אם את "מקבלת תלונות מגורמים שונים" -
אז לפחות בבית שירגיש אהוב, מוצלח ורצוי....
ואל תיבהלי מידי:
טוב שקבעת תור לאיבחון. תראו מה קורה. לדוגמה תיאורטית: ילד היפראקטיבי יכול שיהיו לא בעיות מול הצוות והחברים... זה אומר משהו רע עליו? לא. אפשר לטפל - כן.
מה שייך "תלונות"? הוא ילד קטן. הרי לא מזיק במזיד. אז יש בעיה, מבררים, בנחת ובזריזות. כמו אם היית מבחינה שיש לו חום, הולכת לרופא... בינתיים, אל תתרגשי מידי מ"תלונות". מישהו מתלונן, תגידי - כן, קבענו תור לאיבחון, נראה מה קורה.. תודה רבה. זהו.
הצלחה רבה.
שבינתיים, חוץ מהדרכות סבירות איך כדאי לנהוג עם הילדים במצבים שונים - אם יש לך הדרכות-מינימום כאלה, שהוא מסוגל לקבל וליישם - אין הרבה מה לעשות ביחס להתנהלות בביה"ס..
זה לא שכתבת בעיות מפורטות. וגם אם היית כותבת, ספק אם מכאן היה אפשר לייעץ ללא איבחון של מקור הבעיה. איבחון אפשר לבקש בזריזות, וגם תוצאות.
תלוי גם מתי התחיל, האם זו התנהלות משכבר. אומרים שלפעמים, מלבד איבחון פסיכולוגי, יכולה להיות גם השפעה לרגישויות למזון. תבדקו בזריזות ובנחת.
בינתיים, אפשר לנסות באופן מינימלי - לומר לו שאנחנו נבדוק ביחד למה קצת קשה לך להתאפק עם החברים (למשל), ובינתיים - כל יום שהצלחת לא להרביץ לאף אחד, ניתן פרס קטן בבית אחרי הלימודים. אפשר לקבוע ביחד איזה. ולומר לו, זה הפרס הקטן, כי התאמצת. הפרס הגדול - שאתה מתרגל להתנהגות טובה.
יש ילדים שחייבים להוציא מרץ, וכדאי לצאת אתם לגינה גם בשרב וגם בגשם אחרת הם מתחילים לטפס על הקירות - יש לי כמה כאלה.
וגבולות בבית. מה שאסור צריך להיות אסור לכל הילדים בלי קשר לשובבות או משהו.
וכמובן אהבה, שיחות. לבדוק שאף אחד לא מציק לו - גם בחצר אם כבר יורדים לגינה לבד וגם בהסעה אם הוא נוסע.
ארוחת בוקר ושעות שינה גם משפיעות מאוד אבל את בטח יודעת את זה גם ככה.
לדבר עם בי"ס שיסתפקו בינתיים בכמויות מופחתות, עד לאיבחון הבעיה. ולומר לו שהמורה אמרה שאם הוא עושה עד כאן טוב - זה מספיק..
ויש מקום לחשוב על הכנת שיעורים אחרי הוצאת מרץ בחוץ. לפעמים פעילות גופנית אינטנסיבית, יכולה לעזור לריכוז.
אני בעד. ממש ממש
מחר?
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
נראה לי שיותר מחצי שעה רצוף כבר אין טעם. ועדיף אחרי שנחים, אוכלים, משחקים.
יש בתי ספר שדורשים שילד כבר יידע לקרוא ואם ילד בבית ספר כזה הגיע בלי לדעת לקרוא אז הוא לא יצליח לעמוד בקצב. אולי זאת הבעיה?
ובקשר לגבולות - שיהיו ממש קצת גבולות אבל שזה יהיה עקבי.
אצלכם ואצלו, תשדרי לו כמה שיותר שהוא ילד טוב והוא יכול, ולנסות כמה שאפשר למצוא את הדברים הטובים שעושה ולהחמיא לו. חוץ מזה נראה שהילד זקוק לגבולות, ובהתחלה זה יהי'ה לו מאוד קשה, צריך למצוא דברים קטנים שאותם דורשים אבל לא לוותר עליהם, גם כשהוא בוכה שהוא לא יכול/לא רוצה/לא בא לי/ וכדומה ומשתולל לא להתפעל, מצד אחד לחבק אותו ולתת לו כמה שיותר את התחושה שאתם אתו ואוהבים אותו, מצד שני להתעקש שאצלנו זה ככה, וכמובן להתחיל מדברים קטנים שבטוח יכול לעמוד בהם. זה בקשר לבית בקשר לבית הספר לנסות לבקש מהמורים שיתחשבו כמה שיכולים, במילא נשאר רק יומיים לימודים לפני סוכות. חוץ מזה תנסי כמה שיותר לחשוב איזה דברים יכולים להיות קשורים לקשיים שלו על מנת שתוכלי לתת באבחון תמונה כמה שיותר מלאה אחרי הכל הם לא נביאים זה יכול להיות קשיים גופניים(ראיה,תחושות, ועוד הרבה דברים אחרים) או רגשיים או דברים נוספים. מאחלת לך הרבה הצלחה והרבה נחת.
ותשאלי מה הם ממליצים לעשות.
שתפי איתם פעולה ותראי נכונות לעבודה משותפת.
כך ירגיש הילד שאתם תומכים בסמכות של ביה"ס ויתמתן,
כך תרגיש המורה שיש לה עם מי לעבוד,
ובע"ה אחרי האיבחון כבר יפנו אותך למקומות נוספים שיכולים לעזור לו בקשיים שלו.
אני מתארת לעצמי שכבר בגן היו קשיים דומים. איך התמודדתם אז? איך את מתמודדת עם הקשיים האלו בבית?
כל אלה יתנו לך כיוון לחשיבה.
בהצלחה!
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
