גם השפעה לרגישויות למזון. תבדקו בזריזות ובנחת.

בינתיים, אפשר לנסות באופן מינימלי - לומר לו שאנחנו נבדוק ביחד למה קצת קשה לך להתאפק עם החברים (למשל), ובינתיים - כל יום שהצלחת לא להרביץ לאף אחד, ניתן פרס קטן בבית אחרי הלימודים. אפשר לקבוע ביחד איזה. ולומר לו, זה הפרס הקטן, כי התאמצת. הפרס הגדול - שאתה מתרגל להתנהגות טובה.

יש ילדים שחייבים להוציא מרץ, וכדאי לצאת אתם לגינה גם בשרב וגם בגשם אחרת הם מתחילים לטפס על הקירות - יש לי כמה כאלה. 

וגבולות בבית. מה שאסור צריך להיות אסור לכל הילדים בלי קשר לשובבות או משהו.

וכמובן אהבה, שיחות. לבדוק שאף אחד לא מציק לו - גם בחצר אם כבר יורדים לגינה לבד וגם בהסעה אם הוא נוסע. 

ארוחת בוקר ושעות שינה גם משפיעות מאוד אבל את בטח יודעת את זה גם ככה.

לדבר עם בי"ס שיסתפקו בינתיים בכמויות מופחתות, עד לאיבחון הבעיה. ולומר לו שהמורה אמרה שאם הוא עושה עד כאן טוב - זה מספיק..

ויש מקום לחשוב על הכנת שיעורים אחרי הוצאת מרץ בחוץ. לפעמים פעילות גופנית אינטנסיבית, יכולה לעזור לריכוז.

ותעזרי לו. תקלי עליו:

תקריאי לו את, תכתבי במקומו בזריזות - בחשבון.

בקריאה כתיבה - להסתפק במינימום.

יש הרבה מה שאפשר לעזור כדי לשפר את המצב. כמו שכתבה בלדרית - אבחון לא יפתור את הקשיים.

גם אם הוא יקבל טיפול תרופתי, זה לא יתפוס לשעות אחר הצהריים והכנת שיעורי הבית.

אני אמא לכמה וכמה כאלה .

את יכולה לפנות במסר אישי.

נראה  לי שיותר מחצי שעה רצוף כבר אין טעם. ועדיף אחרי שנחים, אוכלים, משחקים. 

יש בתי ספר שדורשים שילד כבר יידע לקרוא ואם ילד בבית ספר כזה הגיע בלי לדעת לקרוא אז הוא לא יצליח לעמוד בקצב. אולי זאת הבעיה? 

ובקשר לגבולות - שיהיו ממש קצת גבולות אבל שזה יהיה עקבי. 

אצלכם ואצלו, תשדרי לו כמה שיותר שהוא ילד טוב והוא יכול, ולנסות כמה שאפשר למצוא את הדברים הטובים שעושה ולהחמיא לו. חוץ מזה נראה שהילד זקוק לגבולות, ובהתחלה זה יהי'ה לו מאוד קשה, צריך למצוא דברים קטנים שאותם דורשים אבל לא לוותר עליהם, גם כשהוא בוכה שהוא לא יכול/לא רוצה/לא בא לי/ וכדומה ומשתולל לא להתפעל, מצד אחד לחבק אותו ולתת לו כמה שיותר את התחושה שאתם אתו ואוהבים אותו, מצד שני להתעקש שאצלנו זה ככה, וכמובן להתחיל מדברים קטנים שבטוח יכול לעמוד בהם. זה בקשר לבית בקשר לבית הספר לנסות לבקש מהמורים שיתחשבו כמה שיכולים, במילא נשאר רק יומיים לימודים לפני סוכות. חוץ מזה תנסי כמה שיותר לחשוב איזה דברים יכולים להיות קשורים לקשיים שלו על מנת שתוכלי לתת באבחון תמונה כמה שיותר מלאה אחרי הכל הם לא נביאים זה יכול להיות קשיים גופניים(ראיה,תחושות, ועוד הרבה דברים אחרים) או רגשיים או דברים נוספים. מאחלת לך הרבה הצלחה והרבה נחת.  

ותשאלי מה הם ממליצים לעשות.

שתפי איתם פעולה ותראי נכונות  לעבודה משותפת.

כך ירגיש הילד שאתם תומכים בסמכות של ביה"ס ויתמתן,

כך תרגיש המורה שיש לה עם מי לעבוד,

ובע"ה אחרי האיבחון כבר יפנו אותך למקומות נוספים שיכולים לעזור לו בקשיים שלו.

אני מתארת לעצמי שכבר בגן היו קשיים דומים. איך התמודדתם אז? איך את מתמודדת עם הקשיים האלו בבית?

כל אלה יתנו לך כיוון לחשיבה.

בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות