ידעתי אורות לא נסקו שונים

עלים שנשרו כמו שרשרת פנינים

לא אספתי אותם מהשביל

יאמר נא אדון למי השירים

עלי גבהו תווי הצירים

לאן מתפתלת הדרך

ילד צוחק אי שם במרומים

עונה לו אביו, אבי נרדמים

לידו חולץ מגפיו

הנה - פה - נגמר השביל.

חח אחלה אתגר, אח"ל, אבל הייתי חיב 4 שורות, אז.....

אין כיוון ואין מטרה

חושב ללכת לעבר השקיעה

לא תודה, לא תודה,

לא תעזור עכשיו עזרה

אדם הולך בתלם אחרים

חובב הקלות של פתיחות הדרכים

לובש מדים ככול האחרים

לא חושב ולא חושבים

אבל אני נשרף בטלמים

חייב לחפס דרך אפלה

להיות לבד במדבר, לילות קרים

אולי שם אפגושך, נשמתי נשמה

שיר מעולה. אהבתי מאד.

במיוחד על התוכן.

האם הים בכלל כחול?

למה מחר יהיה יום חול?

שאלות מטופשות וחסרות תקנה

האיך אחרוז עם כזאת הגבלה

למה להגביל את חסרי ההשראה

שגם ככה מתקשים ליצור שירה??????????????????????????

שלומי???

חילול הקודש!

ויש לי ב' שמות!
(נראלי שיש כאן שירים שלי עם אקרוסטיכון של שמי (2 השמות) מוצפן כמובן....

ואני כותבת נורא פשוט וחד וזה מה שיצא משתי דק עבודה:

רק אהבה, מין ציווי שכזה

בנפשך, בכל מאודך, ובלבבך

קרוב, רחוק זה לא משנה

ה' גם אוהב אותך.

לא מרוצה, השתפרתי פי אלף מזה אבל זה מה יש.

חג שמח.

יש שורה אחת שהמשקל לא מתאים.

אני תוהה אם לכתוב ראפ יותר קשה מלכתוב שיר נורמלי

נראלי זה עושה חיים קלים, אתה רק צריך להיות בוטה ולשדר קשיחות

ולשים כמה שיותר מילים מתחתית סולם המשלב בשביל שזה ישמע מגניב

דיברתי בכללי.

(לא חושב שאי פעם כתבתי ראפ)

אני מעדיף בהרבה את הסגנון כתיבה שלי,

למרות שבכ.א שלי יש שיר ראפ מדהים!

ממליץ לך לשמוע

אוהבים הם שני העצים

להתחבר הם כה שואפים

כאישה לאיש משתוקקים

סנה בוער ואיה השה לעולה

נפלתי קמתי על מזבח העולה

דרכים שונות חסדים וגבורות

רחל ולאה עד מתי יהיו פרודות?

אהבתי מאוד, מרגישים אותך בשיר...

ועדיין יש הערות, רוצה?

כל אחד רואה את עצמו בפרשנות שהוא מביא

אני מאוד אוהב את הקטע הזה ולכן נמנע מלתקן או לומר מה באמת היתה הכוונה מבחינתי

לא בטוח שזה שיר

גירושין יכול להבין איפה מצאת את זה

לא מוצא בזה הרבה קלאס

אולי כשהייתי סוּפֶּר צעיר

וגם התמונה נהדרת, תרשה לי להניח שהיא לא צולמה בארץ הקודש?

זה כזה מקסים שיש כל־כך הרבה כותבים

וכולם כותבים יפה ומיוחד

ברמה הטכנית בלבד, הפונטית קצת מבולגנים לי

דבר ראשון ספרתי חמישה פונטים כשכל אחד מהם מיוחד / סריף רציני

לא יודע איך קוראים לכל אחד אבל:

– הסריף המרובע סובל מבעיית קרנינג בינונית, ומרגיש קצת "יותר מדי". לדעתי אפשר ללכת על משהו קצת יותר "מסורתי" (לא בהכרח סטנדרטי לחתולין)

– בדפים של מראה המקום, הניגוד בין הפונט המיוחד של הכותרת לבין הסריף המרובע הוא קיצוני

– בדפי השירים יש לי שלושה פונטים מאוד שונים זה מזה במהות, השילוב בין הכותרת לתוכן סבבה אבל שם המחבר פשוט לא מתחבר בגופן

– אמנם חלק מהשירים עמוסים במילים אבל חייב חייב חייב טיפונת רווח בין השורות לפחות היכן שזה מתאפשר

אפיק לקחים לגיליון הבא

ראשית זה מאוד יפה.

קראתי כמה וכמה פעמים, והרגשתי מעין יופי חד/מרוסק כזה. מצד אחד השיר עוסק בתיאור דמותו של "איש של חורף", אבל הדמות לא מתגבשת לכדי משהו קוהרנטי וברור, אלא יותר כמו וינייטות קטנות, הצצות קצרות אל מבעד לפרגוד. רב הנסתר על הגלוי.

גם מאוד אהבתי את השורות המצומצמות למילים בודדות.

מה שקצת הציק לי, ברמה האסתטית בלבד, הוא חיבורי מילים עם משמעות פחות או יותר זהה: "תהום הצללים", "כאב הזעקה". כלומר אחת משתי המילים בזוג מבטאת בכל מקרה את מה שחברתה אומרת, וזה הופך את זה קצת ל-overly. כמובן זה לא "אופל החושך" או "ייסורי העצב" או משהו כזה, אבל עדיין, הייתי רוצה משהו קצת יותר "מחודש".