כי הרי ידוע שכל תינוק נולד עם כל מה שהוא צריך וכל הפרנסה שהוא צריך.

ואם הייתי בטוח לא הייתי מגיעה למקומות האלה.

אבל מה הקשר?

לא ממש התעניינתי בילדים של גויים... יותר מעניין אותי מה שכתוב במקורות שלנו.

וגם לא בדקתי אם זה רלוונטי לגביהם...אין להם ממש מצווה להביא ילדים לעולם...יש להם בדיוק 7.

וגם אם הם היו קוראים את השרשור היפה הנ"ל

ומחליטים איך לתכנן את השנה זה לא מאד היה עוזר להם ...

מה שנגזר נגזר

ציטוט מספר של הר' ארוש: 

"יש אנשים שטוענים שהם אינם רוצים להביא ילדים לעולם מחמת שאין להם מספיק פרנסה בשביל ילד נוסף.... כי הקב"ה נותן פרנסה לכל בריה וברכיה, וברגע שנולד ילד, הוא נולד כבר עם הפרנסה שלו".

הילדים של השואה נולדו עם הפרנסה שלהם, השואה זה לא קשור לפרנסה זו גזירה של מוות

לא חסידת ברסלב אז לא מכירה.

אם באמת הייתי מאמינה שהכל יגיע אלי כשאני אשב רגל על רגל הייתי עושה את זה (למה לא?) 

אבל אני לא ברמה, וכן צריכה לעשות השתדלות ברמתי.

ולכן אני אעבוד, אבל לא אעשה שעות נוספות למשל ,  כי זה אני כן מצליחה להאמין שלא יוסיף לי פרנסה.

אתה לא יכול להגיד לה'- תביא לי ואני אשב רגל על רגל....

נגזר עלינו (עליכם הגברים) בזיעת אפך תאכל לחם.

קצת מסובך להסביר את העניין בפורום...וגם אין לי זמן לנסח כרגע.

תקראו בספרים ..

אבל לפעמים אני תוהה אם הפורום הוא דתי, או שהתבלבלתי..

אני לא רב

אתה יכול להגיד את זה לא רק על פרנסה אלא על כל תחום בחיים.

למשל בריאות- אם אתה מאמין שהקב"ה הוא רופא חולים, אז למה לך ללכת לרופא? תשב בבית ותתפלל..

או שלא צריך גם את זה, אלא מה שנגזר נגזר..

וכן על זה הדרך בעוד תחומים.

אם ה' מביא פרנסה וקוצב לכל אחד סכום מסויים אז נשב בבית ונחכה שהיא תבוא?

אם ה' קבע את הזיווג שלי עוד 40 יום לפני שנוצרתי, אז לא אצא לפגישות ואעשה משהו אלא אחכה שבן הזוג פשוט יגיע? שזה פשוט יקרה?

ה' ציווה אותנו בעצם, להיות שותפים בבריאה. 

לכן אנחנו צריכים להשתדל. להשתדל במעשים ולהשתדל בתפילה.

ה' מצפה מאיתנו גם להתפלל אליו, למרות שהוא גזר כל מיני דברים בגלל כל מיני חשבונות שאנחנו לא מסוגלים להבין, אבל הוא מחכה לתפילה ולמעשים שלנו שישנו את זה.

דוגמאות מהתורה:

משה רבינו התפלל לקב"ה למרות שידע שנגזרה גזרה שלא יכנס לארץ, ובכל זאת התפלל וביקש..(עוד תפילה אחת והגזירה היתה מתבטלת...מה שאומר שהתפילה משפיעה והיא לא סתם).

בפרשה שלנו- נח- הקב"ה אומר לנח שהוא רוצה להביא מבול על העולם במטרה שנח יתפלל על העולם (וגם ינסה להחזיר אותם בתשובה).

כלומר- הקב"ה מלכתחילה מצפה מאיתנו להשתדלות ותפילה.

כנ"ל בעניין של פרנסה.

אני כרגע התחלתי לקרוא ספר של הר' ארוש על פרנסה (בגן האושר) ודווקא כל ההתחלה הוא רק מדגיש כמה חמור להיות בעל חוב וכמה אדם חייב ללכת לעבוד ולדאוג לפרנסה (מה גם שאם הוא נשוי הוא חתום על זה בכתובה, וממש 'נכנס' בבטלנים וכו') ושהוא חייב קודם כל לרשום את ההוצאות וההכנסות שלו כדי לראות שהוא לא מוציא יותר ממה שיש לו כדי לא להיות בעל חוב. 

לגבי מה שכתבת: הקב"ה לא מצפה מאיתנו להשתדלות לתפילה, הוא מצפה מאיתנו להתפלל ועובדה שמשה התפלל ולא השתדל להתפלל.

- זאת בדיוק הכוונה שלי - שאדם צריך לקום ולעשות, קראתי לזה 'השתדלות' כי ככה קוראים לזה... לא הכוונה שאני אשתדל לקום בבוקר לעבוד אלא אקום לעבוד בפועל. קיצור דיברנו על אותו דבר.

לגבי הסרט של האושפיזין- זה בדיוק מה שהרב ארוש כותב שם - שמי שחסר לו כסף- ללכת לעבוד! ולא להתבטל ולהגיד- ה' יעזור. ומניין לך שה' יעזור למה הוא עובד אצלך? 

הוא נתן גם סיפור שם על אברך בכולל שפנה לרב שלו ר' בן ציון בן אבא שאול זצ"ל וטען שבגלל הלימוד שלו הוא לא יכול לקנות לאשתו שמלה חדשה מכיון שאין הפרוטה מצויה בכיסו. ענה לו הרב: סגור את הגמרא ולך לעבוד וקנה לאשתך מלבושים די צרכה! שהרי התחייבת על כך בשבועה ובתקיעת כף, ואין לימוד גמרא מצדיק לעבור על שבועה. 

שים לב הוא דיבר על שמלה לאשתו, אפילו לא על אוכל למשפחה שזה יותר בסיסי.

והוא ממש מדגיש שם בפרק הזה שאסור לתת הרגשה לאישה שאין לך מספיק כסף לתת לה ולקנות לה אז אם חסר משהו- חייב לצאת לעבוד..

אם ה' לא פותח לך את הפרנסה ויש לך קושי- תפנה לקב"ה בתפילה שיעזור לך ושימלא לך את חסרונך.

יוצא שיש לך פה עבודה בשני מישורים (אני כותבת לפי מה שהבנתי)- במישור המעשי- לצאת לעבוד ולהתפרנס. 

ובמישור הרוחני - להתפלל לקב"ה שיעזור לך בזה וגם שיהיה לך ברכה בכסף, תמיד טוב.

כתבת-"אם אדם מאמין שנגזרה עליו גזרה משמים כמה ירוויח השנה הטוב ביותר שיקח הלוואה, ינוח במלון וימלא כרטיס לוטו בסוף השנה, אם הוא לא מאמין בבחירה החופשית אין טעם שיעבוד, קל וחומר שאין טעם שיקיים מצוות."- לא הבנתי את הפסקה.

נניח ונגזר עליו כמה ירוויח מה זה משנה לו? בכלל איך הוא יודע כמה?

וחוץ מזה- יופי שנקצב לו סכום, השאלה היא איך הוא מוריד את זה אליו. אם הוא ישב רגל על רגל לא בטוח שהשפע הזה ירד אליו... הוא צריך איזה כלי כדי לרדת.

לגבי הזיווג שכתבת בהתחלה- 

זה שאלה קשה: מה עם אנשים שלא מתחתנים וכו'- אבל אולי הם כן היו אמורים להתחתן ולא עשו מספיק או לא התפללו מספיק? אין לנו שום דרך לדעת אם כך נגזר עליהם או שזה בגלל שלא עשו מספיק. ואם נגיד שכך נגזר, האם זה אומר שזה בלתי הפיך?

לא יודעת באמת מה לענות על זה כי זו סוגיה באמת מסובכת וגם כואבת למי שנמצא שם. וגם לא התיימרתי להיות רבנית או משהו.

בנ"א שמרוויח 10k בחודש ויש לו ילדים ומנסה להצטמצם ולחסוך-

למה הוא לא יכול לחסוך את הבסיס לקניית דירה בלי לפגוע באוכל של ילדיו וכד'?

אפשר בהחלט להצליח לחסוך לדירה ולהישאר בפלוס בבנק ואפילו לפתוח חיסכון קטן לכל ילד לעתיד.

מכירה כמה כאלה שעשו והצליחו!

זה לא קורה בחודש ולא בשנה אבל אם מתאמצים- אפשר ויכולים להצליח.

אפילו מהחיסכון הקטן של הכמה שקלים הבודדים...

אני מדברת עלינו בארץ שלנו ועל החיים שלנו....

ואני מדברת ממש בסך הכללי שזה אפשרי ולא כמו שכתבו כאן שא"א וזה ממש נס למי שמצליח לקנות דירה בנ

בנתונים הנ"ל!

אחר כך זה נהיה קל יותר. עם השנים והריבית.

אני לא מגיעה ל-4000 ש"ח לאוכל...

ולבעלי היה כלל ש"קודם קונים בית ורק אח"כ רכב" כי הרכב באמת שואב הרבה כסף...

(ומרות שהיינו זקוקים לרכב ועם ילדים קטנים... והצלחנו להסתדר. בהנחה שאת לא גרה ביישוב מרחוק שחובה להחזיק שם רכב)

ושילמתי שכירות  3000 ש"ח

ובי"ס ומעון וכו' - יותר מ- 1000 ש"ח

והסעות לבי"ס עוד 550 ש"ח

וגמ"ח- פחות מ-2000 ש"ח

מה עוד?

או להתחיל לעבוד בגיל צעיר.

אני מעדיף את האופציה השניה. אבל רוב החבר'ה העדיפו את שנות התיכון שלהם לבזבז. זכותם.

מנקה שרותים- מעל 17

מוכר בחנות- מעל 17

עוזר אינסטלטור- מעל 18

אני לא רוצה שהילדים שלי יסתובבו בעבודות מתחת לגילאים האלה.

זה אומר להיחשף ולהתמודד עם כל מיני אנשים שלאו דווקא בא לי שיפגשו איתם.

משלל סוגים

כמו למשל בייביסיטר על אנשים שאתה מכיר, מדריך בקייטנה בבי"ס וכו'

ילך ברחוב, אבל לא יתעמת עם אנשים מסוגים שונים כמו שמתעמתים בעבודה.

כשאתה מוכר בחנות מגיעים כל מיני אנשים

כשאתה עובד בבתים- אפילו אין לך מושג מי הם האנשים האלה בבית שם

ילד בן 11 הוא עדיין ילד קטן...

זו דעתי.

בכלל לדעתי לא צריך לצאת לעבוד בגילאים כאלה... אולי חוץ מבייביסיטר אם מישהו מוכן לקחת ילד בגיל הזה.

אגב הם חיים בעוני ונולדו לעוני , העוני שם זה הברירת מחדל ..אף אחד לא מנסה לצאת מזה.

אגב יש הודים שהופכים את הילדים שלהם לנכים כדי לקבץ נדבות .. מודל טוב?

רק אל תצפה שאני כמורה שלו אח"כ אתחשב בזה שהוא הלך לעבוד אתמול ובגלל זה לא הכין ש"ב ולא עשה את המטלות שלו. ושהוא עייף אז הוא שם ראש על השולחן

או שאין לו כח לשחק עם החברים בהפסקה כי התעייף מהעבודה של אתמול..

ילד בן 8 הוא ילד.

המקסימום שהוא יכול לעבוד בו זה לאסוף צעצועים ולהכין שיעורים. לקפל קצת כביסה עם אמא...

אם זה עושה לך טוב על הלב- תבקש ממנו לעשות את זה ותביא לו על זה כסף (לדעתי זה לא חינוכי אבל יש שלל דעות בעניין).

שהורים לא יעשו שטויות ויתעללו בילדים שלהם.

ילד בן 8 עוד צריך בעצמו בייביסיטר

אבל להתבטל וללכת למסיבות מותר.

(ובסוגריים - גם יחסים חוקיים מהגיל הזה בכמה הגבלות).

סתם צביעות. 

בגיל 14 (כיתה ח' כמדומני?)

זה שיש כאלה זה עצוב מאד.

ועבודות פשוטות לגיל 14- סבבה. אבל לא 11. אתה מדבר על ילד שעוד לא סיים יסודי והופך אותו לילד רחוב שמחפש עבודה

אבל מכאן ועד בטלה מאונס עד גיל 18 יש מרחק אדיר.

דיברתי על הגילאים הקטנים שעלו פה (8,9,11,14) 

גיל 18 זה כבר אחרי י"ב בד"כ

ונסיון פרקטי שאף בית ספר לא יודע לתת לך.

להרוויח עוד כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים זה כנראה אפשרי, אבל הרבה יותר חשוב למקסם את מה שיש ולשלם כמה שפחות (על מס הכנסה ימח שמם, תיקונים, תרופות, דלק, אחזקת בית, מה שלא תרצו).

מה שנעשה עם זה - את זה אנחנו נקבע

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.