היה כל כך. כל כך. מוזר.
הבוקר עם הסיבוכים שלו,
הצהריים....
והערב.
והלילה שנהפך לבוקר....
ואיך ששרנו את אותו שיר כמעט חצי שעה.
ואיך שצחקנו עד שהייתה לנו סחרחורת.
ואיך שהבכתי את עצמי.
ואיך שהם ניצחו אותנו בהתערבות! איכ.
ולקום שניה אחרי שנירדמתי מצילצול מעפן.
ולחזור הביתה.