לא צפיתי עוד בשאר הפרקים.ענבל
אבל על הפרק הזה רק אגיב-
בכל דבר יש מקרים כאלה ומקרים כאלה. זה סדרה מאוד מגמתית ומעניין יהיה לראות סדרה שיעשו כנגדה.
בכל מקרה בפעם האחרונה שבדקתי זה מוכח שקיים דבר כזה חוסר איזון הורמונלי וזה מוכח שזה משפיע על מצבי רוח.
מחלות נפש הן לא המצאה. אני חושבת שכל מי שמכיר מקרוב קצת את מחלות הנפש כגון סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, פיצול אישיות וכדומה יוכל לומר שפסיכיאטריה זה לא שטות.
לא כל הפסיכיאטרים מומחים, כמו שלא כל הרופאים כאלה.
בבתי חולים פסיכיאטריים מתים אנשים כמו שבבתי חולים רגילים מתים אנשים. בבתי חולים אנשים מתים כי הם מלכתחילה באו חולים, כנ"ל בבתי חולים פסיכיאטריים.
ברור שבשני אלה יש מקרים אחרים שבאמת מתים מרשלנות, אבל באופן עקרוני זה לאו דווקא מעיד על כשל בתאוריה.
שלא יובן לא נכון- אני לא חסידה של תרופות ואני מאמינה ביכולת של אדם להתגבר בעצמו ברוב המקרים. הדגש פה הוא על המילה "ברוב". יש מקרים שאי אפשר לומר שתרופות פסיכיאטריות לא עוזרות.
בקיצור זה סרט מגמתי, הייתי רוצה לראות גם את המגמה ההפוכה.
יש משהו בדברייךאנונימי (פותח)
אישית טופלתי אצל פסיכיאטר וע"י תרופות, ואני יכולה לומר לך משהו שדי יוכיח את הסרט הזה.
שאלתי אותו ואת הפסיכולוגית שלי (כל אחד בנפרד) אם אי פעם הם הצליחו לרפא מישהו במרפאה שלהם. שניהם גימגמו. "זה טיפול ארוך, יש אנשים כרוניים שמגיעים שנים ארוכות.. אין אנשים שיצאו מזה לגמרי". מבינה?
והתרופות, את לא רוצה לדעת מה הן עשו לי למוח. והן לא עזרו בכלל אלא רק הרעו את המצב. וכשהמצב הידרדר הפסיכיאטר העלה את המינון, מה שגרם כמובן להחמרה, ואז הוא שינה תרופה, וכך שוב ושוב ושוב עד שהפסקתי על דעת עצמי והמצב השתפר פלאים.
יש אנשים שלקחו תרופות שעיוותו להם אל המוח עד כדי כך שהם הלכו ורצחו קרובי משפחה, חברים, ואת עצמם מרוב פחד על מה שעשו. היו לא מעט סיפורים כאלה. וגם אם תרוםה ׳עובדת׳, מה שהיא עושה זה שינויים במוח שגורמים לתחושות שמחה מזויפות. המטופל (לפחות אצלי ועוד כמה שאני מכירה) מרגיש כאילו התרוםה גורמת לו להרגיש דברים שהוא לא באמת מרגיש.
נכון שיש מחלות נפש אמיתיות. אבל אם תפתחי ויקיפדיה ותקראי את התסמינים של כל מחלות הנפש והפרעות הנפש, מרבית הסיכויים שתתאימי ליותר מאחת מהן. ואיך מחליטים מהי הפרעה נפשית? הרי אין דרך מדעית לבדוק. מה שעושים זה התכנסות של פסיכיאטרים גדולים שעושים הצבעה האם הבעיה נקראת הפרעה נפשית ובוחרים לפי מספר הקולות. ככה זה עובד.
בקיצור, פסיכיאטריה היא לא מדע. אין דרך מדעית לבדוק אם מחלת נפש היא גנטית או אם היא קיימת בכלל. הכל לפי מה שהמטופל מספר ומה שהפסיכיאטר מחליט להדביק לו.
זה סרט מגמתי, אבל לא מצאתי סרט נגד. כתבתי ביוטיוב "פסיכיאטריה" ומצאתי תוצאה אחת בלבד של סרט בעד, וגם הוא היה די מטומטם- משכנע אנשים לסמם את עצמם בתרופות פסיכיאטריות פלאיות.
זוהי דעתי, זו היתה דעתי לפני שראיתי את הסרט והוא פשוט הוכיח לי שאני לא היחידה שמרגישה שפסיכיאריה כולה מניעים כלכליים.
אף אחד לא חייב להסכים איתי... ואם תביאי טיעונים נגד זה יכול להיות מעניין.
אז אני נגד, או בעד. כבר התבלבלתי..אנונימי (3)
וזאת לא חכמה לחפש תומכים נלהבים לתרופות פסיכיאטריות, כי מי שנעזר בהן מגיע ממקום קשה נפשית, וכמה מוצלחת שהתרופה תהיה, היא עדיין לא יכולה לשנות את המציאות ב180 מעלות! אז לצאת מדיכאון--> נלהבים, זה קצת מורכב..
ולגבי אבחנה פסיכיאטרית- זה נכון שקשה לאבחן ברגע הראשון. כי התסמינים הם לא מדידים כל כך.. זה לא משהו שנמדד במעלות, או בבדיקת דם וגם לא בהדמיות כאלה או אחרות. מדובר על תחושות, ועל מבנה אישיות, והרגלים, וזה לא תמיד בדיוק לפי מה שמופיע בספר.. אבל גם על אבחנות רפואיות אחרות אפשר להגיד את זה! חסרים מקרים שרופאים אבחנו דבר אחד ונתנו טיפול בהתאם, ובסוף התברר שזה היה דבר אחר??
וגם התרופות- גם אני מתוסכלת מהפסיכיאטר שלי, שכמובן התחיל עם x, ואם לא עזר עבר לy, ובסוף העלה את המינון של z.. אבל מה עושים בשאר התחומים? אותו דבר! אנטיביוטיקה- מתחילים באחת, ולפי היעילות שלה ממשיכים או משנים. וכו וכו...
אבל אני בהחלט בעד!!
עם כל כמה שזה קשה וסיוט לעבור את אותה שיחה ראשונה עם כל מטפל שהוא, ואז להרגיש שפן ניסיונות, ולהתחיל לטפח תקוות, ובסוף ליפול שוב, ולהתחיל מחדש.. אין ברירה!! אני מאמינה שתהיה התרופה שתצליח להקל! וזה מדהים! כי למה לסבול אם אפשר לא? ברור שבזה לא נפתרות כל הבעיות! אבל אם זה עושה את הדרך ואת החיים פשוטים יותר- אני בעד ממש!!! מה שהתרופות עושות זה לאזן דברים במוח שכנראה יצאו מאיזון, וצריך להאמין בזה למרות שעוד לא המציאו את הבדיקה שתוכיח את זה. העובדה היא שהן עוזרות! רק צריך למצוא את המינון. כמו בכל דבר...
זו דעתי..
תלוי איזואנונימי (פותח)
חלק מחלות הופכות למחלות כרוניות אך ורק כי מגדירים אותן ככאלה. לא כי הן באמת כאלה.
לגבי התגובה הקודמת שלך: אני לא מסכימה איתך שרפואה נפשית היא כמו רפואה פיזית. מחלות פיזיות אפשר לאבחן תמיד ע"י בדיקות. אפשר לטפל בלי לבדוק קודם בדיוק מה יש ואז מנסים ומנסים כל מיני דברים שאולי לא יעזרו, העיקר לא לעבור בדיקות. בעצמי אני עושה את זה.
אבל מחלות נפשיות אין אפשרות לאבחן בצורה ברורה. הכל רק משיחה עם פסיכיאטר. אי אפשר לוודא שהוא צודק באבחנה שלו. וידוע שתרופות פסיכיאטריות מזיקות למוח. זה הרבה יותר גרוע מאנטיביוטיקות שעלולות להזיק לגוף. (אגב אם לא רוצים שאנטיביוטיקה תזיק צריך לקחת יחד איתה פרוביוטיקה. כמה פשוט וקל.)
לא מאמינה בחוסר איזון כימי במוח. זה נשמע לי יותר כמו משפט מתוחכם כזה שנועד ךסבר את אוזניהם של ה"חולים", כזה משפט שנשמע נורא חכם אך לא בהכרח אמיתי. כמו שאמרתי - אין בדיקות מוח שמוכיחות את החוסר איזון הזה. לפי מה שקראתי עד עכשיו. אם יש אני אשמח למקורות.
אצל כל אדם המוח קצת שונה מאחרים. כי אנחנו מפתחים הרגלים שונים שחורצים חריצים שונים במוח שלנו, יש לכל אחד חלקים מפותחים יותר או פחות מאחרים, ואין משהו מיוחד במוח של חולה סכיזופרניה או נערה עם הפרעת אכילה מלבד עניין החריצים האלה והחלקים המפותחים יותר או פחות. ושוב, אם יש לך מקור שמסביר אחרת אני אשמח. כי יש מצב שאני טועה.
(אגב, החריצים במוח אמיתיים לגמרי. יש סריקות מוח שמראות את זה.)
הכי אני אוהב את רצינות הדיון...ארץ השוקולד
לא מדובר פה על פרטים אישיים שבהם יש צורך באנונימי.
זה כבר מובן יותרארץ השוקולד
מבין, זה פשוט היה מוזר לי. סליחה על התקיפותארץ השוקולד
היי לכם אנשים של עולם מושלם,אנונימי (פותח)
אנשים יפים, מוצלחים,
אנשים של החיים,
ברוכים הבאים לחושך,
ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,
ברוכים הבאים למחלקות סגורות
למבט אטום וריק
ברוכים הבאים לפחד מוות,
לפחד מהמוות
למקומות שבהם אין לכם מה לעשות
בהם אתם הצופים ואתם ההצגה
אתם הטובים ואתם הרעים
אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים
ברוכים הבאים לנפש
לתרופות,לכאבים
למחלות הפחות פוטוגניות
ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט
של עלייה ירידה ושוב ושוב
ברוכים הבאים למטה
ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף
לרגעי ייאוש אצל אבא
ברוכים הבאים למלחמה על החיים
תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו
אז תיכנסו רק קצת
לא להיבהל
זה בעיקרון לא מדבק
אל תגידו כלום,
תיתנו איזה חיבוק
תעיזו להסתכל קצת בעיניים
תכירו את המבט הזה
תזהו את התהום
ואז תפיצו הלאה
תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים
ואנשים כאלה הם די רגילים
והם לרוב ממש חיים בתוכנו
והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו
ממש רגילה כזאת
אפשר לומר די טובה
ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים
אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו
במחלקה במקום כזה או אחר
נאבק על החיים שלו
אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו
אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש
והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב
קרוב קרוב
לא לשכוח, לא לשים בצד
יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים
ויש להם משפחה שעומדת בצד
מחזיקה להם את היד
ומתפללת שהם יצליחו
וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום
אל תתעלמו
יש פה אנשים שנלחמים על החיים
ויש להם משפחה.
שלום אני חצויה וכאובהאנונימי (פותח)
מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr
ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי
אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..
ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭
כואב לקרוא על האתגרארץ השוקולד
רפואה שלמהארץ השוקולד
אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד
מקווה שעובד פה יש לי שאלה רפואיתאנונימי (פותח)
לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..
ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף
השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה?
בבית חולים הדסה בירושלים עושים זאתכי קרוב.
כן זה עולה כסףכי קרוב.
לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב
אתה רוצה מספר או מיקום?כי קרוב.
רפואה שלמה וכל הכבוד על ההשקעהארץ השוקולד
זה שאלה שכדאי לשאול רופא או רוקחארץ השוקולדאחרונה
המון בהצלחהארץ השוקולד
ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.
לא יודע לגבי פענוח.
ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!
חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)
ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם
לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.
מתכת זה תלוי בכמות המתכת ואיפה היאתמיד בבטחה
ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.
לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל
כדאי פשוט לשאול
פענוח רדיולוג עושה, מקבלים אוטומטית ביחד עם הצילוםתמיד בבטחה
רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח
לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.
בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)
המון בהצלחה גיבור/הארץ השוקולד
מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.
לגופו של עניין, אני לא יודע.
באסהארץ השוקולדאחרונה
אוי, כואב ממש לקרואארץ השוקולדאחרונה
בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא