איך זה מרגיש???
התחושת ביטחון הזאת! איך ידעתן? איך ידעתם?
איך לא פחדתם להתאכזב? לכאוב?
איך לא פחדתם לפול ולא להצליח לקום?
(וגם בהקשר אחר-
האם השיקול בבחירת הבחורה יושפע מזה שיש לה צמיד ברגל או נזם?)
איך זה מרגיש???
התחושת ביטחון הזאת! איך ידעתן? איך ידעתם?
איך לא פחדתם להתאכזב? לכאוב?
איך לא פחדתם לפול ולא להצליח לקום?
(וגם בהקשר אחר-
האם השיקול בבחירת הבחורה יושפע מזה שיש לה צמיד ברגל או נזם?)

כמה פעמים חלקנו הרגשנו ככה ובסוף זה לא האחד...
סליחה על המציאותיות ![]()
איך הם לא פחדו להתאכזב, ואם כן התאכזבו, איך הצליחו לקום ולהמשיך...?
פשוט אי אפשר
לא מועיל בשום צורה שהיא
צריך לנטרל אותו
לא כך?
שהוא יפחד להיפגע שוב
שעצם הפעולה של לפחד זה חסר היגיון, אבל עזבי אנחנו נכנסים פה לפילוסופיה
ולהפך, בנאדם כבר נפגע פעם אחת, מה הסיכוי שזה יקרה שוב? ![]()
זה אפילו משהו מחמש יחידות לא יכול לפתור לנו...![]()
צריך פשוט לחזור ולשנן את מה שאומרים לחברים וקשה קצת ליישם-
עם כל הקושי שלפעמים יש והעבודה שצריך לעשות, פשוט להאמין שאבא שלנו ידאג לנו ולא עושה לנו סתם דברים בחיים..אמן שנצליח לראות את זה בכל דבר הקטן ביותר..
תודה לך!
אם עזרתי איכשהוא אז בכיף ובשמחה 
לא חושב שעניין כזה צריך להוות שיקול דומיננטי
ולדעתי האישית נזם באף זה ממש יפה 
על עצמי לפחות, שקרה שדבר היה ברור לי.
והאמת שככה זה לרוב.
ומי אמר שלא פחדנו?חח פחדנו גם פחדנו.
אני חושב שאחרי נפילה אחת או שתיים כבר פשוט לקום.
כמו כל ילד.
נזם או צמיד ברגל בעיניי לא משמעותי.

למסגר ולתלות.בהשתדלותיאבל גם כשהרגשתי לא נעלתי את עצמי - אמרתי לי שיש עוד בחורים שיכולים להתאים לי ובמת כשיצאתי גיליתי בחורים יותר טובים אפילו ממי שרציתי בהתחלה ושיותר התאימו לי. מה שצריך לזכור זה שגם כשמרגישים משהו לא תמיד זה נכון ויכול לבוא אפילו משהו הרבה יתור טוב רק כשאנחנו לא מודעים לזה באותו רגע....

אינ אישית לא הייתי בטוחה עד שראיתי את ההתנהלות שלו תכל'ס בזוגיות. וזה היה קורה עם כל אחד..
זה מאוד מפחיד להתאכזב ליפול.. אתה לא יודע אם תצליח לקום.. לא רק בזה בעוד הרבה דברים בחיים.
צריך להאמין בעצמך כל הזמן שאתה יכול וגם אם משו לא הולך לא נורא
לגבי השאלה האחרונה אם הבנאדם עם ראש בריא אז זה לא שיקול.. אם הוא בנאדם של סטיגמות לצערי כן
בחמישית זה היה נכון.

הלוואי שנזכה לזה בע"ה.
ממש לא מובן מאליו שזה יהיה ככה. הרבה אנשים התחתנו בלי תחושה כזו ולא מתחרטים על זה.
יכול להיות שיקול תלוי בבחור וביחס שהוא רגיל אליו לנושא הזה- יש בחורים שירתיע אותם נזם או צמיד.
וואו נאמרו שם דברים מעניינים...שמלה אדומה
שמן פשתןוברצינות-
אם מבררים קודם ויש התאמה לפי הנתונים היבשים,
ואז נפגשים ומתאהבים
אז פשוט לזרום עם זה.
פחד בכל מקרה יהיה, וגם נפילות, וגם אכזבות.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?