מהשגעון המתרוצץ בכול

מהאמת הנעדרת

מאנשים נעלמים

מילדים שמאבדים בלונים בגשם

מבוגדים גנבים

ואנשים שחושבים שרק הם מבינים

ושאתה עושה טעות

אם הייתי מקבל עוד שניה על כול פעם כזאת

היה לי זמן לדברים נצרכים...

עוזבת לכיוון פנטי או דתי או אנתי דתי?

אבל זה עדיין לא בטוח. 

מצאתי את המשתמש שלך באופציות במחשב אחד יענו ניכנסת ממנו.

ישמצב שאתה אומר מי אתה במסר? או שאתה מעדיף שלא?

כבר חצי שנה אני במתח על זה

הומלס זו בריחה..

הייתי מציעה על התמודדות

אולי חיפוש עצמי במקום טוב יותר(מאשר ללכתלרחוב בלי גרוש על הנשמה ולאסוף אוכל..--אממה שגם משם החיים לא מאירים פניםככ), הודו משו,התייעצות,שינוי זווית הסתכלות, לקיחת האני עצמי ביידים..

#קלישאות קלישאות# 

אבל תחשוב עלזה ברצינות..

((זה אני המצאתי

@כי אין פיסבוק

מנסה להחיות אותה עם מעט שירה

קצת וולך קצת אתר

שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה

כולם מחכים במתח

יהיה חסר או לא

עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת

תיעוד של התפוררות ברקע

מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש

הלהב של הקיום מתגרד על הבטן

והוא חד

שורט

חותך

היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת

בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית

הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות

הטיימר עומד לצלצל

הבדיחה היא עלינו

לא היה חסר כלום בקופה

חוזרים לנשום

עד הפעם הבאה

גם שלום

גם הסכמים

איזה הספקים יש פה

לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה

מה הכיוון

רוורס במקום קדימה

עץ ריח מסריח על המראה

אורות גבוהים

והיא יושבת במושב ליד

רגל למעלה

מחייכת

אז הכיוון לא משנה

רק התנועה

על אף כל הדחיות שלי

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

תציל אותה

ואותי

ואותם