עד מתי לילות בלי שינה?
עד מתי הריקנות האיומה הזאת?
עד מתי נגרור את עצמינו יום אחרי יום אל סופינו?
עד מתי נמשיך לרוץ במירוץ כנגד הזמן בו לעולם נפסיד,
לעולם לא נוכל לחיות אלא רק לשרוד?
עד מתי נתגעגע לכאב, לדמעות, לתשוקה אמיתית.
עד מתי נכאוב,
עד מתי שתוק?

